כף החיים/אורח חיים/רכ

כף החיים ‏ אורח חיים רכ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] הרואה חלום וכו'. כתב הדרישה אות ג' דזמן הטבה הוא בסוף היום אחר יציאת בהכ"נ יעו"ש. אבל השל"ה דף ר' ע"ב כתב דהמנהג להיטיב החלום בשחרית ואי משום שזכות התענית מסייע כיון שהתחיל להתענות חשוב תענית יעו"ש. והביאו מ"א סק"ב א"ר אוח א' וכ"כ העט"ז אות א' וכ"נ לפי דברי המקו' דחצי ראשון של היום הוא יותר רחמים מחצי האחרון משום דבחצי ראשון של היום שולט מ"ה דמ"ה ובחצי האחרון מ"ה דב"ן. וידוע דמ"ה הוא חסד וב"ן גבורה והתפלה מקובלת יותר כשהוא בשעת רחמים כידוע:

ב

ב) שם יטיבנו באפי תלתא וכו'. ויזכור החלום במחשבתו בשעת הטבה. ברכות רמ"מ. מ"א סק"א. חס"ל אות א':

ג

ג) שם באפי תלתא וכו'. לכתחלה יש לחזר אחר ג' גדולים ואם הם חכמים יותר טוב ואם לא אפשר בג' גדולים יש לצרף עמהם קטנים אם מבינים פי' המילות של הטבה:

ד

ד) מצוה להמצא שם עם הג' להטיב מפני שמשיב נפש המתענה. א"ר אות ב':

ה

ה) שם באפי תלתא וכו'. יש שכתבו דאם לא נמצא ג' אפשר בשנים או אחד ולי נראה כיון שהוא לחש אפשר דסגולתו בכך ואין מועיל בפחות מג':

ו

ו) כשהולך לישן מתוך שמחה מראין לו חלום טוב שבת דף ל' ע"ב מ"א סק"א. ואם רואה חלום טוב ראוי לזוכרו ולכתבו. והפותר אותו יאמר תחלה הלא לאלהים פתרוכים. מ"ח מס' תענית חלום אות ח':

ז

ז) הא דאמרינן כל החלומות הולכים אחר הפה היינו כשהחולם קבל פתרונו ונתיישב הפתרון בדעתו א"נ שפתרו לו ועמד בפתרון זה אבל אם אחד פתר ובא חבירו ודחה פתרונו בענין אחר אז הפתרון השני מתקיים. הרב חומ"א פ' מקץ אות ב' והביאו היפ"ל אות ה':

ח

ח) מותר לעשות הטבת חלום בשבת. כנה"ג בהגה"ט סימן רפ"ח בשם סדה"י. א"ר בזה הסימן אות א' א"א אות ב' חס"ל אות ג' ומ"ש הפתה"ד אות ב' שמעולם לא ראינו מי שהיטיב חלומו בשבת כתב עליו היפ"ל אות ד' דאין לא ראינו ראיה ובעינינו ראינו אבותינו ורבותינו וחסידים ואנשי מעשה שנוהגים לעשות הטבת חלום בשבת ויו"ט יעו"ש:

ט

ט) שם דרחימו ליה דאי לא רחימו ליה חיישינן שמא בלבו יפרש לו החלום ללא טוב ואע"ג דדברים שבלב אינן דברים מ"מ למיחש מיהא בעי א"נ חיישינן שמא ילך אצל אחרים ויאמר בפניהם פלוני ראה חלום שאינו טוב:

י

י) שם ולימא באפייהו חלמא וכו'. וכתבו התו' שבע זימנין ליגזרו עליה כך הוא הלחש. וי"מ דשבע זימנין צ"ל חלמא טבא חזאי וכן לענות אחריו אבל ר"י לא היה רגיל לאומרו רק ג"פ עכ"ל. והב"ד ב"י וכתב דהעולם נהגו לאומרו ז"פ. וכ"כ ב"ח:

יא

יא) כתב הכלבו ואח"כ אומרים לו לך אכול בשמחה לחמך והר"מ כתב בשם ר"י החסיד שאין לאומרו לפי שיש בר"ת אבל אלא אומרים לו לך בשמחה אכול לחמך עכ"ל. והב"ד ב"י. ברכ"י אות א' אלא שכתב שם הברכ"י שראה להרב החסיד מהר"י צמח בהגהותיו כ"י שכתב ע"ד הכלבו דכפי דרך הרב אין בכך כלום וצ"ל הפסוק כסדר דאדרבא מה שהוא לאב"ל בר"ת נהפך בשמחה ביושר בפסוק. וס"ת לך אכול בשמחה כל"ה דעתה הוא שמחת כלה עכ"ל. וכן הוא המנהג לאומרו ביושר:

יב

יב) וזהו סדר הטבת חלום ע"פ מ"ש מהרח"ו ז"ל בס' פע"ח שער חזרת העמידה פ"ז ונתן בה טעם בסוד יעו"ש. וכ"כ מ"ח במס' תענית חלוה וסו"ב. (יאמר החולם) חלמא טבא חזאי. חלמא טבא חזאי. חלמא טבא חזאי (והם עונים) חלמא טבא חזיתא. חלמא טבא חזיתא. חלמא טבא חזיתא. חלמא דידך טבא הוא וטבא להוי. רחמנא לשויה לטב. שבע זימנין יגזרון עליה מן שמיא די יהוי טבא טבא הוא וטבא להוי (וכך אומריה ז"פ) ובכל פעם שאומרים לו חלמא טבא חזיתא וכו' יאמר בלחש חטאתי עויתי פשעתי במ"ע ול"ת התלוים במדת החסד. ובפעם שנייה יאמר התלוים במדת הגבורה. ובפעם ג' ת"ת. ובד' נצח. ובה' הוד. ובו' יסוד ז' מלכות. (ג' הפוכות)

יב) (יאמר החולם פ"א לבד) הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה: (והם עונים) אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם. ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך: (ג' פדויות) (יאמר החולם פ"א) פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי: (והם עונים) ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה: ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי ה' אם יפול משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת: (ט' שלומות) (יאמר החולם פ"א) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו: (והם עונים) ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים לך דוד ועמך בן ישי שלים שלום לך ושלום לעוזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דוד ויתנם בראשי הגדוד: ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום: (יאמר החולם ג"פ) ה' שמעתי שמעך יראתי (והם עונים) ה' פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברוגז רחם תזכור:

יב) (יאמר החולם ג"פ) שיר למעלות אשא עיני וכו' עד עושה שמים וארץ. (והם עונים על כל פעם) אל יתן למוט רגלך וכו' עד סוף המזמור. (והם כנגד חג"ת)

יב) (יאמר החולה ג"פ) תודיעני אורח חיים (והם עונים) שובע שמחות וכו' (והם כנגד נה"י)

יב) (יאמר החולם פ"א) וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וכו' עד אמור להם. (והם עינים יברכך וכו' עד וישם לך שלום. (והם כנגד מלכות) ואח"כ אומרים לו לך אכול בשמחה לחמך וכו' ואף אם אינו מתענה צ"ל לו פסוק זה משום דהרב נתן טעם בסוד שצ"ל פסוק זה באחרונה יעו"ש והגם דמשמע שם בפע"ח דג' הפוכות וג' פדויית וכו' יאמר כולם החולם וכ"כ בהדיא מ"ח שם מ"מ בגמ' משמע דיאמרו כולם המטיבים וכ"מ מדברי הטור אמנם הסו"ב וסידור בי"ע והחס"ל אות ב' סידרו לומר פסוק ראשון החולם והשאר המטיבים כמ"ש ואפשר כי כן יש לפרש דברי הגמ' וכן עמא דבר:

יג

יג) וכשעושין הטבת חלום לנשים או למי שאינו יודע ללמוד המנהג לומר החולם חלמא טבא חזאי בלשון שמבין ואח"כ אומרים לו חלמא טבא חזיתא וכו' על כל פעם עד שיהיו ז"פ ואח"כ כל סדר הנז' אומרים אותו המטיבים לבדם. אמנם אם אפשר ללמדו לומר חלמא טבא חזאי בלשון תרגום כלשון הגמרא יותר טוב מפני שיש בלשון זה טעם בסוד כמ"ש בס' פע"ח שם:

יד

יד) יתן איזה דבר לצדקם ויאמרו לו המטיבין תשובה תפלה וצדקה מעבירין רוע הגזרה ושלום לך ולנו ולכל ישראל אמן ס' ע"ש. פת"ע אות ג':

טו

טו) [סעיף ב'] יפה תענית לחלום וכו. ומ"מ אין מחוייב להתענות דהא שמואל אמר החלומות שוא ידברו וכיון שהם שוא ודאי דלא היה מתענה אלמא דלית חובה אלא רשות ומאן דבעי ומתירא יתענה רשב"א סימן קנ"ב עו"ת אות ב' מ"א סק"ג וע"כ למי שאינו מתירא יש להקל בעת הצורך לפדותו בממון כגון אם הוא כחוש או בשבת:

טז

טז) שם יפה תענית וכו'. אם מראין לראובן קשה על שמעון בחלום צריך ראובן להתענות שהרי שמעון נזוף לכך לא הראוהו לו והראו לראובן לומר שהוא יתענה ויתפלל על שמעון ואם לא יתענה טוב להגיד לו כדי שהוא יתפלל על עצמו. ס"ח סימן תמ"ד. ועיין שכנה"ג סימן רפ"ח בהגב"י אות ד' שכתב דלא יתענה בשבת ויו"ט וכו' אלא דוקא על חלום שחלם הוא בעצמו אבל לא על חלום שחלמו לו אחרים יעו"ש. וא"כ נראה דכ"ש דלא יתענה היא בשבת על חלום שחלם לאחרים. ואח"כ ראיתי שכ"כ א"ר בסימן רפ"ח אות ה' יעו"ש:

יז

טוב) יש חלום שאדם רואה ראובן מת ויהיה שמעון אחיו או בן ראובן או אדם ששמו כשמו או תוארו שוין או יחלה וקול יוצא שהוא מסוכן או מאבד ממונו או שום דבר שמצטער לכך מועיל לו התענית כדי שיהפך לקל שבהם. ס"ח שם. מאן דחמי בחלמיה דיהבין ליה סנדלין לרגלוי ודאי חיין אתמסרן ליה ומאן דחמי דאעדן מניה סנדלא בדינא דס"א יתמסר אי לא יתוב. תו' הזוהר דש"ח ע"ב:

יח

חי) מעשה באחד שאמר לו המת בחלום שימות ופעם אחת א"ל התודה מהרה תמות ועל כל חלום היה מתענה ובתוך החלום היה אומר אליך ה' וכו' ואח"כ היה אומר הוידוי כלו בבכיה וחלה למות וראה כנגדו כמו ענן בדמות אדם שהוא נושא משא גדול ובידו זהוב ודמות אדם אחר שהיה מתעטף בטלית ואמר הזכות שאתה בחור ואתה מתעטף בציצית שהתחלת מחדש והזהוב שנתת לת"ח העני פדאוך ממות ותחיה מיד הזיע ונתרפא. ס"ח סימן תמ"ו:

יט

יט) מעשה בנכרי אחד שהיה יושב ועצב א"ל חבירו למה פניך זועפים א"ל שראה בחלום שהיה רוכב על סוס אדום והסוס אצל בהמה טמאה. א"ל חבירו זהו שימות מהרה במטה. אמר הפותר אם יתן לי לשתות יקנה חלומו ממנו. א"ל ע"מ כן אני נותן לך שיהא חלומי מכור לך. וקבל עליו ונתן לו לשתות ומת הפותר החלום ביום שני. ואחד היה חולה עד מות והיה אחד מתלוצץ א"ל אקנה לי החולי שלך ותן לי כך וכך א"ל אתן לך מיד עמד החולה וזה חלה ומת. ס"ח סימן תמ"ה:

כ

כ) אם בחלום אמרו בשורה טובה לאדם או אמר אליהו או מלאך לא יגלה לאשתו שמא תגיד לאחרים ואין רגילות לעשות נסים בגלוי. ס"ח סימן תמ"ז:

כא

כא) שם כאש לנעורת. פי' כאשר האש מבטל בקלות הנעורת ומוציאן מן העולם כן התענית מבטל החלום. דרישה אות ב':

כב

כב) שם הגה. ודוקא בו ביום וכו'. וכ"כ בזוה"ק פ' אמור דק"ה ע"ב וז"ל ומאן דשרי בתעניתא דחלמא בההוא יומא לא סליק ההוא יומא עד דקרע דיניה וכו' בג"כ בההוא יומא ממש ולא ביומא אחרא דלית רשו ליומא על יומא אחרא. כל יומא מה דאירע ביומיה עביד דלא אירע ביומיה לא עביד וע"ד לא לבעי ליה לאינש לסלקא ליה מיומא דא ליומא אחרא עכ"ל:

כג

כג) שם בהגה. ואפילו בשבת. וכ"כ בזוה"ק שם. וכתב שם בזוה"ק דמועיל תענית חלום בשבת יותר מבחול וקורעין לו דינו של שבעים שנה יעו"ש:

כד

כד) שם ואפילו בשבת. וצריך להתענות ביום ראשון כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת כמ"ש לקמן סימן רפ"ח סעיף ד' יעו"ש. והטור בסימן זה ובסי' רפ"ח כתב דא"צ שיהא התענית מיד ביום ראשון אבל בהגהת אשירי משם הא"ז פסק דוקא ביום ראשון וכן הסכים רש"ל והב"ד הב"ח בסימן זה יעו"ש. וכ"כ בזוה"ק פ' ויקהל דר"ז ע"ב דצריך להתענות דוקא ביום ראשון ונתן טעם בסוד יעו"ש. והביאו ב"י סימן רפ"ח. ועיין לקמן סימן תקס"א סעיף ה' על איזו ימים צריך למיתב תעניתא לתעניתיה יעו"ש:

כה

כה) ואם חל ר"ח או יו"ט בשבת והתענה אם צריך להתענות ב' ימים בשביל ב' הקדושות או די להתענות יום א' עיין רב פעלים ח"א סימן כ"ט שהביא פלוגתא בזה והוא ז"ל הסכים להתענות ב' ימים יעו"ש:

כו

כו) והמתענה בשבת אומר עננו באלהי נצור בלא חתימה כמ"ש לקמן סימן רפ"ח סעיף ו' והיינו שקודם יהיו לרצון אמרי פי וכו' יאמר עננו ואח"כ יהיו לרצון וכו' מיהו בס"ח סימן רכ"ט כתב דהמתענה בשבת לא יאמר עננו יעו"ש. והביאו כנה"ג בהגה"ט אלא שכתב דמנהג העולם כבה"ג לומר עננו בשבת:

כז

כז) עשרה שחלמו חלום שראוי להתענות עליו בשבת ורוצים להתפלל תפלת מנחה בחזרה ולומר ענינו בחזרה כתב שכנה"ג בהגה"ט אות ה' דלא מצא מקום לאסור ועפ"ז התיר לבכורות ערב פסח כשיש עשרה מתענין שיחזרו תפלת מנחה ויאמר הש"צ ענינו בחזרה בשומע תפלה יעו"ש. אבל העו"ת אות ב' כתב על דברי השכנה"ג הנז' דאין נכון לעשות כן לומר ענינו בחזרה בשבת וגם בענין עשרה בכורות המתענים בערב פסח לומר ענינו בחזרה כתב עליו דלא נהירא משום דהוי כמו תענית צבור ובניסן אין גוזרין תענית צבור יעו"ש. והביאו מ"א סק"ד. וכן עמא דבר כדברי העו"ת משום דשב וא"ת עדיף ובפרט לדעת ס"ח דס"ל דאין לומר כלל ענינו בשבת כנז' באות הקודם:

כח

כח) עוברות ומניקות שחלמו חלום אם חייבות להתענות עיין שכנה"ג בהגה"ט אות ב' שכתב דהדבר שקול לכאן ולכאן אפשר דאין מתענות מק"ו דת"צ שאינו יוה"כ וט"ב ואפשר לומר בהיפך דמה לת"צ שהשבת דוחהו לא כן תענית חלום שאין השבת דוחהו ומ"מ הסכים שלא יתענו מפני הסכנה וספק נפשות להקל וכתב שכן הוא מורה ובא יעו"ש. והעו"ת אות ב' כתב דאם מתיראים לנפשם יש להם להתענות. והא"ר אות ג' כתב דאם הם בריאות מתענות יעו"ש. והחס"ל אות ד' כתב דאם באו לשאול יתן הבחירה בידם ויעשו מה שלבן חפץ יעו"ש וכ"כ הרב לקט הקמח דל"א יעו"ש. והביאו הזכ"ל אות ת' אבל הא"א אות ג' כתב דאין להורות להם להתענות רק יפדו בממון עכ"ל. וכ"כ ישי"ע יעו"ש. וכן מנהגינו להורות:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---