מגדל עוז/אישות/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png אישות TriangleArrow-Left.png יד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני אהובה
יד דוד
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א - ב[עריכה]

עונה האמורה עד לעכב. פרק אע"פ (דף ס"א ס"ב):

ג[עריכה]

נושא אדם כמה נשים עד כראוי. פרק הבא על יבמתו (דף ס"ה):

ואינו יכול לכוף אותן עד לעצמה. פרק אע"פ:

ד[עריכה]

וכמה היא עונתן עד בחדש. פרק אע"פ:

ה[עריכה]

המדיר את אשתו עד ויתן כתובה. פרק המדיר (דף ע"א):

ו[עריכה]

המדיר את אשתו עד ונתייאשה. פרק אע"פ (דף ס"א) ופ"ד דעדיות:

וכיצד מדירה עד דבר האסור לו. פרק ואלו מותרים (דף ט"ו):

ז[עריכה]

אסור לאדם עד יוציא ויתן כתובה. פרק אף ע"פ ופרק ואלו מותרין ופרק המדיר וכמה מקומות מוכיח כן:

ח - ט - י - יא - יב - יג יד[עריכה]

האשה שמנעה בעלה עד אינו משלם לה כלום. פרק אע"פ (דף ס"ג):

זהו דין הגמרא במורדת עד ראוי לתפוס ולדון. תשובת הגאונים היא והסכמת הראשונים ז"ל והביאו גם ר"י אלפס ז"ל בהלכות:

טו[עריכה]

המורד על אשתו עד שאין בו מעשה. פרק אע"פ:

טז[עריכה]

איש ואשתו שבאו לב"ד עד כפי כח הדיין. סוף מסכת נדרים (דף צ') משנה אחרונה:
כתב הראב"ד ז"ל אין אני רואה בכאן פשרה לדיין וכו': ואני אומר מ"ש ר"מ ז"ל בפיסקא זו היא משנה אחרונה סוף מסכת נדרים שחזרו לומר האומרת השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה ובקשה זו היא דרך פשרה כפי כח הדיין. והירושלמי שהביא הראב"ד ז"ל פירוש אחר יש לי בו כלומר כמו שהשמים רחוקין מן הארץ ואע"פ שנוגעים זה בזה כתרי כסי דסחיפן אהדדי כך הוא אע"פ שנוגע אותי מ"מ מורד הוא בתשמיש בינו לבינה. וגם המדרש שהביא דומה לזה שהרחיקה מתשמיש הואיל וחדל להיות לה אורח כנשים דאף כדי ליישב יצרו שהיה רגיל עמה מקודם ריחקה בשביל שהיה לו הגר והיה נראה כמי ששופך דמים בסוף הבא על יבמתו ושייך המדרש כלישנא דקרא ישפוט ה' ביני ובינך. שוב מצאתי לרמב"ן ז"ל שפירש כן בספר הזכות אשר לו והאריך בו הרבה. עוד אני אומר לבר מן דין מאן לימא לן דאותו מדרש הלכה פסוקה ובר סמכא הוא דילמא סמכינן אאידך שאמרה שרה אין סתרה כגלויה לכך ראתה שתקל בעיניה וכפירש"י בתורה. וצורך החרם לפי שיש בו תביעת ממון וחיוב אצל המורד ואם הוא גנאי להם מה הם חוששין בדיבור החרם מדיבור הטענות שמוציאין בפיהן ואף אם יהיה בו גנאי לא מצינו לבטל הדין מפני הגנאי. שוב מצאתי בחידושי הרמב"ן ז"ל ביבמות פרק ב"ש שכתב כן בשם הגאונים ז"ל:

אבל לבעול בפני בני אדם עד בריה. סוף מסכת נדרים והרבה מקומות:

יז - יח - יט - כ - כא - כב - כג - כד[עריכה]

האשה שחלתה חייב לרפאותה עד הרי זו מושלכת לכלבים. פרק נערה שנתפתתה (דף נ"א נ"ב):

היה במדינה אחרת עד סוף הפרק. בגיטין פרק הניזקין (דף ס"א):

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.