כף החיים/אורח חיים/תרלב

כף החיים ‏ אורח חיים תרלב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] סכך פסול וכו'. ואפי' הוא סכך פסול מדרבנן וראיה מסוכה דף י"ד ע"ב כגון דאנחה לנהר רחב ד"ע אפומא דמטילתא וכו' יעו"ש. וכ"כ מ"ב בשה"צ או, א' ועיין לקמן או' ט' ועוד עיין לעיל סי' תרכ"ט איזה נקרא סכך פסול:

ב

ב) שם. פוסל באמצע בד"ט. דארבעה הוא מקום חשוב להיות חציצה ונמצא חוצץ בסוכה בין כשר לכשר. רש"י סוכה י"ז ע"א. וה"ד שהולך ע"פ כל הסוכה והפסיק הסוכה לשתים ולא נשאר שיעור הכשר סוכה עם דפנות במקום א' כמ"ש לקמן סעי' ב' בהגה יעו"ש:

ג

ג) שם. אבל פחות מד' כשירה ומותר לישן תחתיו. וה"ה לאכול תחתיו. ב"י. לבוש. ועיין לקמן או' טו"ב:

ד

ד) שם. ומותר לישן תחתיו. וכתב הר"ן שהראב"ד חולק דכי איתמר דישנין תחתיו בפחות מג' איתמר אבל בג' אין ישנין אף בסוכה גדולה. ב"ח. וכ"כ הריטב"א בחי' לסוכה דף י"ט וכתב שכן השכים רבו. וכ"כ בשה"ג בשם הריא"ז. והב"ד ח"א כלל קמ"ו או' כ"א וכתב ולכן יש להחמיר. וכ"כ מ"ב או' ג' דיש להחמיר לכתחלה:

ה

ה) מי ששם סכך פסול ע"ג סכך כשר ודאי הסוכה כשירה. רלנ"ח סי' א' בשם מהר"א צרפתי. כנה"ג בהגה"ע. עו"ש או' א' והא דכשירה היינו אחר שהסיר סכך הפסול כמ"ש לעיל סי' תרל"א או' ל"ו יעו"ש. ומ"ש כנה"ג בסתם דמשמע אפי' לא הסיר סכך הפסול כשירה כבר תמה עליו בית השואבה או' ב' תמיהא גדולה יעו"ש. אבל הרו"ח או' ב' כתב דגם כנה"ג כוונתו על הידוע דהיינו בהסיר הפסול יעו"ש:

ו

ו) שם. מן הצד אינו פוסל אלא בד"א. וי"א דגם מן האמצע אינו פוסל אלא בד"א אלא דלא ק"ל הכי כמבואר בב"י יעו"ש:

ז

ז) שם. דאמרינן דופן עקומה וכו'. ואפי' אין הדופן אלא י"ט והגג גבוה ממנו הרבה אנו רואין הדופן כאלו עולה עד למעלה ואז נאמר דופן עקומה. עור. ט"ז סק"א. א"ר או' ב' אבל הר"ן כתב בשהדפנות מגיעות עד הסכך עסקינן אבל אין הדפנות מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה יעו"ש והב"ד ב"י. וכ"כ הב"ח דלענין הלכה יש להחמיר כדעת הר"ן דלא אמרינן דופן עקימה באויר כל עיקר לא באויר דמשך ולא באויר דגובה כיון שיצא מתורת לבוד עכ"ל. וכ"ה דעת מ"א סק"א. וכ"כ הריטב"א בחי' לסוכה לדף ד' ד"ה היתה גבוה ך' אמה ובנה בה אצטבא וכו' כדברי הר"ן ז"ל. וכתב המאמ"ר או' ב' דמר"ן ז"ל לא הזכיר כלום מזה בש"ע ונראה שדעתו להחמיר דמסתמיות דבריו מוכח טפי לאיסור מלהיתר עכ"ד:

ח

ח) כשעושים סוכה בתוך הבית ולמעלה הגג המכוסה בשנדלין הנקרא בלע"ז טיג"ש צריך ליטול עד מקום שיהיה פחות מג' נגד הדפנות כיון דאין הדפנות מגיעות לסכך וכן העושה סוכתו בחוץ ומצטרף כותלים הבנויים תחת הגג של שנדלין הנקרא טיג"ש ואין הכותלים מגיעים להגג אפי' פחות מג' והגג בולט הוא ד"ט אליבא דהר"ן אין לסוכה זו מחיצות וצריך ליזהר בזה כי מציי הוא פמ"א ח"א סי' ס"א. י"א בהגב"י. מ"ב בב"ה:

ט

ט) ודע דאם הניח נסר רחב ד"ט אפומא דמטללטא אעפ"י שלא הכניס לסוכה אלא ג"ט פסולה דהו"ל פסל היוצא מן הסוכה ונדון כסיכה. ובעל המאור מפרש לה בסוכה קטנה דוקא. ב"ח. מ"א סק"א. א"ר או' ב' בית השואבה או' ו' והוא מגמ' סוכה דף י"ד ע"ב יעו"ש. ור"ל אבל בסוכה גדולה שיש הכשר סוכה וג' דפנות חוץ ממקום הנסר הסוכה כשירה רק שלא ישב תחת הנסר כיון שהוא רחב ד"ט:

י

י) שם. ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל. ואם הגג עקום כגגין שלנו אעפ"י שיש בשיפוע ד' אינו פסול אלא א"כ יש במשכו ד' דאז תופס בסוכה ד' ואם הגג עקום למעלה (פחות מד"א) ולמטה בסמוך לו קורה (פחות מד"ט מחוברת והוא סכך פסול משום תעשה ולא מן העשוי) אעפ"י שאינו נמשך ממנה ג"ע כיון דבגובה רחוק ממנה ג"ע אין מצטרפין ולא אמרינן חביט ולבוד להחמיר. מ"א סק"ב. א"ר או' א' י"א בהגב"י. ח"א כלל קמ"ו או' ך' מ"ב או' ה':

יא

יא) שם. ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן שיש בו ד"ט. דהא לא מכשרינן לה אלא מטעם דופן עקומה וא"כ הישן תחתיו ישן תחת דופן ולא תחת סכך סוכה ואנן לישן תחת סכך סוכה בעינן וליכא הילכך אין ישנים תחתיו. לבוש:

יב

יב) שם. שאין בה אלא ז' על ז' אינו מדוקדק דאפי' יש בה ט' ומחצה סכך פסול ג"ט פוסל בה כיון דאי שקלת ליה לפסול ליכא הכשר סוכה. מ"א סק"ג. ומיהו עיין א"ר או' ג' שכתב צ"ע על דברי מ"א הנז' אבל הא"א או' ג' כתב ליישב הצ"ע של א"ר הנז' וכן בס' בית השואבה או' י"א כתב ליישב ותמה על דברי הא"ר הנז' והסכים לדברי מ"א יעו"ש:

יג

יג) שם. בפחות מי' כשרה וישנים תחתיו. דכיון שהוא דבר מועט הוה כמאן דליתיה דמי. ט"ז סק"ג. מ"ב או' ט':

יד

יד) [סעיף ב'] בפחות משלשה כשירה וכו'. דאמרינן לבוד וכסתום דמו. לבוש:

טו

טו) שם. ואין ישנים תחתיו. הא דחמיר בסוכה קטנה אויר מסכך פסול לענין ישנים תחתיו. וכן לענין סוכה גדולה פסול אויר בג' וסכך פסול בד"ט נ"ל הטעם שבאויר נראה לעין טפי ההפסק בסכך ממה שנראה בסכך פסול. ט"ז סק"ד. ח"א כלל קמ"ו או' י"ט. מ"ב או' יו"ד:

טז

טז) והמחמירין שלא לישן תחת אויר אפי' פחות מג"ט הוא חומרא גדולה אם לא נדחק דאיירי בג"ט אויר והוא ארוך באורך אדם בינוני והוא ישן על צדו שנמצא כולו ישן תחת האויר וכה"ג מסתברא טעם המחמירין. הרדב"ז ח"א סי' רמ"ו. כנה"ג בהגב"י. עו"ש או' א' מיהו בס' בית השואבה או' י"ד כתב לתמוה על דברי הרדב"ז הנז' דאיך כתב דיש מחמירין וכי' הא דבר זה מפורש בש"ס פ"ק דסוכה די"ט לפי פירש"י והסכימו כן רוב הפו' וכו' וכן מ"ש אם לא נדחוק וכו' כבר בא מפורש בדברי הרא"ש ורי"ו דמיירי כשהאויר מהלך ע"פ כל אורך הסוכה והר"ן ספ"ה כתב דמיירי שיש בו כדי לעמוד בו ראשו או רובו יעו"ש. ומיהו אפשר דיש ליישב דברי הרדב"ז לפי דלפי פי' אחד של התוס' שם אין אסור לישן תחתיו אלא בסוכה קטנה יעו"ש וכ"מ מדברי הט"ז שכתבנו באו' הקודם אלא שמדברי הטור והש"ע שכתבו סתמא משמע אפי' בסוכה גדולה וע"כ כתב יש מחמירין, ועוד הא כתב מור"ם בהגה הא דאסור לישן תחתיו דוקא שהולך ע"פ כל הסוכה וכו' והרדב"ז מיירי באינו הולך על פי כל הסוכה דהא בארוך אורך אדם בינוני מודה לדעת המחמירין ודוק:

יז

טוב) שם. ואין ישנים תחתיו. ה"ה אכילה ונקט שינה בכל מקום משום דבזה אסור אפי' עראי משא"כ באכילה. מ"ב בב"ה משם אחרונים:

יח

חי) שם הגה. ודוקא שהולך ע"פ כל הסוכה. אבל אם אינו הולך באורך כל הסוכה ישנים תחתיו ומטעם זה אין נזהרין מלישן תחת נקבים פחות מג' עט"ז:

יט

יט) שם הגה. ודוקא שהולך וכו'. קאי אפחות מג"ט דלענין ג"ט מבאר אח"כ:

כ

ך) שם בהגה. כדי לעמוד בו ראשו ורובו. בר"ן איתא ראשו או רובו וכ"מ בחי' הריטב"א יעו"ש:

כא

כא) שם בהגה. והא דסכך פסיל פוסל בד' ואויר בג' היינו דוקא כשהפסיק הסוכה לשתים וכו'. עיין בטור ותמצא דאם יש לה ג' דפנות והפסול הולך ע"פ ארכה פסולה דליכא בכל צד אלא דופן ומחצה. ואם הפסול הולך לרחבה אם נשאר שיעור סוכה כשירה שם. ואם יש פחות מד"א מדופן האמצעי עד סוף הסכך פסיל אף חלק החיצון כשר דאמרינן דופן עקומה. ואם אויר מפסיק פסול החיצון. ואם מחובר מן הצדדין מצטרף הפנימי והחיצון להכשר סוכה. וכ"כ התו' והרא"ש ורי"ו. וכ"כ הלבוש. מ"א סק"ד:

כב

כב) ואי זו היא סוכה קטנה כל שאין בה אלא ז"ט על ז"ט וגדולה כל שישאר בה יתר על סכך הפסול ז"ט על ז"ט סכך כשר. הרמב"ם פ"ה מה' סוכה ה' ט"ו:

כג

כג) [סעיף ג'] סכך פסיל פחות מד' ואויר אצלו וכו'. ר"ל אפי' היה הסכך באמצע ע"פ כל ארכו אפ"ה אין מצטרף אצלו האויר לפסול הסוכם משום דלא שוי שיעורייהו להדדי ודינם כנז' בסעיפים הקודמים במקום סכך פסול כיון דאין בו ד"ט מותר לישן תחתיו ובמקום האויר אף דאין בו ג"ט אין ישנים תחתיו כנ"ל בסעי' ב' מ"ב או' י"ז:

כד

כד) שם. הילכך אם אויר ג' במקום אחד אפי' מיעטו וכו'. וה"ה לסכך פסיל בד"ט ומיעטו בין בקנים ובין באויר. שיטת ריב"ב על הרי"ף. מ"ב בב"ה:

כה

כה) שם. אבל בקטנה וכו'. דשם שוו שיעורייהו להדדי דגם סכך פסול דינו שם בג"ט לפסלו כנ"ל בסוף סעיף א' הלכך מצטרפים תרווייהו לפסלו כשיש בין שניהם ג"פ. בגדי ישע. מ"ב או' י"ח:

כו

כו) [סעיף ד'] יש להסתפק וכו'. וספק זה נסתפקו בו התו' והרא"ש. אבל רי"ו נתיב ח' ח"א כתב בזה דנראה שפסולה דהאויר כמאן דליתיה דמי והשני פסולים כמחוברין ויש בהן שיעור לפסול והרא"ש נסתפק בו עכ"ד. והב"ד א"ר או' ו' בית השואבה או' כ"ז:

כז

כז) שם. יש להסתפק וכו'. ולכן אם אפשר לתקן יתקן ואם א"א לתקן ואין לו סוכה אחרת ישב בה ולא יברך דסב"ל. בכורי יעקב. מ"ב אות י"ט:

כח

כח) שם. אם שני הפסולים מצטרפים וכו'. מי אמרינן כיון דאויר מפסיק ביניהם לא מצטרפין א"ד כיון דאין באויר ג' מצטרפין. ומיהו אם אין בפסולין ארבע ואויר פחות מג"ט מפסיק בהא ודאי אין האויר משלימו לד' שנאמר שיהא חשוב כסתום מחמת לבוד דלא אמרינן לבוד להחמיר טור. לבוש. פי נהי דאמרינן דחשוב כאלו שניהם סמוכים זה לזה מ"מ לא אמרינן שהיא כמפורד וסתום בסכך פסול עיין מ"ש סי' תק"ב סוף סעיף א' מ"א סק"ה. וכוונתו בזה דמ"ש הטור הטעם משום דלא אמרינן לבוד להחמיר אין כוונתו דלא אמרינן לעולם לבוד להחמיר אלא להקל לבד הוא דאמרה ההלכה למ"מ למימר לביד דהא ליתא דגם להחמיר אמרינן לבוד וכאשר הוכיח המ"א שם סי' תק"ב סוף סעי' א' אלא כוונת הטור דכאן לא אמרינן לבוד להחמיר משום דאע"ג דגם כאן אמרינן לבוד וחשיבי כסמוכין זה לזה ע"י לבוד מ"מ לא אמרינן נמי שיהא חשוב כמפורד וסתום בסכך פסול. בית השואבה או' כ"ח. ועיין לב"ש ומחה"ש וא"א או' ה' מ"ש עוד בזה:

כט

כט) סכך פסול ב"ט ועוד סכך פסול ב"ט וסכך כשר פחות מג"ט מפסיק ביניהם ודאי שאין מצטרפין השני פהולין לפסול הסיכה אף שהסכך הכשר שביניהם הוא פחות מג"ט דלא אמרינן לעולם לבוד אלא באויר ולא בדבר שיש בו ממש שא"א לתורת לבוד לבטל אותו דבר ממשיי ולא נאמר ההלכה למ"מ בלבוד אלא לבטל האויר שביניהם. שו"ת ח"צ סי' נ"ט. מיהו בית השואבה או' כ"ט האריך הרחיב בענין זה והביא דעת החולקים בזה ומסיים לענין דינא דיש להחמיר גם בסכך כשר פחות מג"ט מפסיק ביניהם ודלא כתשו' ח"צ יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---