יצחק ירנן/שבת/כז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
ברכת אברהם
יצחק ירנן
מעשה רקח
סדר משנה
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png כז

א[עריכה]

היוצא וכו'. והקשה הרב מגילת אסתר מצוה שכ"א להך סברא דרבינו ז"ל די"ב מיל דאורייתא מהא דאיתא פרק משילין דף (ל"ה) [ל"ו] על מתני' דאין רוכבין ע"ג בהמה גזרה שמא יצא חוץ לתחום שמע מינא תחומין דאורייתא אלא גזרה וכו' ולדעת רבינו אמאי לא קאמר גזרה שמא יצא חוץ לי"ב מיל. ולע"ד לא קשה מידי דע"כ לא חיישינן ברוכב יותר ממהלך שמא יעבור מן התחום אלא כשהוא אסור להלוך יותר מאלפים ואגב ארכיבה לא דייק ואתי להלוך יותר מאלפים י' או עשרים או ל' אבל עד י"ב מיל ליכא למיחש כיון דיודע דאסור להלוך יותר מאלפים מדרבנן ועיין להטירת כסף דף רי"ט מה שהקשה לרבינו ועיין להרא"ש סוף פ"ק דעירובין מה שתירץ לקושית הרי"ף ויתורץ זה ועי' בסיפרי תועפות ראם דף ל"ו ע"ג.
ובהאי דינא דרבינו הקשה אלי מו"ר הרב יאודה אשכנזי ז"ל דמאי שנא דהכא עד י"ב מיל שרי מדאורייתא ומכאן ואילך לוקה וליתסר מדאורייתא גם קודם הי"ב מיל דומיא דחצי שיעור דפסק רבינו כמ"ד אסור מן התורה וכשם דהתם אסיר מדאורייתא כיון דאי אכיל עוד חצי שיעור מצטרף ה"נ נימא הכא כיון דמחמת הי"ב מיל הוא דנאסר לאחר הי"ב ונמצא א"כ דהאיסור חל מכח הי"ב. ולי הפעוט לא דמי הא להא כלל דשאני חצי שיעור דהתורה אמרה לא תאכל והיינו כזית ואינו נאכל בבת אחת אלא כדרך אכילה וא"כ כשמתחיל לאכול נמצא מתחיל באיסור דאי אפשר לאכול כל הכזית בלא התחלת החצי שיעור ומשו"ה חצי שיעור נאסר מן התורה לא כן הכא דכתיב אל יצא איש ממקומו והיינו אחר י"ב מיל נמצא קא מזהיר בפי' דוקא שאחר י"ב מיל הוא דלא יצא אבל קודם שרי לא שייך צרוף י"ב [עם] אחר י"ב (והב') [ועד י"ב] הם התר גמור ודוק.

יא[עריכה]

מי שיצא וכו'. ועיין מ"ש הרב המגיד עד לא יכנס ויש להקשות דהא רבינו כתב לקמן הט"ז וי"ז דזה הוא דוקא לדבר מצוה או באונס אבל שלא לדבר מצוה ולא באונס ליכא הבלעת תחומין וכן הוא בש"ס בפי' דף מ"ו חילוק זה וא"כ מאי קשיא ליה לרבינו כדי לישב ועיין מ"ש מרן דק"ל ז"ל דאין בדברי רבינו טעם לשלא נמדוד הד' אמות לצד תחומו דבאומרו רבינו תחילתן אינו מובן דברי מרן כלל.

וכן

מי שהחשיך חוץ וכו'. וכתב הרב המגיד ואין לומר שעל עיר אחרת נתכוון רבינו וכו' פי' דהכי מתפרשין דברי רבינו דזה בא מן הדרך ועשה שביתה במקום אחד ואיכא ב' מדינות לפניו האחת קרובה לו יותר והאחת יותר רחוקה וממקום שעשה השביתה איכא לעיר אחת אלפים ואחד אמה ולב' איכא אלפים אמה עד אמצע העיר ולזה קאמר רבינו דאינו יכול להלוך אלא עד אלפים יהיה ממקום שיהיה ולא ניחא ליה בפי' זה דזה דוחק דאיירי בב' מדינות ומפרש דברי רבינו הכי ואם כלתה מידתו וכו' דהיינו מחמת שעשה השביתה יותר קרוב לעיר ודוק.


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.