לבושי שרד/אורח חיים/תקפא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים תקפא

ט"ז ד"ה בטור. במוצאי יה"כ. בטור מהמדרש תנחומא משל למלך כו'. כך בער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש. בעשי"ת הבינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים. ביה"כ הכל מתענין ומוותר להם הכל. במוצאי יה"כ עוסקים כו' עכ"ל והב"י הביא עוד מלשון המד' אמר להן מלכא מאי דאזיל אזיל מכאן ולהלאה חושבנא:

שם הטור קשה טפי ר"ל מה שהקשה תחלה כיון דאין עושין עוונות מה היה לו כו':

מג"א סק"ב לתקוע ל' יום דכתיב תקעו בחודש שופר חודש שלם של ל' יום ובער"ה אין תוקעין וכשמתחילין לתקוע ביום ב' הרי תוקעין כ"ח יום של אלול וב' של ר"ה הרי ל' יום:

סק"ג ד' ימים. משא"כ כשחל ר"ה ביום ה' יכולים להתענות ד' ימים רצופין וביום ד' אין חל ר"ה דלא אד"ו רא"ש:

שם שנהג כבר. ר"ל קודם שהתחיל להתענות בר"ה:

שם עסי' י"ח וסי' מ"ו וסי' תקס"ה. רצה לומר דבסימן י"ח מבואר דבליל יה"כ שאומרים י"ג מדות יתעטף בטלית מבעוד יום כדי לברך עליו. ובסימן מ"ו מבואר לענין ברכת התורה אם יאמר קודם הסליחות או אח"כ. ובסי' תקס"ה מבואר אם היחיד יאמר יסליחות או י"ג מדות:

סק"ז סימן קע"ד וכו' ע"ש במ"א בסוף הסי' לענין מוגמר דאפילו איכא דעדיף מ"מ מי שהתחיל כבר במצוה קודם לו:

שם ועי' סימן נ"ג ס"ב. ר"ל דשם מבואר דכל דינים אלו מי שקודם להתפלל לפני התיבה היינו דוקא אם אין הצבור מקפידין אבל אם הצבור מקפידין אסור להתפלל בלא רצונם:

סק"ג ג' ימים. ד"ז כתבו רמ"א לעיל בסי' רצ"ט ס"ו וע"ש במ"א סק"ט מה שמפלפל בזה:

מג"א סק"ט צום גדליה א"כ. קצת אין דבריו מובנים ויש גורסים אי נמי והוא תירוץ אחר וג"כ אינו מובן ונ"ל לקיים הגירסא שלפנינו וכוונתו דאין בזה יוהרא לפי שמתענה על עונותו וליכא למימר דהוי יוהרא מדבחר ביום שהגדולים מתענים מוכח שעשה עצמו לגדול ז"א דבחר בו כיון שהוא יום רצון ואף על גב דהי' ימים הם יותר ימי רצון ואם כן כיון שמתענה בער"ה יתענה ג"כ בעשי"ת מכל מקום אין יכולים לעמוד ולהתענות כל עשי"ת ויוצא עכ"פ בתענית צום גדליה ממילא כשמתענה בער"ה הרי מתענה בשני מיני ימי רצון היינו בער"ה ויום א' מעשי"ת משא"כ כשלא יתענה בער"ה לא יצא ידי חובתו בתענית צ"ג וכמ"ש דומה לזה המג"א בססי' תקס"ח דדבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין והיה צריך להתענות עוד יום א' חוץ צ"ג נמצא שמתענה ג"כ ב' ימים ושניהם אינם אלא מין אחד של ימי רצון משא"כ כשמתענה בער"ה יש להקל לו שיוצא ידי חובתו בצ"ג והרויח שמתענה בשני מיני ימי רצון כ"נ לי בכוונתו ודו"ק:

שם סימן תקע"ו. זהו נמשך אדלעיל בריש דברנו שהתינוקת מתענין ור"ל שאין הכוונה תינוקת ממש אלא בני י"ג לזכר וי"ב לנקבה כמ"ש המ"א סימן תקע"ו סק"י ע"ש:

סק"י (עסי' קכ"ט) כוונתו לבאר דברי הד"מ דבסימן קכ"ט יתבאר דבת"צ נושאין כפיהם במנחה וביה"כ אין נ"כ במנחה ואם עבר ועלה אין מורידין אותו ולכן אומר הש"ץ או"א ברכנו בברכה דמיקרי ראוי לנ"כ הואיל ואם עבר ועלה אין מורידין מש"ה כ' הד"מ דבער"ה שאינו ת"צ ואין משלימין אין שם נ"כ ואפילו עבר ועלה ולכן א"א גם כן או"א וסיים עוד המ"א ועסימן קס"ח דשם נתבאר דמנהגינו אינו לומר ברכת כהנים אפילו בתענית במנחה ע"ש סמ"ד דאין נשיאת כפים אלא בי"ט ואם כן למנהגינו אין צורך לענין ברכת כהנים לדברי הד"מ ולכן הקדים המ"א סימן קכ"ט לסימן קכ"ח וק"ל:

סקי"ב ואין צריך התרה. דאין זה נקרא נדר כיון שמתענה מצד המנהג דלא נהוג להתענות כה"ג כמ"ש סימן תקס"ח ס"ב אא"כ מתענה יותר ממה שנהגו הצבור הוי נדר וצריך התרה:

שם עסי' תרפ"ז וכו'. שם מבואר לענין תענית אסתר דבמקום קצת חולי א"צ להתענות ומשמע דא"צ התרה ומה שלא הביא מסימן תקס"ח משום דשם מיירי מסעודת מצוה ויש מקום לחלק דדוקא בסעודת מצוה לא נהוג להתענות ואין צריך התרה מה שאין כן במקצת חולי לכן הביא משם:

סקי"ג לא מיקרי יום. כמבואר בר"ס פ"ט:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.