כף החיים/אורח חיים/רכא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רכא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] אם היו בצער מחמת עצרת גשמים וכו'. משמע מדברי מרן ז"ל שאין חילוק בין א"י לשאר ארצות כל ששנים כסדרן אין מברכין וכל שנעצרין וירדן מברכין מיהו בהרמב"ם פ"י מה"ב לא כתב כשהיו בצער וכו' יעו"ש. מש"ז אות א' אמנם דעת האחרונים כמרן ז"ל דאין מברכין אלא א"כ היו בצער לבוש. מאמ"ר אות א' ח"א כלל ס"ה אות ז' חס"ל אות א' קיצור ש"ע סימן ס"א אות ט':

ב[עריכה]

ב) שם אעפ"י שלא ירדו כדי רביעה וכו'. ואם היו בתענית על הגשמים וירדו שיעור שיצא חתן לקראת כלה ולא ירדו שיעור להפסיק התענית יברכו ברכת הודאה ויתענו סדר תעניות עד שיענו. ברכ"י אות א' וכתב שכ"כ מהר"ם ן' חביב בתשו' כ"י סימן ה' ועיין לקמן סימן תקע"ה סעי' י"א:

ג[עריכה]

ג) ואם היו מתענים על גשמי בורות אין לברך ברכת הודאה אם ירדו שיעור שיצא חתן לקראת כלה אלא עד שירדו גשמים שיעור הרבה כדי לשתות מהם לחדש אחד אף שלא נתמלאו הבורות. ברכ"י סימן תקע"ה אות יו"ד בשם הנז':

ד[עריכה]

ד) הרואה נילוס בזמן שהוא חסר ורואה אותו בזמן שהוא גדל ושמח בראותו מברך שהחיינו אפילו אין לו קרקע אבל מי שרואה אותו בכל יום לא יברך שהרי מה שגדל בכל יום הוא מתבטל אצל מה שראה אתמול ומה שראה אתמול כבר עברה ברכתו הרדב"ז ח"א סימן ק"ל. כנה"ג. מ"א ריש הסימן א"ר אות א':

ה[עריכה]

ה) הרואה מים שבכלי"ג אם כבר ראה את המים בנילוס אין לו לברך על ראיית הכלי"ג אבל אם לא ראה את המים המתברכים בשנה זו אלא עתה בכלי"ג מברך שהחיינו. הרדב"ז שם. כנה"ג שם. מ"א שם. א"ר שם:

ו[עריכה]

ו) שם בהגה. דבמדינות אלו תדירים בגשמים וכו'. וכתב העו"ת אות א' דאפילו אם אירע פעם אחת שהיו מצערים על הגשמים וירדו הגשמים אינם מברכין ודלא כדמשמע מדברי המחבר וכן המנהג במדינות אשכנז שאין מברכין לעולם על הגשמים אפילו נעצרו הרבה עכ"ל. וכ"כ הנ"ץ. אבל בב"י כתב הא ודאי פשיטא שאפי' באותם ארצות שרגילים במטר אם נעצרו הגשמים והיה העולם בצער ואח"כ ירד גשמים שצריך לברך עכ"ל. והביאו הט"ז סק"א ומשמע דהכי ס"ל. וכ"כ דעת הלבוש. וכ"כ א"ר אות א' וכ"כ המאמ"ר אות ג' דגם מור"ם ז"ל כמרן ז"ל ס"ל ודלא כהעו"ת יעו"ש. וכ"כ ח"א כלל ס"ה אות ז' קיצור ש"ע סימן ס"א אות ט' מ"ב אות ב' מיהו מי שמברך בלא שם ומלכות במדינות אלו (ר"ל באשכנז) כשהיו שרוים בצער אין גוערין בו. מש"ז אות א':

ז[עריכה]

ז) [סעיף ב'] ומה מברך וכו'. ואם אירע ירידת גשמים בשבת בשחרית כשעומדים בבהכ"נ ומתפללין והגיעו באותה שעה לומר נשמת כל חי יוצאין ידי חובתן דאגב חדא תרתי. רו"ח אות ד':

ח[עריכה]

ח) שם עד הן הם יודו וכו'. לא דוקא אלא שאם רוצה להשלים עד אתה אל ואח"כ יסיים ברוב ההודאות וכן אני נוהג ומתחיל מנשמת כל חי ואומר מזמור ס"ה לך דומיה תהלה והללויה כי טוב זמרה ובשוב ה' את שיבת ציון וקדיש בקהל רב. הלק"ט ח"א סימן קצ"ב. וכתב שם המני"ח שכן היה נוהג מהר"ם גאלאנטי י"א בהגה"ט:

ט[עריכה]

ט) שם אל רוב ההודאות. בגמרא פריך רוב ההודאות ולא כל ההודאות אמר רבא אימא האל ההודאות א"ר פפא הלכך נימרינהו לתרווייהו רוב ההודאות והאל ההודאות ע"כ. וכ"כ הטור אלא שבב"י כתב בשם הר"ן לומר אל רוב ההודאות שכולל שניהם או לומר מלך רוב ההודאות ואל ההודאות יעו"ש ולכן פסק בש"ע לומר אל רוב ההודאות משום דכן הוא נמי לשון הרמב"ם כמ"ש באות שאח"ז. וכ"נ דעת הא"ר אות ב' וכ"כ המאמ"ר אות ד' יעו"ש ח"א כלל ס"ה אות ז' חס"ל אות א':

י[עריכה]

י) שם אל רוב ההודאות מיהו בהרמב"ם פ"י מה"ב כתב וחותם בא"י אל רוב ההודאות והתשבחות וכתב עליו ב"י דתוספת זה דוהתשבחות לא ידעתי למה עכ"ד. אבל בסמ"ג כתב כלשון הרמב"ם והביאו היפ"ל אות א' וכתב דאין בזה משום אין חותמין בשתים דשירות תישבחות והודאות כחד חשיבא יעו"ש. וכ"כ קיצור ש"ע סימן ס"א אות יו"ד:

יא[עריכה]

יא) שם ואם יש לו שדה בשותפות וכו'. כתב המ"א סק"א בשם הש"כ דאם יש לו אשה ובנים חשוב שותפות ומברך הטוב והמטיב יעו"ש וכן דעת א"ר אות ג' אבל המ"א שם חלק על דברי הש"כ הנז' וכתב דאשה ובנים לא חשיב שותפות יעו"ש. וכ"כ הלק"ט ח"א סימן קצ"ו דלא סגי בשותפות אשתו ובניו יעו"ש. וכן כתב נה"ש סימן רכ"ב אות א' וכ"פ קיצור ש"ע שם. (ומ"ש הבאה"ט בשם הלק"ט הוא טעות) וכן אם כותי שותף בשדהו אינו מברך הטוב והמטיב כ"א שהחיינו דטובת כותי אינה טובה מ"א בסוף הסי' י"א בהגה"ט א"ר שם. ח"א שם:

יב[עריכה]

יב) שם מברך הטוב והמטיב וכו'. ויש להסתפק בברכות אלו של הטוב והמטיב ושהחיינו אם דוקא בעצירת גשמים מברך או אפילו בלא עצירה מברך כיון שיש לו שמחה ועוד יש להסתפק במי שיש לו שדה אם די בברכת הטוב והמטיב או שהחיינו בלבד או צריך לברך ברכת מודים ג"כ כמו שאר אדם שאין להם שדות ואח"כ יברך על שדהו המטיב או שהחיינו ומיהו מפשט דברי הש"ע משמע דגם שהחיינו והמטיב אין לברך אלא א"כ היה עצירת גשמים וגם משמע דמי שיש לו שדה מברך רק שהחיינו או המטיב ואין לברך ברכת מודים וכ"מ בהדיא בלבוש יעו"ש:

יג[עריכה]

יג) שם יאם אין לו שותף בשדה מברך שחיינו. ואע"ג דמ"מ כל העולם שותפין עמו באותה טובה שהרבה אנשיה יש להם שדות מ"מ בעינן שיהיו שותפין בטובה מה שאין כן הכא שכל אחד יש לו שדה בפ"ע. מ"א סק"א ח"א שם:

יד[עריכה]

יד) שם הגה. וי"א דהשומע וכו'. והיינו דוקא אם שמע מאדם נאמן. עו"ת אות ב' וכ"כ לקמן רסי' רכ"ב:

טו[עריכה]

טו) שם בהגה. וי"א דהשומע וכו'. פי' היכא דשמע ולא חזא ואית ליה שדה בשותפות אינו מברך מודים וכו' אלא הטוב והמטיב אבל אם יש לי שדה לבדו מברך שהחיינו דאין לו שותף באותה טובה דבזה אין חילוק בין רואה לשומע וברכת מודים לא נתקנה אלא ברואה. מ"א סק"ב. וכ"כ המאמ"ר אות ו' ותמה על הא"ר שכתב דשומע מברך הטוב והמטיב אע"ג דלית ליה ארעא יעו"ש. וכ"כ ח"א שם דאם אין לו שדה אין מברך כלום. קיצור ש"ע שם. מיהו בשטה מקובצת מסיק דגם שומע מברך ברכת מודים יעו"ש. אמנם אנן ק"ל סב"ל וע"כ אם שמע ולא ראה אין לברך מודים כדעת המ"א והאחרונים:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון