ידי משה על בראשית רבה/מט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

ידי משה על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png מט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ידי משה על בראשית רבה - פרשה מט

פיסקא: א  ב  ח  ט  יב  יג  

א  [עריכה]

מה בלי קוריים כל מה שאתה משתמש בהן הן עומדין ר"ל הם חזקים. הנחתם הם רפויים כמו חביות כל זמן שאתה עוסק בו הוא חזק וכשאתה מניח אותו מלהשתמש הוא מתיבש כך הרשעים כשמתים לא משתמש שום אדם בשמותם כמו הכלי קוריים כשמניח אותו אין לו עוד צורך בו כך משמע הפי' מתוך לשון רש"י וק"ל: אלא שכל נבוכדנצר שבירמיה חי הוה זה ראייה למעלה שרשעים נמשלו לכלי קורייס שבהיותם חיים אין אומרים שם רשעים ירקב אלא אחר מותם:

רב כי הוה מטי להמן בפורים אמר ארור המן וארורים בניו. כל זה הוא בירושלמי פ"ג דמגילה ופי' שם בעל י"מ ולא מפליג בין המן דקודם תליה להמן דאחר תליה ופליג אר' יונתן דלעיל דמפליג אצל נבוכדנצר בין חי למת עכ"ל. ול"נ דלא פליג כי אם תעיין היטב למה אמר כי הוה מטי להמן אמר ארור המן וארורים בניו. בניו מאן דכר שמיה אלא שרצונו להראות דוקא כשמטי לזה ההמן דאצל בניו דהיינו אחר תליה כנ"ל וק"ל:

ב  [עריכה]

אמר לו הקב"ה לאברהם דיו לעבד שיהא כרבו. לא ראיתי ולא שמעתי כה שום פי' וגם מה שאמר אמר לו הקב"ה והוא עד כאן כל דברי המדרש הם דברי הקב"ה ומה זה שאמר שוטה אחרת אמר לו הקב"ה וגם מה שאמר דיו לעבד שיהא כרבו לא שמעתי פירושו. ול"נ שצ"ל אמר אברהם להקב"ה דיו וכו' וקאי על מה שאמר הקב"ה ומעמיד אני ממך משה שילמוד תורה בשבעים לשון לזה אמר אברהם דיו לעבד שיהא כרבו ר"ל די למשה שהיה כמטטרון רבו שלא מבין בלשון ארמי והוא יבין בשבעים לשון כנ"ל: עוד שמעתי מתלמידי וג"כ לכון דברים כפשטן שאמר הקב"ה לאברהם אל ירע בעיניך שלא יהא רק שבעים נפש או שבעים זקנים ולא יותר כי די לעבד שיהא כרבו ר"ל שסו"ד שלי רק בגימטריא שבעים.

אמר לפניו ומי ימול אותי. פי' כאב"א לפי שצריך שיהא המוהל מהול כדכתיב המול ימול ועדיין לא היה אדם מהול בעולם עכ"ל:

ח  [עריכה]

אלא בוא וקרב להתפלל. ר"ל שמביא לר"א ראיה דאמר אם למלחמה אני בא היאך שייך מלחמה נגד הקב"ה לזה מביא ראיה מה שאומרים אצל תפלה לשון בא וקרב והוא ל' מלחמה ולשון המדרש כן אין אומרים בא ועשה אלא אומרים בא וקרב. ואחר זה מפרש המדרש לעצמו בא ועשה זה עשיית קרבן ציבור זה אין אומרים אלא בא וקרב ר"ל להתפלל ממילא משמע דשייך מלחמה א"ל תפלה וק"ל:

ולא דייך שאתה צ"ל שאין אתה. א"א:

רבי אומר בשר ודם חימה כובשתו כו'. פלוגתת ר' ור' יונתן שמדת הקב"ה אינה כבשר ודם הוציאו זה מפסוק חלילה לך דייקא שאין אתה כבשר ודם וק"ל:

ונמצא נספה בלא משפט מקומו כך הצדיקים שאין חייבין כלום יאבדו בשביל שהם במקום הרשעים כמו זה של ציפורי שנתן מס בטבריא ואנשי ציפורי לא היו חייבין כלום אלא מזלו גרם שהיה בטבריא כך כאן וק"ל:

למגל כוסחת כובין. פי' כמגל זה שכורת קוצים ואינו משלים כוסחתו וכורת שושנים ואינו משלים לכרות כי טבעו הוא לכרות והכל שוה לו קוצים ושושנים כך אמר אברהם על מדת הדין האף תספה צדיק עם רשע. לשון אב"א:

ט  [עריכה]

ציבחר. פי' מעט מזער:

יב  [עריכה]

בקש אברהם לירד לו מחמשים לחמשה. שהיה חפץ לומר מיד אולי יהיה בסדום חמשה אמר ליה הקדוש ברוך הוא חזור בך למפרע שיחסרון החמשים חמשה ולא ארבעים וחמשה כי חמשה אינם כדאי להגין על כולם:

יג  [עריכה]

כן צ"ל ולא כאן הוא אומר שטעות הוא זה: [עיין בחידושי רש"ש אות ט' ותבין את דבריו]:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף