יד מלאכי/כללי התלמוד/עד
|
< הקודם · הבא > |
רבו היה ושמעה ממנו. כ"כ הליכות עולם בשער ב' פרק א'. והוא מהכריתות בלשון למודים ש"ג סי' פ'. והסכים לדבריו הר"ב יבין שמועה בכלל רמ"ד, וכן למדתי מדברי רשב"ם בפרק יש נוחלין קי"ד ב' ד"ה משום, שכתב וז"ל אבל מרבו יאמר אמר ר' יוחנן אמר ר' ינאי. וכן מוכח מדברי התוס' בפ"ב דע"ז י"ט א' ד"ה אמר רבה אמר רב סחורא, שכתבו משמע שרב סחורא רבו מובהק היה וכו'. וכן בפ"ב דחולין ריש דף ל"ד הוכיחו דעולא תלמיד דר' אלעזר הוה מדקאמר בקמא י"א א' וב' אמר עולא אמר ר"א. וע"ע בפ' ערבי פסחים ק' א' דה ה"ג וכ"כ מוהר"ש אלגאזי ז"ל גס' גופי הלכות כלל ת"ה בשם רבינו ברוך. וכן מצאתי בחפישה לרגמ"ה בחידושיו לבתרא כ"י שבפרק המוכר את הבית כתב דרב נחמן הוה תלמיד שמואל כדאמרינן לעיל אמר רב נחמן אמר שמואל האחים שחלקו ע"כ. וכן נראה מדברי הרמב"ן בס' המלחמות שלהי יבמות הבאתי דבריו באות הריש (כלל תקסו) גבי ר' חנינא וזעירי ע"ש.
ולפ"ד נראה דאין למדין מן הכלל הזה לכל דוכתא דעד כאן לא כתבו כן כל אילין רבוואתא אלא על הרוב אבל האמת הוא דטובא איכא דנפקי מהאי כללא. וכזה ראה וחדש בפ"ק דשבת ט"ו ב' דאיתא שם אמר ר' יוחנן אמר ר"ל הגם שר' יוחנן גדול מר"ל הוה ורביה נמי הוה לדעת קצת כמו שיבוא לקמן באות הריש וכן בריש מכות ב' א' איתא אמר ר' יהושע בן לוי אמר ר' שמעון בן לקיש אף דריב"ל קשיש טובא מר"ל הוה והלכתא כוותיה גם לגבי ר' יוחנן כמ"ש באות הריש ע"ש. והכי נמי מצינו בשבת קנ"א א' אמר רב יהודה אמר ר' יצחק בריה דרב יהודה. הרי דנקט האי לישנא אף באב דקאמר משמיה דבריה, דעל הסתם תלמידיה נמי הוה. וע"ע פ"ק דברכות י' ב' אמר ר' יוחנן אמר ר' יוסי בר חנינא אף דר' יוחנן קשיש מריב"ח הוה, ורביה נמי היה, כמ"ש בראיות מספיקות באות הריש ע"ש. וכן בפ"ד דכריתות י"ז ב' איתא אמר ר' חייא אמר רב, הגם דר' חייא רביה דרב הוה כידוע. וגדולה מזו מצינו שאף שהאומר את השמועה לא ראה את בעל השמועה ולא הכירו אפ"ה קאמר האי לישנא גופא דאמר ר"פ אמר ר"פ וזה בס"פ הנשרפין פג. דקאמר אמר שמואל אמר ר' אליעזר אע"ג דשמואל לא ראה את ר' אליעזר מימיו. דר' אליעזר בחורבן היה מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי ושמואל מדורות האחרונים היה בסוף שנותיו דרבי וכמ"ש רש"י בפרק כל הבשר קי"ג ב' ע"ש ודוק. וצא ולמד עוד כן מההיא דאיתא בפ' יום הכפורים ע"ט א' אמר רבא אמר רב יהודה והא התם עכ"ל דרבא לא ראה את רב יהודה מעולם, דהא כשמת רב יהודה נולד רבא כדאיתא בפרק עשרה יוחסין ע"ב ב' ואפ"ה נקט לה בהאי לישנא, והוי כאילו אמר משמיה דרב יהודה. ודכוותה איכא תו בנדה ס"א א' ובכריתות כ"ז א' א"ר יוחנן אמר רשב"י אף כי אין רשב"י רבו ולא ראה אותו, כי אפילו בזמן ר' תלמיד ר' שמעון היה ר' יוחנן קטן כידוע, וכ"כ הר"ב ס' יוחסין קודם אלפא ביתא של התנאים. ובקמא ל"ח ב' איתא תו א"ר חייא בר אבא א"ר יהושע בן קרחה. אע"ג דר' חייא בר אבא שהיה תלמיד ר' יוחנן לא ראה את ריב"ק מעולם, דלכל הדעות קדמון היה בזמן התנאים. ואיתא עוד בפ' תולין קמ"א סע"א א"ר אליעזר א"ר ינאי, אף שר' אליעזר לא היה בדורו של רבי ינאי כמ"ש הרא"ש בפ"ק דקידו' סי' נ"ו ע"ש. וכן בפרק השולח ל"ח ב' אמרינן אמר רבה אמר רב. הגם שרבה שנים רבות אחר רב היה כמ"ש התוס' בפ"ק דערכין ז' א' ד"ה אמר וכ"כ רש"י ז"ל בפרק המדיר ע"ג ב' והר"ן שם. ואמרינן עוד בפ' במה אשה נ"ז ב' אמר אביי אמר רב. ומלתא דפשיטא הוא דאביי שהיה בדורות האחרונים לא היה תלמידו של רב וגם לא שמעה ממנו, דאפילו רבה רביה שנים רבות אחר רב היה כדאמרן. וכן ביומא ס"ט ב' איתא תו אמר רב יוסף אמר רב. וידוע דרב קדם הרבה דורות לרב יוסף, וכמ"ש רשב"ם בפרק חזקת הבתים נ"א א' ד"ה כדרב יוסף. עוד ראיתי בפרק אין מעמידין כ"ז ב' ובפרק חלק ק"ד א' דקאמר רבא א"ר יוחנן. ואין ספק שרבא שהוא מן האמוראים האחרונים לא ראה את ר' יוחנן ולא הכירו, שהרי אפילו רב נחמן רבו אחר דורו של ר' יוחנן הוה כמ"ש רש"י בר"פ כסוי הדם פ"ד סע"א, ודלא כרמ"ע סי' קי"א שכתב בפשיטות דרב נחמן היה בדורו של ר' יוחנן. אף דלפק"ד איכא למידק ע"ז מפרק במה מדליקין כ"ד א' איתא רב נחמן ור' יוחנן דאמרי תרווייהו וכו', דכללא כייל לן ההליכות עולם בש"ב פ"א דכל היכא דאיכא פלוני ופלוני דאמרי תרווייהו, בידוע שהוא בר פלוגתיה בכל מקום ובדבר ההוא הושוו וכו' ע"ש. אם לא שנאמר דרש"י ז"ל לא ס"ל הך כללא כיון דלא מצינו לו סמך בש"ס. ובלא זה נמי יש להכריח עוד דרבא לא ראה את ר' יוחנן, שהרי כתב רב שרירא בתשובתו שהביא בספר יוחסין דף קט"ז א' דביומ' דרב הונא שכיב ר' יוחנן בארץ ישראל, ורבא לא ראה את רב הונא מעולם כמו שהכריחו התוס' במנחות ל"ו א' ד"ה אמר ובפ"ק דבכורות ד' א' בראיות מספיקות והזכירו הרא"ש בפרק הזהב סי' ו' יע"ש.
אתה הראת לדעת מכל אילין דוכתי דאייתינא דכל הני רבוותא לא איירי אלא על הרוב, ואיכא טובא דנפקי מכללא. ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה אלא שדי בזה למען הודיעך דלאו מילתא פסיקתא היא דא, וליכא למילף מינה לכל דוכתא. ומה גם שהתוס' עצמם בפרק אין עומדין ל"ד א' ד"ה אמצעיות כתבו דרב הונא כתלמיד לגבי רב אסי, שהרי בכמה מוקומות אמרינן אמר רב הונא אמר רב אסי ע"כ. הרי דכתלמיד אמרו ולא תלמיד ממש, וכמ"ש הר"ב שארית יוסף ריש נתיב השמיעה. ותדע דגם לדעת רש"י ז"ל לאו דוקא רבו שהרי בעירובין ח' א' ובכמה דוכתי איתא בגמ' אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב, ובפ' תפלת השחר כ"ז ב' איתא שהיה תלמיד חבר לרב, ופירוש תלמיד חבר לרש"י הוא שלא היה תלמידו אלא חכם כמותו ולמד ממנו דבר א' או יותר, כמ"ש בארוכ' באות התי"ו. ואע"ג דכתב השארית יוסף שם דף ל"ה סע"א בשם ס' התרומה שר' יוחנן האריך ימים עד אחר רב אשי, כמו זר נחשב בעיני לומר כן. דאע"ג דהאמת הוא שהאריך ימים כדמשמע בנזיר נ"ט א', דקאמר דמחמת זקנותו נפלו לו שערות של בית השחי. וכן בפרק הגוזל בתרא קי"ז א' קאמר דר' יוחנן גברא סבא הוה. מ"מ שחיה עד אחר רב אשי זו לא אמרה אדם מעולם. ואדרבה הפך מזה יש להוכיח מתשובת רב שרירא גאון שם וז"ל ובשנת תק"ץ אפטר ר' יוחנן ור' אלעזר בשתא חדא וכו'. עד ושכיב רב אשי בשנת תשמ"ג הרי דאפטר ר' יוחנן קל"ג שני' קודם רב אשי.