מגדל עוז/תשובה/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ תשובה ה

א

רשות לכל האדם נתונה לו עד זה להם. פרק לפני אידיהן (דף ט"ז) ובכמה מקומות בתלמוד ובמגלה (דף כ"ה) פרק [הקורא] עומד ויושב, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וכל זה שכתב הוא בכלל פירושו ונכון מאד וכד"ן אלא שצריך הקדמות רבות:
כתב הראב"ד ז"ל לא נהג זה המחבר וכו' וכל זה איננו שוה עכ"ל: ואני אומר כי הראב"ד ז"ל שחושד רבינו משה ז"ל במגלה בפשט כל לבו ואינו יודע יותר בנסתרות איני רואה דבריו אבל אם לא גילה כל ימיו אלא מה שאמר פרק שני דיסודי התורה בשתי מלות כי בידיעת עצמו ידע הכל לא חסר כל ותשובה גמורה ונכונה ומנה יפה בירר לכל מקובל עד אין סוף פרטים וכללות מחשוף הלבן אשר על המקלות אלא שצריך הקדמות בעשר קדושות חתומות בחכמה ומזמה. והן הראב"ד ז"ל נודע בשערים ובכל פלך, עם אשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, ואחר השיגו השיב בגזרה בשהוא תאוה, ואמר כל זה איננו שוה. גם רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל כן נהג בפירוש התורה הקדים בפשטים ופרטים להמון ולבסוף רמז למשכילים על דרך האמת, וגם ר"מ ז"ל נהג באלה הפרקים העמוקים מנהג החכמים לבאר קבלתו וסברתו וחכמתו ולבסוף מביא מאמר קצר לרבותינו ז"ל לרמוז ליודעים חן כי שם נמשח מגן גבורתו כל פעל ה' למענהו. ולדעתי שאלת החכם חצי התשובה וכ"ש טובה ורחבה. ור"מ ז"ל נטה בכידון דיו לבא מן הדין להיות כנדון. והמבין יבין והחכם יחכם לעולמי עד, והאלהים יכפר בעד:

ב

רשות לכל האדם נתונה לו עד זה להם. פרק לפני אידיהן (דף ט"ז) ובכמה מקומות בתלמוד ובמגלה (דף כ"ה) פרק [הקורא] עומד ויושב, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וכל זה שכתב הוא בכלל פירושו ונכון מאד וכד"ן אלא שצריך הקדמות רבות:
כתב הראב"ד ז"ל לא נהג זה המחבר וכו' וכל זה איננו שוה עכ"ל: ואני אומר כי הראב"ד ז"ל שחושד רבינו משה ז"ל במגלה בפשט כל לבו ואינו יודע יותר בנסתרות איני רואה דבריו אבל אם לא גילה כל ימיו אלא מה שאמר פרק שני דיסודי התורה בשתי מלות כי בידיעת עצמו ידע הכל לא חסר כל ותשובה גמורה ונכונה ומנה יפה בירר לכל מקובל עד אין סוף פרטים וכללות מחשוף הלבן אשר על המקלות אלא שצריך הקדמות בעשר קדושות חתומות בחכמה ומזמה. והן הראב"ד ז"ל נודע בשערים ובכל פלך, עם אשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, ואחר השיגו השיב בגזרה בשהוא תאוה, ואמר כל זה איננו שוה. גם רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל כן נהג בפירוש התורה הקדים בפשטים ופרטים להמון ולבסוף רמז למשכילים על דרך האמת, וגם ר"מ ז"ל נהג באלה הפרקים העמוקים מנהג החכמים לבאר קבלתו וסברתו וחכמתו ולבסוף מביא מאמר קצר לרבותינו ז"ל לרמוז ליודעים חן כי שם נמשח מגן גבורתו כל פעל ה' למענהו. ולדעתי שאלת החכם חצי התשובה וכ"ש טובה ורחבה. ור"מ ז"ל נטה בכידון דיו לבא מן הדין להיות כנדון. והמבין יבין והחכם יחכם לעולמי עד, והאלהים יכפר בעד:

ג

רשות לכל האדם נתונה לו עד זה להם. פרק לפני אידיהן (דף ט"ז) ובכמה מקומות בתלמוד ובמגלה (דף כ"ה) פרק [הקורא] עומד ויושב, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וכל זה שכתב הוא בכלל פירושו ונכון מאד וכד"ן אלא שצריך הקדמות רבות:
כתב הראב"ד ז"ל לא נהג זה המחבר וכו' וכל זה איננו שוה עכ"ל: ואני אומר כי הראב"ד ז"ל שחושד רבינו משה ז"ל במגלה בפשט כל לבו ואינו יודע יותר בנסתרות איני רואה דבריו אבל אם לא גילה כל ימיו אלא מה שאמר פרק שני דיסודי התורה בשתי מלות כי בידיעת עצמו ידע הכל לא חסר כל ותשובה גמורה ונכונה ומנה יפה בירר לכל מקובל עד אין סוף פרטים וכללות מחשוף הלבן אשר על המקלות אלא שצריך הקדמות בעשר קדושות חתומות בחכמה ומזמה. והן הראב"ד ז"ל נודע בשערים ובכל פלך, עם אשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, ואחר השיגו השיב בגזרה בשהוא תאוה, ואמר כל זה איננו שוה. גם רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל כן נהג בפירוש התורה הקדים בפשטים ופרטים להמון ולבסוף רמז למשכילים על דרך האמת, וגם ר"מ ז"ל נהג באלה הפרקים העמוקים מנהג החכמים לבאר קבלתו וסברתו וחכמתו ולבסוף מביא מאמר קצר לרבותינו ז"ל לרמוז ליודעים חן כי שם נמשח מגן גבורתו כל פעל ה' למענהו. ולדעתי שאלת החכם חצי התשובה וכ"ש טובה ורחבה. ור"מ ז"ל נטה בכידון דיו לבא מן הדין להיות כנדון. והמבין יבין והחכם יחכם לעולמי עד, והאלהים יכפר בעד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.