כף החיים/אורח חיים/פ

כף החיים ‏ אורח חיים פ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] מי שבריא לו שאינו יכול לעמוד וכו'. מוטב שיעבור זמן קריאת שמע וכו'. וכל זה דוקא כשאירע לו מקרה זה בלתי טהור בשביל שום מאכל שהזיק לו וכיוצא באופן שלערב בודאי יוכל להתפלל בגוף נקי. אבל אם יש לו חולי שמחמתו מוכרח להפיח בכל שעה יתפלל וכשיבא לו ההפחה ישתוק וימתין עד שיכלה הריח וחוזר ומתפלל ממקום שפסק. פר"ח והביאו י"א בהגה"ט. וכ"כ א"ר אות א' בשם תשו' הרמ"א סי' צ"ח. מאמ"ר אות א'. בי"ע אות כ"ח. פתה"ד אות א'. וה"ה דמותר לקרות ק"ש דלא אתי דרבנן ועקר ד"ת. מש"ז אות א'. וכ"כ הפתה"ד שם. אמנם מ"ש שם הפר"ח דאם שהה כדי לגמור את כולה מתחילת התפלה עד סופה צריך לחזור לראש כמ"ש בסי' ק"ד סעי' ה' כתב עליו המאמ"ר שם וז"ל יש לגמגם בו דהא כשנחזירהו לראש אין אנו מובטחים שלא יפיח וישהה כדי לגמור את כולה כיון שרגיל בכך הא למה זה דומה למה שנתבאר לקמן סי' ק"א דהאידנא אין להחזיר בשביל חסרון כוונה שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין א"כ למה יחזור עכ"ל הטור ז"ל וה"נ דכותיה ובפרט מי שברור לו שאינו יכול להעמיד עצמו מלהפיח הרבה פעמים תכופים שאין לו לחזור כנ"ל ולמעשה צ"ע עכ"ל. ונראה דגם הפר"ח לא אמר בשהה כדי לגמור את כולה שחוזר לראש אלא ביודע בעצמו שאם יחזור פ"ב יכול להיות בלא שהייה כדי לגמור את כולה אבל אם יודע בעצמו שכך הוא דרכו תמיד שצריך לשהות בכדי לגמור את כולה גם הפר"ח יודה שא"צ לחזור לראש כיון שאין מועלת חזרתו כלום. ועיין לעיל סי' ע"ח אות א' בדין מי שמטפטף מי רגלים תמיד. ומש"ז בזה הסי' ובדברינו לסי' ל"ח אות ה' בד"ה מי לענין תפילין במי שאינו יכול להנצל מהפחה יעו"ש:

ב

ב) שם מוטב שיעבור זמן ק"ש ותפלה וכו'. וא"ל כיון די"א דק"ש אין לה תשלומין היה לנו להקל כדי שלא יתבטל מק"ש לגמרי כמ"ש באות הקודם דאם יתבטל מתפלה לגמרי מותר לו להתפלל רק כשיבא לו הפחה ישתוק וימתין עד שיכלא הריח די"ל דהא דאמרינן ק"ש אין לה תשלומין הוא דוקא אם לא אמרה כל היום כולו והניחה עד הערב או של הערב הניחה עד הבקר כמ"ש בסי' נ"ח סעי' ז' אבל אם אמרה באותו היום זה אינו נקרא תשלומין ולא מבטל קריאת שמע לגמרי דהא יכול לקרואתה בלא ברכותיה כל היום כמ"ש שם בסעי' ו' ועיין בדברינו לשם אות כ"ה ולפיכך לא הקילו לקרותה בלא גוף נקי דהא הכא מיירי שיכול לקרותה אח"כ באותו היום בגוף נקי כמו שיכול להתפלל מנחת שתים שהיא באותו היום בגוף נקי וכמ"ש באות הקודם, והתימה על הא"ר אות א' שחשב זה לתשלומין ויצא לו קושיא על הטור והש"ע והלבוש כיעו"ש ובמ"ש א"ש, ומ"ש ר"ז אות ג' הוא היפך הרא"ש והטור והש"ע והלבוש ושאר האחרונים כמובן למעיין ודו"ק:

ג

ג) שם ולא יתפלל וכו'. וכיון שאינו מתפלל תפלת י"ח של שחרית לא יאמר ג"כ פסד"ז אא"כ יאמר בלא ברכותיה כקורא בתורה שהם נתקנו בברכה כדי לסדר שבחיו של הקב"ה קודם התפלה כמ"ש בסי' נ"א וסי' נ"ב. ר"ז אות ב':

ד

ד) שם ואם יראה לו שיכול לעמוד על עצמו בשעת ק"ש יניח תפילין בין אהבה לקריאת שמע. ואע"ג דמברך ברכות ק"ש וא"כ למה אינו מניחן קודם ברכות ק"ש י"ל דמיירי הכא כגון שהוא אינו יכול להעמיד על עצמו בלא הפחה כ"א עד שיקרא ק"ש. ותפילין כיון שצריכין גוף נקי אינו מניחן כ"א בק"ש לבד אבל ברכות ק"ש יכול לברך וכשיבא לו הפחה ביני וביני יפסיק וימתין עד שתצא רוח"ו ויכלה הריח וישוב למקום שפסק. ועיין יפה ללב אות ב':

ה

ה) שם יניח תפילין בין אהבה לקריאת שמע. וכתב הב"ח הטעם משום דכל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו הלכך צריך הוא להפסיק ולברך בין פרק לפרק. אבל טלית דאין חיוב ללבשו אסור להפסיק בין אהבה לק"ש אפילו שלא יברך אלא ללבשו בלבד נמי אסור להפסיק. ועיין לעיל סי' ס"ו עכ"ל. והביאו ט"ז סק"א וכתב עליו דלא דק בזה דטלית יכול ללבוש ולברך קודם שיתחיל הברכות ואפילו כל היום יכול זה להיות לבוש בטלית דהא מותר ליכנס לביה"כ עם הציצית כמ"ש בסי' כ"א ואין זה דומה לסי' ס"ו דשם לא היה לו הטלית קודם שהתחיל עכ"ל. וכן המאמ"ר אות ב' הקשה על דברי הב"ח הנז' דלא מצינו בשום מקום לשום פוסק שאוסר להפסיק ללבישת הטלית בלא ברכה אם לא בין גאלה לתפלה. ועוד שהרי הב"ח גופיה לעיל בסי' ס"ו פסק כהגהת ש"ע דעל תפילין יכול לברך קודם שסיים גאל ישראל כגון בעושה פלא אבל על הטלית לא יברך אלא מניחו ומברך עליו אחר התפלה יעו"ש. וכן הקשה היפ"ל ז"ל אות ג' יעו"ש. וכ"כ המש"ז אות א' דודאי טלית מותר כל היום אפילו טלית גדול מותר בהפחה ולבית הכסא אסור. ומיהו אם לא הניח טלית ובא לו בין אהבה לקריאת שמע יכול להניח בלא ברכה דלבישה לא הוי הפסק רק בתפלה עכ"ד. ועיין בדברינו לעיל סי' ס"ו אות י"ד. ובסי' כ"א אות י"ג:

ו

ו) שם הגהה. ומברך עליהם. וכ"כ הלבוש. סי"ב במק"ח אות א'. ר"ז אות ג' ח"א כלל ג' אות ל"ד. בי"ע אות כ"ז. וכ"כ מרן ז"ל לעיל בסי' ל"ח סעי' ב' ובסי' ס"ו סעי' ב' ומה שלא חזר לכותבו כאן י"ל שלא רצה לכפול עוד הדברים פ"ג. ועיין בדברינו לעיל סי' ס"ו אות יו"ד מ"ש בשם האחרונים יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---