כף החיים/אורח חיים/תרצג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרצג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] אחר קריאת המגילה וכו'. ואחר התפלה אומר הש"צ קדיש עד לעילא ואינו אומר תתקבל לפי שצ"ל סדר קדושה אחר קריאת המגילה ואז יאמר תתקבל הרד"א. וכ"כ הכלבו סי' מ"ה. וכ"כ הלבוש. וכ"ה דעת הט"ז סק"א. מיהו במנהגים כתוב שאומרים קדיש שלם אחר תפלת י"ח קודם קריאת המגילה וכ"כ מהרי"ל בתשו' סי' נ"ו בשם רוקח וכ"כ התו' דף ד' והגמ"י. והב"ד מ"א ריש הסי' וכתב דבמדינות אלו שנוהגין לומר קדיש שלם אזי אחר קריאת המגילה יאמרו קדיש שלם בלא תתקבל יעו"ש והא"ר או' ה' כתב דגם אחר קריאת המגילה חוזרים לומר קדיש שלם עם תתקבל ויחזור תתקבל על תפלה שבסדר הקדושה יעו"ש והא"א ריש הסי' כתב דיש מקומות נוהגין כדברי מ"א לומר קדיש שלם עם תתקבל אחר תפלת י"ח של ערבית ולאחר המגילה ואתה קדוש קדיש שלם בלא תתקבל יעו"ש וכ"כ בס' בגדי ישע וא"כ כיון דאיכא פלוגתא בזה ואין זה אלא מצד מנהג כל אחד יחזיק במנהגו ונהרא נהרא ופשטיה:

ב[עריכה]

ב) ובשחרית יאמר אחר ש"ע חצי קדיש כמו בכל קריאת התורה באין מוסף ואחר המגילה וסדר קדושה קדיש שלם עם תתקבל. א"א שם. דה"ח או' ב' מ"ב או' א':

ג[עריכה]

ג) שם. אומר ואתה קדוש. כתב רב עמרם בליל פורים אחר קריאת מגילה אומר ובא לציון וי"א שאין אומרים אותו לפי שאין עיקר הגאולה בלילה אלא מתחילין ואתה קדוש. טור. וז"ש כאן בש"ע אומר ואתה קדוש ר"ל אבל לא ובא לציון כי"א שכתב הטור. וכ"כ השו"ג או' א' בשם כמה פו' שאין אומרים אותו וכתב וכן המנהג שלא לאומרו אלא ביום:

ד[עריכה]

ד) שם. אומר ואתה קדוש. והטעם כתב הכלבו סי' מ"ה מפני שקריאת המגילה ביום ובלילה יצא מקרא דכתיב אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי והאו קרא במזמור אלי אלי למה עזבתני שנאמר על אסתר וע"כ נהגו לפתוח אחר הקריאה בפ' ואתה קדוש שהוא באותו מזמור. שו"ג אות ב':

ה[עריכה]

ה) שם. ואם חל במוצ"ש אומר ויהי נועם וכו'. והגם אם חל יו"ט באותו שבוע נוהגין שלא לומר ויהי נועם במוצאי שבת כמ"ש לעיל סי' רצ"ה פורים שאני דאינו אסור במלאכה אלא מחמת מנהג כמ"ש לקמן רסי' תרצ"ו יעו"ש. וכ"כ הער"ה אות א' וכ"כ לעיל סי' רצ"ה אות ח':

ו[עריכה]

ו) שם. אומר ויהי נועם קודם ואתה קדוש. ומשמע דאומר ויהי נועם אחר קריאת המגילה וכ"כ הטור בהדיא יעו"ש אבל או"ח והכלבו כתבו אומר ויהי נועם ואחר כך קורין המגילה ואח"כ ואתה קדוש יעו"ש. ער"ה שם. יפ"ל ח"ב אות א' וכתב שכן הוא מנהגם כדי לומר מיד אחר קריאת המגילה ואתה קדוש כמו ביום שכתב בסמוך סעי' ד' יעו"ש. וכ"כ הרב אביו ברו"ח אות א' ובמל"ח סי' ל"א אות ע"ח:

ז[עריכה]

ז) שם הגה. ואומרים ויתן לך. היינו כמו בשאר ימות השנה שאחר שאומרים סדר קדושה ומבדילין אומרים ויתן לך כמ"ש בד"מ אות ב' בשם המנהגים יעו"ש. וכן כתב הלבוש. והכא לא אתא לאשמעינן כ"א דיש לאומרו ולאפוקי מהכלבו שהביא בד"מ שם שכתב שאין לאומרו. וכ"כ המש"ז אות א' נה"ש אות א' ומ"ש בהגה וקורין המגילה קאי אלאחריו ואח"כ מבדילין ולאפוקי מהרד"א וכלבו שהביא שם בד"מ שכתבו להבדיל קודם הקריאה יעו"ש ולקמן אות ט'.

ח[עריכה]

ח) שם בהגה. וקורין המגילה ואח"כ מבדילין. דאפיקי יומא מאחרינן ליה כמ"ש בפ"ח דברכות ובפ"י דפסחים. ביאורי הגר"א. וכ"כ הלבוש. מ"ב אות ג':

ט[עריכה]

ט) שם בהגה. וקורין המגילה ואח"כ מבדילין. כ"כ ד"מ או' ב' בשם המנהגים. אבל בשם הרד"א וכלבו כתב דוש להבדיל קודם הקריאה אלא שכתב דנהגו לקרות קודם הבדלה כמנהג נרבונא וכמ"ש במנהגים יעו"ש. וכ"כ הלבוש דקורי' המגילה ואח"כ מבדילין. וכתב שכנה"ג בהגב"י אות ד' דכ"ה המנהג בקושטא. וכ"כ היפ"ל ח"ב אות ב' דכ"ה מנהגם. וכ"מ ממ"ש באות הקודם. אמנם אם יש מקום שנהגו להבדיל מקודם אין למחות ויחזיקו במנהגם וכמ"ש הדב"ש סי' קכ"ח והב"ד השע"ת אות ב' יעו"ש. אבל בביתו עדיף יותר להבדיל מקודם כדי שלא לעשות מלאכה קודם הבדלה. בגדי ישע. ועיין לעיל סי' תרפ"א אות ד':

י[עריכה]

י) ולענין ברכת מאורי האש אם יברך קודם קריאת המגילה כדי שלא ליהנות מהאור קודם ברכה או אח"כ כדי לסדר כולם על הכוס. הנה הכלבו כתב בסוף סי' מ"א פורים שחל להיות במו"ש שקורין המגילה לאור הנר מברך בורא מ"ה קודם ויש חולקין ואומרים שא"צ לברך עליו לפי שכבר נפטר ביוצר המאורות אמנם טעמא דמסתבר הוא שלא יהנה ממנו בלא ברכה עכ"ל והב"ד ב"י. אבל בסי' רצ"ח כתב ב"י דלקרות המגילה לאור הנר דלאו מלאכה היא כלל נראה דבהבדלה בתפלה סגי עכ"ל משמע דס"ל דא"צ לברך ברכת מ"ה קודם מגילה אלא סודרם אח"כ כולם על הכוס. וכ"מ מדברי מור"ם הנז' בהגה שכתב וקורים המגילה ואח"כ מבדילין ולא כתב לברך מאורי האש קודם משמע דסודרם כולם אחר כך על הכוס וכ"מ מדברי הלבוש. וכ"כ שכנה"ג בהגב"י סוף הסי' על הרב אביו ז"ל שהיה סודר כל הברכות על הכוס ואפי' ברכת מאורי האש אלא שכתב והמברך מאורי האש קודם המגילה לא הפסיד יעו"ש. מיהו באו"ח ה' הבדלה כתב בשם הר"י מפריש שיש לברך בורא מ"ה קודם יעו"ש וכ"פ הרב פרח שושן כלל ג' סי' ב' יעו"ש. בית יהודה דף ק"ז ע"ד. וכ"ה דעת ב"ד סימן תצ"א. וכ"כ מהריק"ש דנכון לברך בורא מ"ה קודם קריאת המגילה. וכ"ה דעת הברכ"י אות א' והער"ה או' ב' וכ"כ היפ"ל ח"ב אות ב' דכ"ה מנהגם. נמצא דדבר זה בפלוגתא שנייא וע"כ כל מקום יחזיק במנהגו ונהרא נהרא ופשטיה:

יא[עריכה]

יא) ואם בירך בורא מ"ה קודם קריאת המגילה ואחר כך רוצה להבדיל בביתו כדי להוציא בני ביתו יברך הוא על הכוס ברכות הבדלה והם יברכו ברכת בורא מ"ה. וכ"כ הרו"ח אות ב' כי זה הוא הנכון:

יב[עריכה]

יב) ואם התחילו לקרות בעוד אור היום וחשכה באמצע אז כשמביאין הנר אין לש"צ הקורא להפסיק באמצע הקריאה משום הברכה אלא השמש או א' מהקהל עומד בצד החזן ומברך. בית יהודה שם. והב"ד הער"ה שם. ול"נ כיון דאיכא כמה רבוותא דסברי דא"צ לברך בורא מ"ה קודם קריאת המגילה כנז' באות הקודם בכה"ג שכבר התחילו לקרות א"צ להפסיק אלא סודרה אח"כ על הכוס. ועיין לעיל סי' תקצ"ט אות ו':

יג[עריכה]

יג) [סעיף ב'] אומר על הנסים בלילה וביום. ואפילו אם הקדים להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים דכיון דחשבינן ליה לילה לענין תפלה ה"ה לענין על הנסים. וכ"כ מ"ב אות ד':

יד[עריכה]

יד) שם הגה. ואם לא אמרו וכו'. עיין לעיל סי' תרפ"ב סעי' א' ובדברינו לשם וה"ה לכאן ולענין ברה"מ עיין לקמן סי' תרצ"ה סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד:

טו[עריכה]

טו) שם בהגה. אבל לא בט"ו. כ"כ ב"י בשם או"ח אלא שכתב עליו ב"י ואיני יודע מה איסור יש בהזכרת על הנסים עכ"ל והב"ח כתב דאסור הוא ואם אמר עה"נ בט"ו צריך לחזור ולהתפלל דמשנה מטבע הברכה וכו' יעו"ש. וכ"ה דעת הפר"ח. אבל הט"ז סק"ג חלק על דברי הב"ח הנז' וכתב דא"צ לחזור. וכ"כ המ"א סק"א. א"ר או' ב' א"א או' א' ברכ"י אות ב' נה"ש אות ג' ער"ה אות ג' חמ"מ אות ג' מ"ב או' ו':

טז[עריכה]

טז) וכרכים הספיקות אומרים על הנשים בתפלה בב' ימים ואין זה הפסק כיון דמספק אומרים. מש"ז אות ג' מ"ב שם. מיהו האר"י ומהרח"ו ז"ל לא היו אומרים ביום ב' מספק כמ"ש לעיל סי' תרפ"ח או' כ"ג יעו"ש:

יז[עריכה]

טוב) [סעיף ג'] אין קורין בו הלל. כלומר שמן הראוי היה לקריאת הלל על נס הנעשה ביום זה. וכבר נתנו טעם לדבר בפ"ק דמגילה דף י"ד ע"א משום דקריאת המגילה זו היא הלילא. ורבא אמר מי דמי בשלמא התם הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אבל הכא מאי נימא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן. ב"י. מ"א סק"ב:

יח[עריכה]

חי) וכתב הרב המאירי בפסקיו ריש דף ט"ו דלטעם קריאתה זו הלילא אם אין לו מגילה יאמר הלל ולטעם אכתי עבדי אחשורוש אף שאין לו מגילה לא יאמר הלל וראשון נראה יותר עכ"ד. והב"ד הברכ"י אות ד' וכתב דמסתמיות דברי הפו' משמע דאין בו הלל כלל וכ"כ בשיו"ב אות א' אלא שכתב שם בשיו"ב דגם לטעם הראשון אף מי שאין לו מגילה לא יקרא הלל בברכה יעו"ש. וכ"כ בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' מ"ה דיש לקרות בלא ברכה יעו"ש והב"ד הכר"ש והרו"ח או' ד' ואף מי שיש לו חומש שקורא בו מגילה לעצמו מ"מ הרוצה לקרות גם הלל בלא ברכה לא הפסיד. שע"ת:

יט[עריכה]

יט) שחרית משכימין לבהכ"נ. ואין לחלוץ תפילין עד אחר קריאת המגילה דדרשינן ויקר אלו תפילין. מט"מ סי' תתר"ך ומנהגים. מ"א סק"ב. א"ר אות ח' ומ"ש דחולץ אחר המגילה צריך להמתין עד אחר ובא לציון אלא במי שהתפלל כבר ועתה שומע מגילה אין חולץ תפילין עד לאחר המגילה. א"א אות ב' ועיין לעיל סי' כ"ה סעי' י"ג ובדברינו לשם ודוק:

כ[עריכה]

ך) שם. ואין נופלין וכו'. בי"ד ובט"ו משום דכתיב ימי משתה ושמחה. תו' מגילה דף ד' ע"א ד"ה פסק. ועיין לקמן רסי' תרצ"ז:

כא[עריכה]

כא) שם הגה. ואין אומרים למנצח וכו'. משום דכתיב ביה צרה וצרה בפורים לא מדכרינן. תוספתא שם. ב"י לבוש:

כב[עריכה]

כב) [סעיף ד'] מוציאין ס"ת וקורין בפ' ויבא עמלק עד סוף סדרא. טור. ור"ל עד מדר דר שהוא מעין המאורע כי המן מזרע עמלק היה. לבוש:

כג[עריכה]

כג) ויש לכל אדם ליזהר לשמוע בפורים קריאת פ' זו בצבור ואצ"ל מי שלא שמע קריאת פ' זכור בשבת שלו בצבור שמחוייב לחזור לשמוע קריאת פ' זו בפורים ואם א"א לבוא למנין וקורא המגילה ביחיד יש לו לקרות גם פ' זו בניגון וטעמים. שע"א שער ח' אות פ"ז. ועיין לעיל בהגה ססי' תרפ"ה:

כד[עריכה]

כד) בן כרך שהלך לעיר ודעתו לחזור בזמן קריאת המגילה דהיינו ביום ט"ו שלו שאז אינו חייב לקרות בי"ד והוא מתפלל בבהכ"נ עם הצבור יכול לעלות לתורה בפרשת ויבא עמלק אעפ"י שאין עליו היום חיוב קריאת המגילה. שבו"י ח"א סי' ט' שע"ת:

כה[עריכה]

כה) שם. ומוציאין ס"ת וכו'. ואין מחזיר הס"ת למקומו אלא יושב ואוחז בידיו עד שקראו את המגילה. תו' מגילה דף ד' ע"א ד"ה פסק. וכ"כ הרד"א ואומר סדר קדושה ומחזיר ס"ת למקומו. משמע דקריאת המגילה קודם חזרת ס"ת למקומו. וכ"כ הכלבו בסי' מה. וכ"כ הש"צ דף שכ"ט ע"ב דהמנהג פשוט לעכב הס"ת בתיבה עד אחר קריאת המגילה וסדר קדושה יעו"ש. וכ"כ היפ"ל ח"ב או' ט' כי כ"ה מנהגם וכתב הטעם לפי שדרשינן אורה זו תורה לכך צריך לישא עיניו בתיבה לראות בס"ת כשאומר ליהודים היתה אורה יעו"ש. ומיהו הרוקח בסי' רכ"ט כתב ומחזיר התירה וקורא המגילה. וכ"כ בדרשית מהרי"ל הל' פורים. וכ"כ דה"ח או' ב' וא"כ נהרא נהרא ופשטיה:

כו[עריכה]

כו) שם הגה ואין המנהג לכפול וכו'. ואע"ג דלית ביה אלא ט' פסוקים וק"ל דאין פוחתין מיו"ד פסוקים בבהכ"נ היכא דמפסיק ענינא שאני. הר"ן. וכ"כ התו' והרא"ש בפ' הקורא עומד. והב"ד ב"י. ט"ז סק"ד:

כז[עריכה]

כז) שם הגה. ואין המנהג לכפול וכו'. היינו מנהג אשכנזים אבל מנהג הספרדים לכפול כדברי הש"ע. וכ"כ שכנה"ג בהגב"י או' ב':

כח[עריכה]

כח) שם. וקורין המגילה ואח"כ סדר קדושה. ואחר קריאת המגילה אומר אשרי וסדר קדושה. תו' שם. וכ"כ הרד"א. רוקח שם. דרשות מהרי"ל שם והכלבו שם כתב דאומרים אשרי ואח"כ קורין המגילה. וכתב הש"צ שם שכ"ה מנהגם יעו"ש. וכן נהגו במצרים והטעם כתב הער"ה או' ד' כדי לומר מיד אחר המגילה ואתה קדוש כמו בלילה. וכ"כ היפ"ל שם דמטעם זה נוהגין לומר אשרי וגם פסוק ובא לציון קידם קריאת המגילה כדי שתיכף אחר קריאת המגילה דנפק"ל מקרא אלהי אקרא יומם וכו' יאמר ואתה קדוש וכו' ככתוב זה אחר זה יעו"ש. ועיין לעיל או' ד':

כט[עריכה]

כט) שם הגה. כשיש מילה בפורים מלין התינוק קודם וכו'. משום דכתיב במגילה ליהודים היתה אורה ואם לא מלוהו קידם לא היה בכלל יהודי. וגם כתיב בה אורה וששון אורה זו תורה שנאמר ותורה אור וששון זו מילה שנאמר שש אנכי על אמרתך. דרשות מהרי"ל ה' פורים מט"מ סי' תתר"ך. ד"מ או' ד' מ"א סק"ג:

ל[עריכה]

ל) שם בהגה. מלין התינוק קידם וכו'. והתה"ד סי' רס"ו כתב דמלין אותו אחר סיום כל התפלה כשאר הימים יעו"ש. וכ"כ ב"י ביו ד ססי' רס"ב בבד"ה בשם או"ח סי' רנ"א יעו"ש. וכ"כ הרדב"ז ח"א סי' רכ"א. וכ"ה דעת הפר"ח ובביאורי הגר"א. וכתב הכנה"ג בהגה"ט דכ"ה מנהגם וכ"כ לעיל בסי' תרפ"ז בהגה"ט ובהגב"י יעו"ש וכ"כ היפ"ל ח"ב או' יו"ד. ועיין לעיל סי' תרפ"ז או' ט"ו:

לא[עריכה]

לא) וכתב הכלבו סי' מ"ה אין אומרין שיר מזמור לאסף. וי"א במקומו מזמור אלי אלי וכו' ושכנה"ג כתב לומר גם מזמור שגיון לדוד ובתו' מגילה דף ד' ע"א ד"ה פסק כתבו לאמור מזמור לאסף משום דיש בה מפלת עמלק וכן נוהגין פה פראג א"ר או' ט' בגדי ישע. ובאלו הענינים הולכין אחר המנהג יען כי אינו מעכב בסוד סדר התפלה כידוע ליח"ן:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון