ידי משה על בראשית רבה/נ

ידי משה על בראשית רבה נ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה נ

פיסקא: ג  ד  ו  ז  ט  יא  יב  

ג  [עריכה]

לביטה התתתונה שבשאול. כתב הרא"מ ז"ל כאילו אמר שלשאול שפרושו לשאול של שאול וכוונתו שדרך לדרוש המלה עם הרבוי והוא מבואר לדיוטה התחתונה:

אותו היום מינוהו ארכי דיינים. פי' ראש הדיינים עיין מ"כ שכתב אולי קבלה היא בידם ולא למדוהו מן המקרא עכ"ל ול"נ דברים כפשטן ודברי המדרש הכל א' עד וישפוט שפוט והוציאו זה ממה שאמרו לו וישפוט שפוט כפל מלמד שהיה ראש הדיינים ר"ל וישפוט הוא את השופט כמו ויהי בימי שפוט השופטים דרשינן במדרש אוי לדור ששופטים את שופטיהם לכן כשלא היו דבריו עריבים להם ר"ל להשופטים אמרו לו השופטים איש אחד בא לגור וישפוט את השופט כי משפטינו לא כך והוא ישפוט כרצונו בתמיה כנ"ל וק"ל וכו':

קלא פנדר פי' בעל מ"ע בל' יוני גונב אדם:

ד  [עריכה]

הכניס בם אף וצרה. פי' האב"א ברבוי הפצרה הכניס במלאכים אף וצרה לפי שלא היה כדאי ולא הלכו אלא על כרחם שלא בטובתם אך פירושו קצת דחוק דאיך שייך במלאכים אף וצרה ול"נ דה"ק הכניס לוט לעצמו אף בם כו' ר"ל ע"י המלאכים מה שלקח אותם לביתו היה לו ללוט אחר זה אף וצרה לפי שזה המדרש סובר כרב הונא דאמר שלא הפציר בהם לגמרי אלא סורו נא שלא יהיו נראים וא"כ מה שאמר הכתוב ויסורו ג"כ פירושו כך שהיו עושין כך שהיו מעקמין הדרך שלא נראים ולא היה שם שום הפצרה וא"כ קשה מאי ויפצר בם אלא לזה אמר המדרש שמלת ויפצר נוטריקון שהכניס לוט לעצמו אף וצרה ולא לשון הפצרה לזה אמר המד' הדא מסייע לר' הונא אבל לר' יודן דאמר סורו עלי לפי שאינו כדאי והוצרך להפציר בהם ממילא מלת ויפצר בם כפשוטה לשון הפצרה וא"צ לנוטריקון לז"א הדא מסייע לרב הונא כנ"ל ודוק ופי' מ"כ לא הבנתי כאן:

ו  [עריכה]

רק לאנשים האל הקשות ר"ל דברי לוט היה כך שלא תעשו דבר קשות להאנשים ודורש מלת האל דברי קשות וקאי אלמטה לא על אנשים אלא על לא תעשו להם דברי קשות אבל ד"א סבר אלהות הם דקאי מלת האל על אנשים שהאנשים הם חזקים לזה מתורץ שאמר בלשון ראשון קשות לפי דקאי על דברים ושייך לשון קשות כמו גבי יהודה שפרש"י דיבר עמו קשות אבל לד"א דקאי על אנשים שייך לשון חוזק כמו החזק או הרפה כנ"ל וק"ל:

לא בזכותי. ר"ל שהיה לוט אומר לאנשי סדום מה שאני מבקש אתכם עבור האנשים אם לא תעשו זה בזכותי תעשו זה בשביל אברהם לפי שהאנשים האלו באו בצל קורתי ר"ל שבאו מבית אברהם אשר הוא מגין עלי כצל קורה ותעשו זה בשביל זכות אברהם ולא תעשו להם שום דבר רע אם לא תעשו בזכותי והם השיבו לו אתה מבקש בשביל אברהם אפילו יבא אברהם בעצמו אנו בועלים אותו ונוטלים את ממונו כדברי רבי מנחם בשם רבי ביבי לזה אמרו האחד בא לגור ר"ל אפילו יבא כאן האחד זה אברהם דכתיב אחד היה אברהם וישפוט שפוט בתמיה ר"ל וכי ישפוט אותנו בדבר זה כנגד משפטינו כנ"ל וק"ל:

מלמד שהטו עליהם הבית כו'. עיין מ"כ פירושו כפרש"י ז"ל אבל האב"א פי' בענין אחר וז"ל שהטו אנשי סדום עליהם הבית באמרם שהקרקע שלהם אינם רוצים שבחלקם יקבלו אורחים והוא ביקש ואמר כי באו בצל קורתי הגם שקרקע שלכם על כרחך הבית שלי ובאו בצל קורתי עכ"ל:

ז  [עריכה]

קרב להלן. עיין מ"כ והאב"א פי' שהכונה למה שאמרה לו אית בעית מקבלון קבלינהו בחלקך לזה אמרו לו קרב להלן ר"ל לך מאתנו ושם תקבל אורחים עכ"ל:

אפילו אותו שכתוב. ר"ל זה אברהם כתבתי לעיל פירושו:

ט  [עריכה]

נדחו ממחיצתן קל"ח שנה. שמעתי מפי הגאון אב"ד מפראג רמז לזה שנדחו ממחיצה דאיתא אראלים צעקו חוצה חייצה כתיב פי' אותן מלאכים שהם חוצה פי' חוץ למחנה שנדחו והם מיכאל וגבריאל ודפח"ח וש"נ:

יא  [עריכה]

כמה אבד כו' גירסת רש"י אמר במה אברר וגרסא אמתית היא:

זה לוט. שאלמלא לא החזיקו בחמלם ה' עליו היה נאבד בשביל ממונו. לשון אב"א:

זה איוב דהוי עתיר ונתמסכן וחזר לעותרו ר"ל דרבנן מפרשי הפסוק בענין אחר ר"ל עושר שמור לבעליו לרעתו ר"ל שיש מין עשירות שמצפה ועומד שיבא עוד פעם אחת לבעליו אחר רעתו כמו איוב שנתמסכן וחזר אח"כ לעושרו כנ"ל וק"ל:

יב  [עריכה]

בפני בני המדינה. צ"ל בפני בן המדינה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף