כף החיים/אורח חיים/קעח

כף החיים ‏ אורח חיים קעח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] הואיל ושינם מקומו צריך לברך למפרע וכו'. פי' לכתחלה צריך לברך בהמ"ז קודם שיעקור כמ"ש ס"ב ואם לא בירך קודם שעקר צריך לחזור למקומו ולברך בהמ"ז ואח"כ יאכל במקום שירצה רק שיברך המוציא תחלה. מ"א סק"א. וכ"כ הט"ז סק"ב. וזהו לפי דברי מרן ז"ל אבל לפי דברי מור"ם ז"ל לקמן בהגה ס"ב אם אכל דברים שצריכין ברכה במקומם אפילו מה שרוצה לאכול אח"כ א"צ לברך יעו"ש. וכן הסכימו האחרונים כדברי מור"ם ז"ל משום דק"ל סב"ל וכמ"ש לקמן אות י"ד יעו"ש. ומיהו יש נוהגין כשהולכין בתוך הסעודה למקום אחר או לדבר עם חבריהם שיקחו בידם חתיכת פת כדי שלא יסיחו דעתם מאכילת הפת וגם כדי שלא יסיחו דעתם מהנטילה ויצטרכו ליטול פעם אחרת כמש"ל סימן ק"ע אות י"ג יעו"ש. ועיין לקמן אות ך':

ב

ב) שם אעפ"י ששינה מקימו מפנה לפנה וכו'. פירוש דוקא מפנה לפנה בחדר אחד אבל מחדר לחדר צריך לברך. עו"ת אות א' וכ"מ בב"י. וכ"כ הלבוש. א"ר אות א' ר"ז אות א' ונ"מ לדידן לדברים שאינם צריכין ברכה במקומם שצריך לברך על מה שרוצה לאכול עוד וכמ"ש לקמן בהגה ס"ב יעו"ש:

ג

ג) שם מפנה לפנה וכו'. ואפילו הוא טרקלין גדול לענין זה חשבינן כל הבית כאלו היה מקומו שאכל וא"צ לברך ואפילו לא היה דעתו מתחלה בשעה שבירך לשנות מקומו לזוית אחרת אעפ"כ א"צ לברך. ח"א כלל נ"ט אות ד' ר"ז אות א':

ד

ד) שם בהגה. אם היה דעתו וכו'. וה"ה כשרואה מקומו לא מיקרי שינוי מקום כמ"ש רסי' רע"ג. מ"א סק"ב וכתב שם המ"א סק"ג דאפילו רואה דרך חלון או אפילו רואה מקצת מקומו לא הוי שינוי מקום. וכ"כ המחה"ש סק"ב ר"ז אות א' ח"א שם אות ו' מיהו בס' אבן העוזר חולק וכתב כל שהולך לחדר אחר אפילו רואה מקומו הראשון שינוי מקום מיקרי הן לענין שצריך לחזור למקומו הראשון לברך שם בהמ"ז והן לענין שצריך לחזור ולברך בדברים שאין טעונין ברכה במקומם יעו"ש והביאו הזכ"ל אות ס' שע"ת אות א' ונראה דלכתחלה יש ליזהר ובדיעבד יש לסמוך אדברי מ"א משום סב"ל:

ה

ה) שם בהגה והוא שיהיו שני המקומות בבית אחד כתב הב"ח דלא כתב כן בהגה אלא לדברי הרמב"ם שפסק כרב ששת דבשינוי מקום צריך לברך למפרע ובתחלה אפילו בדברים הטעונים ברכה במקומם אבל לרב חסדא דבדברים הטעונים ברכה במקומם א"צ לברך כלל בשינוי מקום לא למפרע ולא בתחלה אפילו לא היה דעתו לאכול במקום אחר אעפ"י דלכתחלה ודאי אין לעקור ממקומו הראשון לאכול במקום אחר כדכתב בכלבי מ"מ אם מתחלה כשקבע לאכול במקומו הראשון היה דעתו לאכול במקום אחר רשאי לכתחלה לילך למקום אחר ולגמור סעודתו אפילו בב' בתים או יותר. וכתב שכן נוהגין יעו"ש וכ"כ הלבוש עו"ת אות א' ט"ז סק"ז וסק"ט. ועיין לקמן אות ח' ואות כ"ג יעו"ש:

ו

ו) [סעיף ב'] ויצאו לקרת חתן וכו'. ל"ד אלא אפילו אם יצאו לדברי הרשות ברכת אברהם ח"ד סימן ק"ד וק"ז שכנה"ג בהגה"ט אות ב' וכ"כ הרמב"ם בתשו' פאר הדור סימן ק"א. בי"מ אות ג':

ז

ז) שם אם הניחו שם מקצתם וכו'. אעפ"י שאינם מן היושבים לאכול. מהריק"ש ואפילו נשים מהני. מער"ק פ"ד מה"ב. זכ"ל אות ס' מיהו הער"ה אות ג' כתב דבעינן דוקא מן החברים. שהיו יושבין ואוכלין עמהם יעו"ש. וכ"נ דעת המחב"ר אות ב' יעו"ש. בי"מ אות ד':

ח

ח) שם כשהם יוצאים צריכין ברכה למפרע וכו'. ואם לא ברכו כשיצאו צריכים לברך כשיחזרו. כ"כ ב"י לדעת הרמב"ם שפסק כרב ששת. וכ"פ בש"ע ס"א. אבל התו' בפסחים ק"א ע"ב ד"ה כשהן והרא"ש שם כתבו דאינו אלא לכתחלה ועצה טובה קמ"ל שמא ישהה כ"כ שיהיה רעב מחמת סעודה ולא יעלה לו בהמ"ז על מה שאכל אבל אם יצאו ולא ברכו בהמ"ז כשחוזרין אין לברך כ"א המוציא לבד. וסיימו שם התו' דאין הלכה כאותן הברייתות אלא אפילו ברכה לכתחלה לא צריך דק"ל כרב חסדא דאמר לקיבעי קמא הדר יעו"ש. והב"ד ב"י. וכ"פ מור"ם ז"ל לקמן בהגה וכבר כתבנו שם דכן הסכימו האחרונים כדברי מור"ם ז"ל יעו"ש. ועיין לעיל אות ה' ולקמן אות כ"ג:

ט

ט) שם וכן אם היו מסובין לשתות וכו'. כתב המ"א סק"ג דאתא לאשמיענן אפילו בשתיה אם הניחו מקצתן א"צ ברכה וכמ"ש בהגה וכ"מ בכל הפוסקים כרב ששת שדין שתיה ואכילה שוין וכ"מ ברי"פ ורי"ו וכ"כ בש"ג בהדיא ודלא כהב"ח שחולק ופי' פירוש דחוק בהגת סמ"ק יעו"ש ועיין לקמן אות ט"ז:

י

י) שם המשנה מקומו מפנה לפנה וכו'. ר"ל ואוכל בפנה האחרת א"צ לחזור ולברך על מה שרוצה לאכול שם וממילא משמע ג"כ דא"צ לברך למפרע על מה שאכל קודם שיעקור ממקומו כיון דהכל רשות אחד דאי רוצה לחזור ולאכול בפנה רארשונה כבר השמיענו לעיל ססעי' א' יעו"ש. ומ"ש הט"ז סק"ד כבר כתב עליו המש"ז שהוא קצת מגומגם יעו"ש. ועיין מאמ"ר אות ו':

יא

יא) שם בבית אחד. פירוש בחדר אחד. מ"א סק"ד. א"א אות ד' ועיין לעיל אות ב':

יב

יב) שם צריך לברך. כיון דתאנה מפסקת ואינו רואה מקומו הראשון ב"י ומ"א סק"ה ואין חילוק אם אוכל מהתאנה עצמה או דברים אחרים תחת התאנה וכ"מ בב"י. ונ"ל אם הוא בחדר אחד אעפ"י שיש מקום גבוה באמצע כגון אחורי התנור שאינו רואה מקומו הראשון א"צ לברך כיון שמוקף מחיצות חשוב הכל אחד מ"א שם י"א בהגב"י. וכתב הא"א אות ה' דתרתי בעינן אין מחיצות ואין רואה מקומו הראשון הא רואה מקומו אף באין מחיצות או מחיצות אף באין רואה כמו אחורי התנור וכתב שכ"מ בב"י יעו"ש:

יג

יג) שם צריך לברך ונ"ל דאם יש אויר בין עלי התאנה ורואה מקומן הראשון או שהתאנה במקום שהוא מוקף מחיצות א"צ לברך כמ"ש באות הקודם יעו"ש וכ"מ בב"י והוא שהיה דעתו בשעת ברכה לאכול גם במערבה כמ"ש לקמן ס"ג דאל"כ הו"ל נמלך וצריך לחזור ולברך. ועוד נ"ל דלפי מ"ש מור"ם ז"ל דדברים הצריכים ברכה במקומם א"צ לברך עליהם לא למפרע ולא לכתחלה אפילו אוכל בבית אחר ובס"ה כתוב דכל ז' המינים צריכים ברכה במקומם וכן דעת האחרונים כאשר יבואר שם א"כ לפי זה אפילו אם אינו רואה מקומו וליכא מחיצות א"צ לחזור ולברך ובלבד שלא הסיח דעתו כמ"ש בהגה. והוא שיאכל שיעור ברכה אחרונה במזרחה כמ"ש לקמן אות י"ט וגם במערבה אם רוצה לברך שם ברכה אחרונה וכמ"ש לקמן אות כ"ג יעו"ש:

יד

יד) שם הגה. ויש חולקין בכל מה שכתוב בסימן זה וכו'. וכ"פ הב"ח. ט"ז סק"ט. סו"ב במק"ח אות א' א"א אות י"ב ר"ז אות ג' ח"א כלל נ"ט אות ט"ו דה"ח אות א' קיצור ש"ע סימן מ"ב אות י"ט. וכ"כ הזכ"ל אות ס' דהאחרונים פסקו כמור"ם ז"ל משום דס"ב להקל. וכ"כ החס"ל אות א' יפ"ל אות ב' בן א"ח פ' בהעלותך אות ב' ועיין בדברינו לעיל סימן ח"י אות ז' ודוק:

טו

טו) שם בהגה. אבל לא על מה שכבר אכל. משום דברכה האחרונה שמברך על אכילתו שניה עולה גם לאכילתו ראשונה אבל לפניה צריך לברך כדין נמלך. וכ"ז הוא אם פוסק מלאכול והולך למקום אחר אבל אם אוחז הפרי בידו והולך ואוכל ליכא בזה שינוי מקום כיון שאין קבע לפירות וא"צ לחזור ולברך. וע"כ יש נוהגין כשאוכלין פירות ונצרכו לצאת חוץ באמצע האכילה לוקחים בידם פירות ע"ד לאכול בדרך הילוכם כדי שלא יצטרכו לברך שנית:

טז

טז) שם בהגה. ודוקא שלא הניח מקצת חברים וכו'. משמע דאפילו בדברים שאין טעונין ברכה במקומן מהני אם הניח. מיהו הב"י והב"ח והט"ז סק"ו חולקין וס"ל דבדברים שאין טעונין ברכה במקומן אפילו אם הניחו לא מהני והוי שינוי מקום יעו"ש. אבל המ"א סק"ג הסכים לדברי רמ"א וכתב ליישב דברי הסמ"ק יעו"ש. וכן הסכים א"ר אות ד' וכתב שכן הוא דעת כמה פו' כדברי רמ"א יעו"ש. וכ"ה הסכמת האחרונים כמ"ש לקמן אות כ"א יעו"ש. ועיין לעיל אות ט':

יז

טוב) שם בהגה. ואכל דברים שצריכין ברכה במקומם וכו'. ואז אפילו הלך למקום אחר בתוך הסעודה ושתה יין או מים א"צ לברך דלקבעיה קמא הדר. ב"י בשם תו'. מ"א סק"ו. א"א אות ו':

יח

חי) שם בהגה. והלך לבית אחר וכו'. משמע אפילו שני המקומות אינם בבית אחד והא דכתב רמ"א לעיל ס"ה והוא שיהיו שני המקומות בבית א' היינו לדעת הרמב"ם שפוסק כרב ששת דאפילו בפת צריך לברך למפרע אבל ליש חולקין דקיימי השתא כרב חסדא שבפת הוי קביעות אפילו בבית אחר לגמרי. ט"ז סק"ז. וכ"כ לעיל אות ה' יעו"ש:

יט

יט) שם בהגה. דהא פת צריך ברכה במקומו וכו'. והוא שאכל כזית פת דצריך בהמ"ז במקומו אבל אם אכל פחות מכשיעור והלך לחוץ וחזר למקומו צריך לברך שנית בתחלה אפילו בפת דהא אין טעון ברכה אחרונה ודינו כשאר דברים. מ"א סימן ר"י סק"ה. א"ר אות ד' ר"ז אות ג' ח"א כלל נ"ט אות ט"ז. זכ"ל אות ס' ואם חזר ואכל פחות מכשיעור מצטרפין לברך ברכה אחרונה אם לא שהה בכדי א"פ. מ"א שם. א"ר שם. ח"א שם. ושיעור כדי א"פ עיין לקמן סימן תרי"ב סעיף ג"ד:

יט) ואם אכל פחות מכזית פת והניח שם חברים ויצא לחוץ נראה דא"צ לחזור ולברך שנית לס' מור"ם ז"ל ודעמיה כמו דמועיל בהניח לשאר דברים שאינם צריכים ברכה במקומם:

כ

ך) שם בהגה. ומיהו אם הסיח דעתו וכו'. אמנם בס' אבן העוזר מסיק דכשהולך ומשנה המקום באמצע הסעודה אפילו הסיח דעתו מאכילה כשחוזר לסעודה א"צ לברך הן על פת הן על דברים הבאים מחמת הסעודה אבל דברים שלא באו מחמת הסעודה אף שבירך בתחילה עליהם אם מסיח דעתו מהם צריך לחזור ולברך יעו"ש. והביאו הזכ"ל אות ס' וכ"כ החס"ל אות א' בן א"ח פ' בהעלותך אות ב' וע"כ לצאת מספק יש נוהגין כשיוצאין באמצע סעודה לחוץ או לגמור סעודתם במקום אחר כשיש איזה צורך לוקחים בידם חתיכת פת כדי שלא יסיחו דעתם וכמ"ש לעיל אות א' יעו"ש:

כא

כא) שם בהגה. ואין חילוק בין חזר למקום שאכל וכו'. אבל בהניח מקצת חברים בשאר דברים בעינן דוקא שחזר למקומו אבל כשאוכל במקום אחר צריך לברך דשם הו"ל כיחיד. מ"א סק"ז. א"ר אות ד' ר"ז אות ב' ח"א כלל נ"ט אות ג' חס"ל שם ועיין לעיל אות ט"ז:

כא) כתב בס' ברכת אברהם דף קנ"ד אם בירך על פרי אחד ולא אכל ממנו שם והוליכו למקום אחר צריך לחזור ולברך בבית שני וברכה שעשה במקום הראשון הויא לה ברכה לבטלה. והביאו א"ר אות ה' וכתב ומשמע שם אף דאין הפסק בזמן עכ"ד. והזכ"ל אות ס' כתב דלדינא אם אירע כזה פשיטא דאצ"ל ולברך אלא דוקא כשהוא מבית לבית אבל מחדר לחדר וב' המקומות בבית אחד והיה דעתו מעיקרא לאכול שם או אם רואה מקומו ואפילו לא בירך ע"ד כן אצ"ל ולברך יעו"ש. ועוד נראה לי דאם כשהוליכו היה ע"ד לאכול בדרך הליכתו אצ"ל ולברך כיון דאין קבע לפירות וכמ"ש לעיל אות ט"ו יעו"ש ועיין סימן ר"ו ס"ג ומ"א שם סק"ד:

כב

כב) שם בהגה. וכן נוהגין במדינות אלו. וכן נוהגין בספרד משוס סב"ל כמ"ש לעיל אות י"ד יעו"ש:

כג

כג) שם בהגה. ולכתחלה לא יעקור ממקומו בלא ברכה דחיישינן שמא ישכח וכו'. ולפי טעם זה אם מזמינים אותו לאכול למקום אחר שרי דלא שייך האי טעמא וכן המנהג פשוט אבל הב"ח כתב דוקא כשהיה דעתו בשעת ברכת המוציא לעקור אבל בלא"ה אסור לעקור. דלכתחלה צריך לברך במקומה כמ"ש סימן קפ"ד. מ"א סק"ח. א"ר אות ה' וכ"כ הט"ז סק"ט. וכ"כ לעיל אות ה' יעו"ש. וכן כתבו האחרונים. וכתב המש"ז אות ט' דדוקא כשאוכל בבית אחר כזית מפת דאז גם מקום השני הוה מקומו ומברך שם אבל אם אכל פחות מכזית וכ"ש שאכל פירות או שלא אכל כלל לא מהני דעתו ואפי' עבר צריך לחזור למקומו שאכל ויברך בהמ"ז יעו"ש וכתב עו"ש המש"ז ואע"ג דהמ"א סימן קפ"ד סק"ד כתב בשם הל"ח אפילו לא אכל כזית אפשר זהו דוקא דיעבד אבל לעקור מתחלה מכאן ע"ד לאכול שם כזית בעינן מפת ולא מכסנין מכ"ש שלא לאכול כלל לא מהני דעתו לכתחלה יעו"ש. וכ"כ דה"ח אות א' קיצור שלחן ערוך סימן מ"ב אות י"ט:

כד

כד) שם בהגה. שמא ישכח וכו'. ולפ"ז אם אינו הולך כ"א דוקא להביא איזה דבר לצורך סעודה ותיכף חוזר למקומו ולסעודתו שרי דלא שייך האי טעמא שמא ישכח:

כה

כה) שם בהגה. ולכתחלה לא יעקור וכו'. מי שאכל תמרים ועקר ממקומו והלך למקום אחר לאכול לחם ואחר שאכל כזית פת רוצה לאכול תמרים שלא מחמת קביעות סעודה כתב הפ"ת בשם תשו' מהר"ם סימן נ"ו שצריך לחזור ולברך עליהם דהא כשאכל כזית פת במקום השני ונתחייב לברך שם בהמ"ז פקע ליה קביעות ראשון דבהמ"ז פוטרת תמרים כמ"ש סימן ר"ח סימן י"ז יעו"ש מיהו ממ"ש לעיל סימן קע"ד אות כ"א נראה שא"צ לחזור ולברך. יעו"ש ודוק. וזהו דוקא בדיעבד אבל לכתחלה לא יעקור עד שיברך מעין ג' ואח"כ ילך לאכול לחם כדמשמע כאן בהגה וכמ"ש לעיל סימן קע"ד אות ל"ה יעו"ש:

כו

כו) ושם בהגה. שמא ישכח וכו'. דעת האחרונים בכל דבר הצריך ברכה אחרונה אפילו בנ"ר יזהר לכתחלה שלא יעקור ממקומו עד שיברך דחיישינן שמא ישכח:

כז

כז) [סעיף ג'] יש מי שאומר וכו'. הא דכתב זה בשם יש מי שאומר לאו משום דאיכא פלוגתא בזה אלא כי כן דרך מרן ז"ל סברה יחידית כותב אותה בשם יש מי שאומר וזה הסברה הביאה ב"י בשם א"ח לבד יעו"ש:

כח

כח) שם א"צ לברך וכו'. אפילו אין רואה מקומו כיון שמוקף מחיצות. מ"א סק"ט. א"ר אות ו' ר"ז אות ט' ח"א שם אות י"ג. בי"מ אות ה' דה"ח אות ה' וכתב שם הא"ר וז"ל משמע דאם אינו מוקף אף מאילן לאילן באותו גן אסור ודוקא כשאינו רואה אבל ברואה משמע דמותר כדלעיל גבי אכל במזרחה של תאנה אבל הט"ז סק"ט כתב דמאילן לאילן גרע ואפילו רואה אסור כל שאין מוקף ולא נהירא עכ"ל וכ"כ הר"ז שם דכל שרואה מקומו הראשון אפילו אינו מוקף א"צ לברך יעו"ש. וכ"כ בן א"ח פ' בהעלותך אות יו"ד יעו"ש וכ"כ לעיל אות י"ב יעו"ש. ועיין גם באות י"ג ודוק:

כט

כט) שם והוא שבשעה שבירך היה דעתו וכו' משמע הא אם לא היה בדעתו לאכול כ"א מאילן אחד מברך ואפילו בגן אחד וכ"כ ב"י ר"ז שם. חס"ל אות ו' בן א"ח שם. ומיהו נראה אם בירך בסתם וקודם שגמר אכילתו מאילן אחד נתן דעתו לאכול גם מן השני ומן השלישי דא"צ לחזור ולברך וכמ"ש לקמן סימן ר"ו ס"ה יעו"ש. ועיין ח"א שם ודוק:

ל

ל) שם אבל מגן לגן צריך לברך וכו'. היינו משום דהו"ל כשני בתים ובזה גם הרב בהגה מודה ודלא כמ"ש הלבוש דהו"ל כמו מחדר לחדר. עו"ת אות ב' יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר אות יו"ד משום דהוי כב' בתים ודלא כלבוש. וכ"כ הר"ז שם. ח"א שם אות י"ד:

לא

לא) שם ואפילו אם משבירך תחלה היה דעתו וכו'. היינו משום שהם מוקפים והו"ל כב' בתים כמ"ש באות הקודם אבל אם לא היו מוקפים ורואה מקומו הראשון נראה דמהני דעתו כמ"ש לעיל אות כ"ח יעו"ש. וכן אם היו פירות הגן מין ז' שצריכין ברכה אחרונה במקומם אפילו אינו רואה מקומו והם מוקפות א"צ לברך כמש"ל אות י"ג יעו"ש:

לב

לב) [סעיף ד'] וחזר ואכל וכו'. פי' דלכתחלה אסור לאכול במקום השני עד שיברך אלא דאם עבר ואכל מברך במקום השני דגם זה מיקרי ברכה במקומו. מ"א סק"י. מאמ"ר אות י"א. בי"מ אות ו' מיהו אם בתחלת ברכת המוציא היה דעתו לגמור סעודתו במקום אחר מותר אף לכתחלה כמ"ש לעיל אות ה' ואות כ"ג יעו"ש:

לג

לג) שם כמו שנהגו הולכי דרכים וכו'. דהם מותרים לאכול דרך הילוכם כיון שלא קבעו מקום לאכילתם כמ"ש הרמב"ם פ"ד מה"ב דין א' יעו"ש:

לד

לד) [סעיף ה'] יש אומרים וכו'. וכ"ה לקמן בש"ע סימן קפ"ד ס"ג. ולכתחלה יחמיר לברך במקומו. וכן לענין שינוי מקום א"צ לברך על כל ז' המינים דספק ברכות להקל. מ"א ס"ק י"ב. א"ר אות ט' א"א אות י"ב ר"ז אות ג' ח"א שם אות ט"ו וכלל ן' אות כ"ד. דה"ח אות ג' בי"מ אות ז' חס"ל אות ג' בן א"ח שם אות ג' והגם דדעת הט"ז סק"ט והגר"א לברך בשינוי מקום על חוץ ממיני דגן אנן ק"ל כהסכמת האחרונים שעל כל ז' המינין אין לחזור ולברך בשינוי מקום משום דסב"ל ועיין לעיל אות ך' דמשמע שם דאפילו אם הסיח דעתו כששינה מקומו א"צ לחזור ולברך על דברים הצריכים ברכה במקומם יעו"ש. וכ"כ בן א"ח שם וכ"מ בחס"ל אות א' יעו"ש. וע"כ יש ליזהר לכתחלה כשמשנה מקומו ויוצא לחוץ שיקח מן הפירות או מן הכסנין בידו כדי שלא יסיח דעתו. ועיין לקמן סימן קפ"ג סעיף יו"ד ובדברינו לשם בס"ד:

לה

לה) [סעיף ו'] עכ"ז לא הוי הפסק. ואע"ג דאמרינן בחולין דפ"ז ע"א דבהמ"ז חשיבא הפסק משום דמשתא וברוכי בהדי הדדי לא אפשר ה"ד גבי בהמ"ז שהוא סילוק והיסח הדעת על מה שאכל ושתה משא"כ בתפלה. טור וב"י לבוש. ט"ז סק"י. ר"ז אות ז':

לו

לו) שם לא הוי הפסק. דוקא שעמד והתפלל במקום ההוא אבל אם שינה מקומו והלך לבהכ"נ להתפלל פשיטא דהוי הסח הדעת. ברכת אברהם ח"ד סימן ק"ד. שכנה"ג בהגה"ט אות ג' וכ"כ הט"ז שם. ומיהו מדברי העו"ת אות ג' משמע דדוקא לדברי הש"ע הוי הפסק ההולך לבהכ"נ אבל לדברי רמ"א אף בהולך לבהכ"נ להתפלל לא הוי הפסק יעו"ש. וכ"כ א"ר אות יו"ד וכתב שכ"כ השל"ה דף רס"א בסעודת פורים יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר אות ט"ו. ומשמע דזה ההסח הדעת הוי בין לנט"י בין להמוציא אלא דלדברי הש"ע הוי הסח הדעת ולדברי רמ"א לא הוי ועיין באות שאח"ז:

לז

לז) שם לא הוי הפסק ומ"מ נטילת ידים בעי דהוי הסח הדעת אא"כ שמר ידיו שאז פטור. מ"א ס"ק י"ג. בי"מ אות ח' וכתב בא"א ה"ד הסח הדעת לנט"י אבל לא הסח הדעת לברכת המוציא יעו"ש וכ"כ הר"ז אות ז' ח"א כלל מ"ד אות ה' דה"ח אות א' מיהו הא"ר אות י"א כתב דגם נט"י לא בעי וכתב שכ"כ ביש"ש פ' כיסוי הדם סימן יו"ד יעו"ש וכ"פ באה"ע והב"ד הזכ"ל אות ס' שע"ת אות יו"ד יעו"ש. וע"כ נראה לענין דינא כיון דאיכא פלוגתא בזה דברכת המוציא לא יברך אפילו בהלך להתפלל בבהכ"נ כיון די"א דאפילו אם שינה מקומו והסיח דעתו לא יברך כמש"ל אות ך' אבל נטילת ידים יש ליטול בלא ברכה אם הלך לבהה"נ בכל גוונא אבל אם התפלל במקום סעודה א"צ ליטול כי אם דוקא בהסיח דעתו מידיו:

לח

לח) שם לא הוי הפסק. וה"ה אם היה אוכל מז' מינים או שותה יין והלך להתפלל לא הוי הפסק כמש"ל אות ל"ד יעו"ש. אבל אם היה אוכל פירות שברכתם בנ"ר הוי הפסק מיהו נראה אם התפלל במקומו לא הוי הפסק כיון דלא יש שינוי מקום ותפלה עצמה לא הוי הפסק כמש"ל אות ל"ה יעו"ש:

לט

טל) [סעיף ז'] שינת עראי. היינו כגון שמתנמנם מיושב על אצילי ידיו כמ"ש לעיל סימן מ"ז אות כ"ג יעו"ש. ואם ישן שינת קבע על מטתו משמע דהוי הפסק וכ"כ הר"ז אות ח' דשינת קבע הויא סילוק והסח הדעת יותר מדאי וחשובה הפסק לד"ה אעפ"י שישן במקום סעודתו עכ"ד:

מ

מ) שם לא הוי הפסק. משמע דבין לנטילת ידים בין להמוציא לא הוי הפסק. וכן משמע מדברי הלבוש שכתב דלא הוי הפסק ולא הסח הדעת. מיהו המש"ז בסוף הסימן כתב אפשר דנטילת ידים בלא ברכה בעינן וכן כתב דה"ח אות ח' קיצור ש"ע סימן מ"ב אות כ"ב. וכ"כ אנן לעיל בסימן קס"ד אות ט' דבנט"י יש להחמיר וליטול אפילו בישן פחות מס' נשמי ודלא כח"א יעו"ש. ואם ישן ס' נשמי או יותר זהו ודאי צריך נט"י בלא ברכה כמ"ש בש"ע לעיל סימן ד' סעיף ט"י ובדברינו לשם אות נ"ה גבי הישן ביום יעו"ש ולא גרע הישן בתוך הסעודה דפוסל בה נמי הסח הדעת ודוק:

מא

מא) שם הגה. וכן אם הפסיק בשאר דברי רשות וכו'. כללא דמילתא כל דבר שדרך האדם לעשות לפעמים באמצע עסקיו דרך אקראי בעלמא מיקרי ולא הוי הסח הדעת. לבוש. זכ"ל אות ס':

מב

מב) שם כגון שהוצרך לנקביו וכו'. וכ"כ הרמב"ן במלחמות בפ' ע"פ בפסקה דלא יפחתו לו לו דאין בה"כ וברכת הנקבים מפסקת כיון דאינן חובה בסעודה וה"נ תפלה יעו"ש. והביאו ער"ה אות ט' וכ"כ מהריק"ש דאפילו דמצריכין למשנה מקומו מחדר לחדר בזה לא יצריכו לברך וכן ראוי לנהוג עכ"ד. והביאו י"א בהגב"י. מחב"ר אות ג' זכ"ל שם. בי"מ אות ט' חס"ל אות אות ד' בן א"ח שם אות ח' וכן ברכת ענט"י אין לברך משום דאיכא פלוגתא בזה וק"ל סב"ל כמ"ש לעיל סימן קס"ד אות טו"ב יעו"ש. וכן כתב בן א"ח שם. וכל מ"ש בסעיף זה דלא הוי הפסק בסעודה ה"ה לדברים הצריכים ברכה במקומם כמ"ש לעיל אות ל"ח יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---