מגלה עמוקות/ריב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן ריב
ידוע ששם של כ"ח הוא יוצא מז' תיבות של בראשית (א א), בפסוק ראשון שיש בו ז' תיבות וך"ח אותיות. ומן פסוק של מתן תורה (שמות כ א) וידבר אלהים את כל הדברים, שיש בו גם כן ז' תיבות וך"ח אותיות. ומן אמן יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא, שיש בו גם כן ז' תיבות וך"ח אותיות, וזה סוד העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כחו (שבת קי"ט ע"ב), כמו שהביא הב"י בא"ח סימן נ"ו. לכן כתב הרב ר' יהודא חסיד ז"ל (ספר חסידים) שקודם שאמר יהא שמיה רבא, צריך לזכור שני פסוקים אלו בראשית ברא אלהים וגומר, וידבר אלהים וגומר, ואחר כך אמן יהא שמיה רבא, שמשלשתן יוצא שם של כ"ח, שהוא אכתריא"ל י"ה אדני שם צבאות יה אדירירון, שהוא גם כן כ"ח אותיות. וטעם ג' אלו הם בסוד ראש תוך סוף, דהיינו בראשית הוא ראש הבריאה, ומתן תורה הוא באמצע, ואמן יהא שמיה רבה הוא הסוף של זה העולם. וזה טעם מספר ז', שהעולם נברא בז' ימי בראשית, והימים הם מצד החמה, וך"ח אותיות לקביל כ"ח עתים של לבנה, כי בב' אורות אלו הנהגת זה העולם, והוא צירוף בראשית בשת"י א"ר, הימים הם מתנהגים על ידי אור החמה, והחדשים על ידי אור הלבנה, ולעתיד לבא יתקיים קרא והיה אור הלבנה כאור החמה וגומר שבעתיים כאור שבעת הימים (ישעיה ל' כו), ומתרגמינן בתרגום יונתן בן עוזיאל שיהיה החמה לעתיד לבא שמ"ג פעמים כל כך גדולה כמו שהיא עתה, שלפי שהוא חושב שבעתיים שהוא מ"ט ז' פעמים ז' הרי מ"ט, ואחר כך אמר כאור שבעת הימים, ז' פעמים מ"ט הרי שמ"ג, והוא סוד גש"ם נדבות תניף אלהים (תהלים סח י), שלעתיד לבא יבא כגשם לנו (הושע ו ג), זהו סוד שאמרו בגמרא (חולין קל"ט:) משה מן התורה מנין, שנאמר (בראשית ו ג) בשגם הוא בשר, בשג"ם בגימטריא מש"ה. וקשה למה העמיד את משה בחשבון בשג"ם, אבל רמז קרמז שמשה הוא פני חמה (ב"ב ע"ה ע"א), ויהיה החמה לעתיד לבא שג"ם אורות. וזהו סוד כוונת המסרה ג' פעמים כצאת, מתחלה אמר (שמות לג ז) ומשה יקח את האהל וגומר כצאת משה האהלה (שמות לג ח), והנה לבסוף כשיקח משה את האהל לא תצא כצאת העבדים (שמות כא ז), רצה לומר על זה העולם שההנהגה על ידי מטה משה, שהוא סוד מטטרון שנקרא עבד, ומתנהג העולם על ידי משה שנמסרו לו חמשה חומשי תורה על ידי מ"ט שערי בינה שנמסרו למשה מסיני כדאיתא בפרק קמא דראש השנה (כ"א ע"ב). וזהו סוד מטה משה, תסתכל בתיבת מטה, ותשכח תמן חמשה חומשי תורה על ידי מ"ט שערים שזכה בהם משה, לפי שהיתה הנהגת משה על ידי מטטרון כמו שהאריך בזה בציוני פרשת שמות, לכן אמר שלא תצא עוד כצאת העבדים ויתנהג על ידי מ"ט, אבל לעתיד ואהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה לא), דמתרגם יונתן שם שהוא גם כן שמ"ג פעמים כל כך גדול. וזהו סוד שגילה קהלת אמרתי שג"ם זה הב"ל (קהלת ב' טו), רצה לומר שגם הוא משה הוא גלגול של הבל, ואמר שגם, ולא אמר בשג"ם, ברעיא מהימנא פרשת פנחס (זוהר ח"ג רט"ז ע"ב) פירש כדי לכסאה מלה. ולדעתי יש בו גם כן סוד, שמשה בגלגולו קדמאה הוי מסתכל בזיהרא דחכמתא עילאה, והיה משתמש באותו אור שהיה צופה בו מתחלת בריאתו, ותרא אותו כי טוב הוא (שמות ב ב), שנתמלא כל הבית אורה (סוטה י"ב ע"א), שכתב בזוהר פרשת בראשית (ח"א ל"א ע"ב) דמשתמש במשה ג' ירחים, בסוד ותצפנהו שלשה ירחים. ועל זה אמר שגם זה הבל, רצה לומר הבל היה משתמש באור החמה שהוא באור שבעת הימים שהוא מנין שג"ם, וכשתוסף כ"ב אותיות התורה דמתמן נשמתו של משה על שמ"ג, הרי שס"ה שהוא אור החמה ממש שהוא שס"ה ימים בשנה. נמצא שאור שבעת הימים שהוא שמ"ג עם כ"ב אותיות התורה, הוא אור החמה ממש שהם שס"ה חלוני רקיע. ולעתיד לבא יהיו כ"ח עתים של לבנה שוים לאור שבעת הימים, שהם סוד ז' הבלים דקחשיב קהלת בפסוק ראשון (קהלת א א) כנגד ז' ימי בראשית. על זה התחיל משה להתפלל 'בעת 'ההיא 'לאמר, ר"ת הב"ל, שהיה כלול מן ז' הבלים שהם ז' ימי בראשית, וכתיב ההוא רמז על אור החמה שהוא ז' ימי בראשית, וקרינן ההיא, על כ"ח עתים של לבנה שהיא בלשון נקיבה, ורצה משה לתקן כח אדנ"י וכמ"ש ועתה יגדל נא כ"ח ה' (במדבר יד יז), שהוא על סוד שם של כ"ח. על זה אמר את גדלך, שרמז על המאור הגדול (בראשית א טז), שהוא אור החמה, את דייקא, משום כשתצרף כ"ב אתוון מא' ועד תי"ו, נמצא סוד שס"ה שהוא סוד פני משה פני חמה, ואת ידך החזקה בסוד אור הלבנה שהם כ"ח עתים של לבנה, וכן ידך החזקה הוא בגימטריא קט"ן, שהוא מורה על המאור הקטן שהם כ"ח עתים של לבנה, שלעתיד לבא יהיה אור הלבנה כאור החמה. על זה אמר אשר מי אל בשמים אשר יעשה לעתיד לבא כמעשיך, ר"ל כמעשיך כמו שהיתה קודם מיעוט הירח במעשה בראשית, כגבורתיך שתהיה אהביו כצאת השמש בגבורתו. ולכן ביקש אעברה נא, רוצה אני לתקן עתה שיהיה אור הלבנה כאור החמה, ותיקון זה יהיה דוקא בארץ ישראל. וגם רמז על ג' דברים אלו שאמרנו, על כ"ח שבמעשה ובפסוק בראשית, אמר את גדלך, דאתמר גבי מעשה בראשית עושה גדולות עד אין חקר (איוב ה' ט), ואת ידך החזקה על כ"ח אותיות שבפסוק וידבר אלהים את כל הדברים האלה, שהוא גם כן כ"ח אותיות, שעליהם אמר משה ואת ידך החזקה, שדרשו ז"ל (שמו"ר פמ"ו ג') על הלוחות שהם ניתנו בב' ידים, ב' פעמים י"ד הוא כ"ח קול אדני בכח (תהלים כט ד), וקיבלו ישראל את התורה בסוד שם כ"ח הן אל ישגיב בכחו (איוב לו כב), מי אל בשמים ובארץ הוא על סוד אמן יהא שמיה רבא שיהיה לבסוף, לכן אמר אשר יעשה לעתיד כמעשיך לקביל יתגדל, כגבורתיך לקביל יתקדש, בסוד וקדשתי את הלוים (במדבר) שהוא מסטרא דגבורה, אבל יתגדל הוא מסטרא דחסד שהוא יד ימין גדולים מעשי אדנ"י (תהלים קיא ב). ולפי שמג' אלו יוצא שם של כ"ח כמ"ש, לכן אמר משה אעברה נא, שרצה להשיג כח אדנ"י שהוא נחלק לתלתא דרגין בסוד יהא שמיה רבה, אמר ג' ענינים לעלם, ולעלמי, עלמיא. לקביל לעלם אמר אעברה נא ואראה את הארץ, לקביל לעלמי אמר ההר הטוב הזה, ולקביל עלמיא אמר הלבנון, כי שם בארץ ישראל יהיה אור הלבנה שהוא כ"ח עתים, כאור החמה שהוא אור ז' ימים, והן הן התיבין והאותיות של ג' דרגין אילין שאמרנו, שהם סוד ראש תוך סוף, והוא סוד חותם אמת (שבת נ"ה ע"א), כנרמז במלת וא"ת יד"ך. והנה בזה העולם לא זכה משה להשתמש רק במשה שהוא מטטרון, כדאמר עליו משה אתה החלות להראות את עבדך, עבדך דייקא שהוא מטטרון. ועל זה השיב לו הקב"ה רב לך, בזה העולם תזכה אתה לרב טוב הצפון, שהוא אור החמה שיהיה לעתיד לבא שהיה משתמש בו משה בגילגולו קדמאה בסוד שגם זה הבל, כמו שהשתמש בו שלשה ירחים שהוא האור שגנז הקב"ה לצדיקים לעתיד לבא. ולכן אמר עלה ראש הפסגה וראה בעיניך, כמו שכתב בזוהר (ח"א ל"א ע"ב) אור של אדם הראשון שצפה בו מסוף עולם ועד סופו, נתן הקב"ה באותו פרק למשה, וקחשיב ד' רוחות שהוא סוף עולם ועד סופו, שהוא סוד אור הלבנה כאור החמה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |