כף החיים/אורח חיים/קנב

כף החיים ‏ אורח חיים קנב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אין סותרין בהכ"נ כדי לבנות בהכ"כ אחר וכו'. דהכי איתא במס' בתרא דף ג' ע"ב א"ר חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי איכא דאמרי משום פשיעותא ואיכא דאמרי משום צלויי. מאי בינייהו איכא בינייהו דאיכא בי כנישתא אחריתי פי' למ"ד משום צלויי ליכא למיחש דהא איכא אחריתי למ"ד משום פשיעותא איכא למיחש וכ"כ היר"פ במגילה פ' בני העיר הטעם משום פשיעותא וכ"כ הרמב"ם ז"ל פי"א מה"ת דין י"ב וכ"פ הרא"ש שם במס' בתרא כמ"ד משום פשיעותא יעו"ש וכ"כ הטור דהטעם משום פשיעותא וכתב עליו מרן ז"ל בב"י דאע"ג דאיכא מ"ד התם דטעמא משום צלויי לא חש רבינו לאותו טעם וכן הרי"פ והרמב"ם לא כתבו אלא טעם זה שכתב רבינו וכ"כ ר"י וכ"מ בריש בתרא דהכי ק"ל דטעמא משום פשועותא ואפי' אית להו בי כנישתא אחריתי לצלויי ביה יעו"ש וכן נראה דעת מרן ז"ל כאן בש"ע וכ"כ העו"ת או' א' על דברי מרן ז"ל דלפי טעם זה אפי' אית להו כנישתא אחריתי להתפלל אין סותרין בהכ"נ זו משום פשיעותא וכ"כ מ"א סק"א אבל הר"ן שם כתב דכל שיש להם בהכ"נ אחר קבוע לכ"ע שרי דהא ליכא משום צלויי ולא משום פשיעותא יעו"ש והביאו ב"י ועו"ת שם וכן הלבוש הביא שני הסברות דעת הר"ן ודעת מרן ז"ל יעו"ש מיהו הט"ז סק"א פסק כדברי הר"ן ז"ל יעו"ש וכ"נ דעת י"א בהגב"י וכ"כ הר"ש או' א' בשם האגודה ותו' ורי"ו (מיהו מ"ש הא"ר שם דדעת הש"ע כהט"ז אין נראה כן מדברי הפו' כנ"ז) וכן דעת הער"ה או א' וכ"כ ביאור הגר"א אבל המט"י או' א' והמאמר או' א' והנה"ש האריכו לדחות דברי הט"ז והסכימו לדברי מרן ז"ל יעו"ש וכתב שם המט"י דאפי' יש עשרה בתי כנסיות בעיר אין לבטל שום אחת מהם עד שיחדש אחרת תחתיה יעו"ש וכ"נ דעת הפרמ"ג בא"א או' א' כדעת מרן ז"ל ועיין באו' שאח"ז:

ב

ב) שם אין סותרין בהכ"נ וכו'. וז"ל הרמב"ם פי"א מה"ת דין י"ב אין סותרין בהכ"נ כדי לבנות אחרב מקומו או במקום אחר אבל בונים אחר ואח"כ סותרין יזה שמא יארע להם אונס ולא יבנו ואפי' כותל אחד ממנו בונה החדש בצד הישן ואח"כ סותר הישן עכ"ל ור"ל לא מיבעיא אם רוצים לבנות במקום אחר דאין לסתור זה עד שיבנו האחר אלא אפי' אם רוצים לבנות במקומו דלא אפשר אם לא יסתרו אותו אפ"ה אין לסותרו אם לא יבנו אחרת ולא מיבעיא כולו אלא אפי' כותל אחד ממנו לא יסתרו עד שיבנו החדש אצלו ואח"כ יסתרו הישן וזהו דוקא אם רוצים לסתרו כדי להרחיבו או לנאותו בבנין היותר באה וחזק אבל אם חרבו יסודותיו או נטו כותליו ליפול סותרין אותו מיד כמ"ש אח"כ ונראה דבזה צד השני שכתב הרמב"ם ו"ל שרוצים לסתרו ולבנות במקומו כדי להרחיבו או לנאותו בבטן היותר נאה וחזק להגדיל כבוד בהכ"נ ואין יכולת בידם לבנות אחר וגם את זה כ"א דוקא לתקן את זה אם יש להם בהכ"נ קבוע חוץ מזה להתפלל בו בתמידות או לשכור בית ע"מ להתפלל בו בתמידות עד שיגמרו בנין של בהכ"נ הזו אפשר שיש להקל ולסמוך על המתירים שכתבנו באו' הקודם כיון דלא אפשר בענין אחר:

ג

ג) שם אין סותרין בהכ"נ וכו'. וה"ה בה"מ אין סותריו עד שיבנו אחר תחלה מתרי טעמי דבהכ"נ שמא יארע אונס או דלית דוכתא ללמוד וכו' א"א או' א' והיינו בה"מ של רבים דומיא דבהכ"נ וכמש"ל סי' קנ"א סעי' ב' יפ"ל או' א':

ד

ד) שם אין סותרין בהכ"נ וכו'. בהכ"נ שחרב ואין יכולין לבנותו במקומו הראשון מותר למוכרו ולבנות עליו כל בנין וטוב לעשותו לגן ירק ומקום בהכ"נ עצמו יש בו קדושה פנים חדשות בשם מוהר"ם מלובלין סי' נ"ט כנה"ג בהגה"ט סי' קנ"ג עו"ת שם או' כ"ז. מ"א שם או' ל"ז ועיין שם במחה"ש וא"א מ"ש על דברי המ"א עט"ז או' א' וכ"כ שד"ח אסיפת דינים מע' בהכ"נ או' ט' בשם כמה פוסקים דבהכ"נ שחרב או אפי' שאינו חרב כל שאין עוד מתפללים בו אפי' אם הוא של כרכים מותר למכרו יעו"ש ועיין לעיל סי' קנ"א או' ז"ן ולקמן או' י"ב:

ה

ה) גן שהוא בעזרת בהכ"נ יש להסתפק בו אם מותר לאכול בתוכו והמחמיר תע"ב מהרי"ט ס' ד' עט"ז שם ועיין לעיל סי' קנ"א או' יו"ד:

ו

ו) שם אין סותרין בהכ"נ וכו'. בהכ"נ דחזו ביה תיהא ורצו לבנות חדשה באופן שיהיה מקום הישנה חצר בהכ"נ וכותל מזרחי שהיה עומד בתוכו האה"ק יהיה עכשיו פתח הכניסה להחדשה אם הוא בהכ"נ של כפרים שיכולים למכרו ימפרו תחלה המקום ההוא לקנות בדמיו עליה בקודש ושוב יחזרו הצבור ויקנו המקום ההוא לצורך חצר בהכ"נ ואם הוא של כרכים אין יכולין למכרו אפי' אם בנו להם בהכ"נ אחר דלא כהט"ז סי' קנ"ג סק"ו ואין להם תקנה רק או לבנות ממש בהכ"נ במקומה ולהרחיב מקום גבולה או לעשות גדר או שום מסגרת סביב לה שלא ילכו שם ושלא יעשו שום דבר בזוי וזלזול למקום קדוש ח"ס סי' ל"א יעו"ש שד"ח אסיפת דינים מע' בהכ"נ או' ט"ז א"ח או' א' ועיין בדברינו לעיל סי' ק"ן או' מ"ג יעו"ש:

ז

ז) שם אלא בונים אחרת וכו'. ונראה דה"ה דיכולין לקנות בית אחר בנוי ולהקדישו לבהכ"נ ואח"כ סותרין הישן ועיין לקמן סי' קנ"ג סעי' ח':

ח

ח) שם אלא בונים אחרת וכו'. ואם בהכ"נ מושכרת מהשר אסור להניח עד שישכרו אחרת תחלה א"ר או' א' בשם נ"ש סי' כ"ז מחב"ר או' א' זכ"ל או' ב' שע"ת או' ב' ועיין לקמן או' כ"ו:

ט

ט) שם. ואח"כ סותרין הישן. וה"ה דיכולין למוכרו אם הוא של כפרים כמ"ש לקמן סי' קנ"ג סעי' ז' ובהגה שם סוף הסעיף אבל של כרכים אסורים למכור הראשונה אפי' בנאו אחרת כמ"ש המ"א שם ס"ק ט"ז יעו"ש. ועיין סי' קנ"ג או' ס"ו:

י

י) שם בהגה. נמי דינא הכי. שבונין תחלה הכותל החדשה ואח"כ סותרין הראשונה. מ"א סק"ג. ונראה אם לא אפשר בהכי ויש להם מקום קבוע להתפלל עד שיגמרו הבנין אפשר להקל לסתור ואח"כ לבנות. וכמ"ש לעיל סוף אות ב' יעו"ש. וכ"כ א"א אות ג' דאם א"א יש לצדד יעו"ש:

יא

יא) שם. אבל אם חרבו יסודותיו וכו'. ולאו דוקא בשל כפרים אלא אפי' בשל כרכים יכולים לסתרה על מנת לבנות בה חדש טוב ויפה מן הראשון. מ"ב סי' ל"ג שכנה"ג בהגה"ט אות ב' מ"א סק"ב:

יב

יב) שם. אבל אם חרבו יסודותיו וכו'. ובגמרא קרו לזה תיוהא דהיינו אם נראה קלקול. ט"ז סק"ב ובתוס' בבא בתרא דף ג' ע"ב. כתבו דקור וחום הוי ג"כ כמו תיוהא יעו"ש, פ"ת. ומעשה בעיר א' שהיו היהודים דרים חוץ לחומה ואירע הענין שנתיישבו בתוך החומה והיתה בהכ"נ לבד חוץ לחומה ואמרתי אין לך תיוהא גדולה יותר מזה והתרתי לסתור אותה כדי לבנותה תוך החומה ותחלה יבנו בהכ"נ החדשה ויטלו אח"כ האבנים מן הישנה ויבנו תוך התומה מהם. ט"ז שם א"ר אות ב' ח"א כלל י"ז אות י"א ועיין לעיל אות ד' ובתשו' יכין ובועז ח"א סי' קל"ב העלה דכופין זה לזה לבנות בהכ"נ תוך החומה ואם נפלה בהכ"נ הא' אין בה קדושה ולא תבנה עוד יעו"ש, ער"ה אות ב':

יג

יג) שם סותרין אותו מיד, לאו דוקא לסתרה אלא אפי' למכרה וליקח אחרת בדמיה יכולין, ולאו דוקא קודם שיבנו האחר אלא אפי' אחר שבנו האחר ומטה ידיהם ואינם יכולין להספיק בשכירות ושאר תיקונים וגזרות הבאות השייכות לתיקונו יכולין למכרה, משפטי שמואל סי' י"ד, כנה"ג בהגה"ט, עו"ת אות א' א"ר אות ג':

יד

יד) שם ביום ובלילה וכו'. הוצרך לטעמא משום דלא תקשי ממ"ש הרמב"ם מפ"א מה' בית הבחירה הי"ב דאין בונין את המקדש בלילה ובכמה דברים מדמינן למקדש מעט ומה נשתנה בזה דהתירוץ מבואר דידינו תקיפא והמלכות שלנו היא אפי' בבית שני כמבואר בכתובים כ"ש בנין שלמה הע"ה ובנין דלעתיד יראו עינינו, רו"ח:

טו

טו) שם הגה ואסור ליקח אבנים וכו'. פי' אפי' התחיל לבנות החדשה אסור לסתור וליקח אבנים מהישנה כדי לבנות החדשה וכתב הב"ח והיינו בדליכא מקום לצלויי אבל אי איכא מקום לצלויי והתחילו לבנות החדשה מותר לסתור וליקח אבנים מהישנה דלא חיישינן עוד לפשועותא יעו"ש אבל המ"א סק"ה חלק על הב"ח וכתב דבכל גוונא אסור דאפי' התחיל לבנות ואיכא דוכתא לצלויי אסור דחישינן לפשיעותא יעו"ש וכ"נ דעד הא"ר או' ה' כדעת המ"א וכן המט"י או' ב' והמאמר א' ב' הקשו על הב"ת והסכימו כהמ"א יעו"ש וכן העו"ת או' ב' כתב על דברי הב"ח הנ"ז דצ"ע לדינא:

טז

טז) שם ואסור ליקח אבנים וכו'. ומותר גמור ליקח. מאבני רצפת בהכ"נ שנשרף לערוך ע"ג מצות לפסח שהוא מצוה לב חיים ח"ב סי' כ"ט והביאו היפ"ל או' ג' וכתב דמכ"ש אם אינן ראויות עוד לבהכ"נ דפשיטא דשרי:

יז

טוב) שם בהגה ואסור לסתור וכו'. דכ"כ המרדכי פ' בני העיר בהכ"נ נקרא מקדש מעט ולכך אסור לנתוץ דבר מבהכ"נ דתניא בספרי מנין לנותץ אבן מן ההיכל ומן המזבח ומן העזרה שהוא בלא תעשה ת"ל ונתצתם את מזבחותם וגו' לא תעשון כן לה' אלהיכם ואם נתץ ע"מ לבנות שרי דההיא נתיצה בנין מיקרי עכ"ל והביאו ב"י סי' קנ"א עו"ת שם או י"א ט"ז שם סק"ג וכתב שם הט"ז דמ"ש הרמ"א כאן בהגה דאסור לסתור דבר מבהכ"נ אלא וא"כ עושה ע"מ לבנות פי' שיחזור ויבנה וימלא מקום הנתיצה אבל אם רוצה לנתוץ קצת במקום אחד שיהיה שם גומא אע"פ שהיה לו לצורך אסור וא"כ יש ליזהר באותו שעושין דף שקורין שטענד"ר ומדבקים בכותל ועושין גומא בכותל שיוכל להחזיק שם ע"י על אותו הדף לאו שפיר עבדי עכ"ל והביאו י"א שם בהגב"י סו"ב או' ב' ח"א כלל י"ז או' יוד חס"ל אוף או' י"ג בן א"ח פ' ויקרא או' ט"ז מיהו המט"י או' ג' כתב דאין לאסור בנתיצה אלא כשעושה דרך קלקול אבל אם עושה גומא לצורך או לדבק דף בכותל שהוא דרך תיקון מותר והוי בכלל סותר ע"מ לבנות וכן נהגו לסתור ולעשות חלונות בכותל בהכ"נ ולהוציא זיזין ואין מי שמפקפק להחמיר ולא בעינן בנין תוך הגומא ממש יעו"ש וכן דעת א"ר או' ז' מאמ"ר או' ה' ועיין לקמן או' כ"ב:

יח

חי) שם ואסור לסתור וכו'. לא נאסר לנתוץ מבה"כ אלא דוקא דבר מחובר כמו לנתוץ אבן שבמזבח שהוא מחובר הר"ם מפדווה ז"ל סי' ס"ה כנה"ג בהגב"י סי' קנ"א עו"ת שם או' י"א מ"א סק"ו א"ר או' ו' סו"ב או' א' ח"א שם ומה שתמה המש"ז בקנ"א או ג' ע"ז דהשורף עצי הקדש לוקה אף שהוא תלוש כבר תירץ הח"ס סי' ל"ב דגם הר"ם מודה בשובר מטלטלים דאית ביה משום ל"ת רק הוא דן דמותר להסיר המטלטלים מבהכ"נ והמנורות דבזה ההסרה אין בו משום ל"ת, והביאו שד"ח אסיפת רינים מע' בהכ"נ אות י"ט והתו"ח אות ז' יעו"ש, ועיין לקמן אות כ"א וכ"ה וכ"ו:

יט

יט) שם ואסור לסתור וכו'. לעכב מלבנות בהכ"נ נתיצה והריסה מיקרי, הר"י הלוי ז"ל בתשו' סי' מ"ד, כנה"ג שם, א"ר שם ונהי דאין לוקה עון גדול הוא, מיהו כשיש בהכ"נ ורוצים לחלוק שלא לשם שמים אין אסור א"א או' ו' ועיין בדברינו לעיל סי' ק"ן אות ח' מ"ש בזה יעו"ש.

כ

ך) שם ואסור לסתור וכו'. עיין א"א אות ו' שנסתפק אם נותץ אבן מבהכ"נ או בה"מ דרך נתיצה והשחתה אם לוקה דומיא דמקדש דלא תעשון כן לה' אלהיכם ל"ד מקדש. ונ"מ דמפסל לעדות והניח בצ"ע, ומיהו המט"י אות ג' פשיטא ליה שהוא דרבנן יעו"ש, וכ"כ התו"ח אות ו' יעו"ש ועיין בשד"ח כללים מע' הבית אות מ"ג שהביא כמה דעות בזה די"א דאורייתא וי"א דרבנן יעו"ש, ועוד עיין בדברינו לעיל סי' ק"ן אות ו':

כא

כא) תיבות ישנות שבבהכ"נ שאינן ראויות עוד לתשמישן פקע קדושתם ויש לצדד דמותר לשורפן ועל צד היותר טוב ימכרום לעצים להסקה ובדמיהם יעשו תיבות חדשות אחרות במקומם זר"א סי' כ"ג, מחב"ר אות ג' זכ"ל אות ב' שע"ת אות ה' ועיין לקמן אות כ"ה ובסי' קנ"ג אות ס"ג:

כב

כב) שם ואסור לסתור וכו'. קהל שהוצרכו לשנות מקום המעלה עשן מותר לפרוץ בחומה ולפתוח מקום להמעלה עשן, עולת שמואל סי' י"ד יעו"ש ועיין בתשו' שואל ומשיב ח"ב סי' כ"ב שכתב בענין קהל אחד שסתרו כדי לעשות מקום לעזרת נשים ורב אחד אסר להם דעזרת נשים אין בו קדושה וסתר את דבריו ואדרבא ראוי להרחיב להם שיבואו להשגיח על בניהם וירבו ההכנסה יעו"ש ועי"ש עוד בסי' כ"ג שכתב דזה מותר אף בבהכ"נ של כרבים דמבואר לקמן סי' קנ"ג דאסור למכור מ"מ בכה"ג שרי כיון דנשאר מקום להתפלל יעו"ש, פ"ת, ולפ"ז נראה דה"ה אם רוצים לסתור מכותל בהכ"נ כדי לעשות חלונות לעזרת נשים כדי שיבא להם אורה ולהתפלל בהרחבת הלב ג"כ שרי וכ"מ ממ"ש לעיל אות טו"ב בשם המט"י דכל שהוא לצורך מותר יעו"ש ודלא נמי שאסר. והוא שיחזור לבנות סביב החלון בנין יפה ולא ישאר כך פגום נכנס פגום יוצא שאינו מן הכבוד ועוד כדי שיהיה סותר ע"מ לבנות, ועיין שד"ח אסיפת דינים מע' בהכ"נ אות י"ט:

כג

כג) בהכ"נ שהיה בו כותל רעוע והפילוהו ארצה והיה עב ביותר ועשאוהו מחדש דק מאד ומקום שאר עובי הכותל נשאר מחוץ לבהכ"נ ועשו שם אצטבא לישב עליה לא יפה עשו אמנם מה שכבר עשו עשוי, בארת המים סי' ט' י"א מ"ב סי' קנ"ד בהגה"ט או' א' עיקרי הד"ט שם אות ל"ד:

כד

כד) הסותם פתח או חלון אף בכותל המפסיק בין ביתו לבהכ"נ יש לחוש לצאוות ר"י החסיר להניח חור כל שהוא, יוסף אומץ סי' ל"ז, ואגב הביא ג"כ דצוואת ר"י החסיד שלא לנתוץ תנור וכירים אפי' לעשות שם בית תלמוד שלא כמ"ש הרב ב"ד ביו"ד סי' נ"ו ושלאחר זמן נראה לו ס' צרור הכסף של הר"א גאטיניו דדחה כל ראיות הב"ד ושכיון קצת לדבריו וכמ"ש בס' אהבת דוד סי' ט"ו יעו"ש, עיקרי הד"ט שם אות מ':

כה

כה) בהכ"נ של יחיד אין עליו דין בהכ"נ לענין מכירה ויכול למכרו ולעשות בו ג"כ מה שירצה ולסתרו ולשנותו ככל אשר יחפוץ ואין המקום מקודש אא"כ יקדישנו בעליו לצמיתות לדורותיו, תשב"ץ ח"ד טור א' סי' ז' ונראה דכל שראוי לתשמיש בהכ"נ המקום מקודש ולא מבית ששוכר מהעכו"ם, י"ד אליהו סי' מ"ח, עיקרי הד"ט שם אות ט"ז:

כו

כו) שכרו מקום ובנו ע"ג בהכ"נ ועתה כי קשה עליהם יוקר השכירות והמשכיר אינו מתפייס בפחות ורוצים הקהל לסוגרו ולפנות הכלים למקום אחר אולי יכנע לבב המשכיר ויש לחוש א' לביטול התמיד ממקום הזה, ב' פינוי הכלים הוי כסותר דבר מבהכ"נ, ג' דאם לא ישתוו עם המשכיר יהיה סיבה לסתירת בהכ"נ שיסתירנה המשכיר ויאמר טלו עציכם וכו' או שהקהל יאמרו עצינו ואבנינו ניטול עמד ע"ז הג' ח"ס בסי' ל"ב והעלה בכחא דהיתרא דאין כאן בית מיחוש כלל יעו"ש, והביאו השד"ח שם אות ל"ה, פ"ת א"ח אות א' ועיין לעיל אות ח':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---