ידי משה על בראשית רבה/מד

ידי משה על בראשית רבה מד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה מד

פיסקא: א  ב  ד  ה  ז  י  יא  יב  טו  יח  יט  כא  

א  [עריכה]

אם דרכיו תמימים כו'. נ"ל שהוקשה להם שאמר הכתוב האל תמים וגו' אמרת ה' לשון נגלה ואחר זה אמר מגן הוא לשון נסתר לזה תירצו שהפסוק רוצה להראות ק"ו לפיכך אמר הכתוב מגן הוא ר"ל הוא על אחת כמה וכמה ורב מתרץ באופן אחר שכוונת הכתוב באומרו מגן הוא קאי על הדיבור של הקב"ה ר"ל הדיבור מגן הוא לכל החושים בו כי מה איכפת כו' אלא לצרף כו' וזה מגן הוא רצה לומר שתיבת הוא קאי על הדיבור ולא על הקב"ה כנ"ל:

ב  [עריכה]

שבר אמת אל תירא אברם וגו' שכרך הרבה מאד:

ד  [עריכה]

פועלים הייתי צריך כו'. רצה לומר שהמלך אמר למה אתה מתירא ממני שאתה לקחת הקוצים אדרבה הייתי צריך לשכור פועלים שיבערו הקוצים מן הכרם שלא יפסידו הכרם והנה מאחר שלקחת הקוצים לא די שיהיו לך הקוצים להסיק בם את התנור אלא אפילו טול שכרך על שבערת אותן מן הכרם כך אברהם כו':

ה  [עריכה]

אחר הרהורי דברים. והוציאו זה מדכתיב אחר הדברים ובין לר' יוסי ובין לר' יודן משמע שלא היה תיכף ומצינו בפרק ר"א שהיה זה הדבר באותו הלילה שהכה המלכים לז"א שמלת הדברים פירושו הרהורי דברים וכן מצינו כמה פעמים שדרשו כן הדברים הרהורי דברים:

ודחתה בריתי לבריתו. לשון אב"א לא שנדחה לגמרי הלא אברהם יצא ג"כ ממנו והרי נתקיים בו אלא שנדחה על שאר הבנים שיצאו ממנו. או אפשר לפרש שברית אברהם היה יותר חשוב שלקח את בניו לעם סגולה ונמצא ברית נח דחוי ואינו נחשב לכלום עכ"ל:

ז  [עריכה]

זה שרוי בקץ העולם. צ"ל ע"ד מה שדרשו לעיל בפ' זו פסוק זה על אברהם אשר החזקתיך מקצות הארץ זו ממספוטמיא משמע שהיה דירתו בקץ הארץ ואגב זה נקט ג"כ שם בן נח ונמצא שהיו רחוקים זה מזה ואפילו הכי קרבו ויאתיו:

מחליק פטיש את הולם פעם. פסוק הוא בישעיה ופי' שם אילה שלוחה בל"א הולם פעם דער שלאגט אויף איין מאל. מלשון והלמה רקתו דסיסרא:

בדרך אחת. צריך לומר בפעם אחת:

ולא ימוט. רצה לומר מה שאמר הכתוב שם בזה הפסוק ולא ימוט זה אברהם רצה לומר שהוי"ו של ולא ימוט קאי על מה שלמעלה ויחזקהו במסמרים שהחזיק לשם במצות וגם ראה אברהם שלא ימוט שם אלא נתן לו מעשר ע"ד שאמרו למעלה זה עוזר לו במתנות ויתן לו מעשר מכל או י"ל דקאי על אברהם ממש דכתיב ויתן לו מעשר על דרך עשר בשביל שתתעשר וק"ל:

י  [עריכה]

המזל דוחקני. פי' שהוציאו זה מדקאמר הן לי לא נתת וגו' הלא עוד השמש במרומים ואיך אמר ובן משק ביתי יורש וגו' לזה אמרו כו' כמו הן קרבו ימיך דרשו ג"כ כך. כך פי' באב"א:

א"ל הקב"ה הן כדבריך. ר"ל אפילו יהיה כדבריך שראית היטב יש לזה תקנה אברם אינו מוליד כו':

יא  [עריכה]

והנה דבר ה' אליו והנה ה' בא ודיבר עמו. נ"ל דהכי פירושו שאמר אני וג' מלאכים כו' והוקשה להם מנ"ל הא שהקב"ה בעצמו היה הלא לא יש רק שלשה דקדוקים לג' מלאכים והיינו ה' אליו דיבר ה' אליו והנה דבר ה' אליו. כמו זמן זמנים זמניהם אבל להקב"ה בעצמו לא יש שום פסוק לזה א"ר הונא שהוציאו זה מדכתיב והנה. ר"ל והנה בא וכבר הדיבור היה ע"י המלאכים והוציא הקב"ה אותו החוצה ואמר כה יהיה זרעך זה היה אמירת הקב"ה לזה מתורץ שאמר המדרש ודיבר עמו ולא אמר ודיבר אליו כלשון הפסוק אלא שרצון המדרש לומר כשבא הקב"ה כבר היה דיבור של הקב"ה עמו מפי המלאכים כנ"ל ודו"ק:

יב  [עריכה]

וכי חוץ לעולם הוציאו. וא"ל שהוציא אותו מביתו. החוצה ל"ל ומתרץ החוצה קאי על חוצות השמים שהראה לו שוקקי שמיא ר"ל היאך הולכין הכוכבים והגלגלים. ומ"מ היה עומד אברהם על הארץ לדברי ר' לוי אבל ר' יהודה סבר שהעלה אותו למעלה מהכיפה:

ג' דברים מבטלין כו'. כתב בעל י"מ בירושלמי פ"ב דתענית דצריך דוקא תלתא לבטל הגזירה דאל"כ האיך מביא ראיה דילמא התם הוי תלתא אלא דצריך דוקא תלתא:

טו  [עריכה]

כל מי שהוא מעמיד פנים כו'. עיין מ"כ והם דברי אב"א וגם הבנתי מתוך דברי אב"א מה שאמר בגל הוציאו זה מדכתיב ואת הצפור וגו' ולעיל קרא אותו גוזל ר"ל נוטריקון זו גל כך הבנתי מתוך דברי אב"א הגם שלא כתב בפי' אבל מ"כ הבין בענין אחר ע"ש:

יח  [עריכה]

אמר ר' יודן כו'. עיין מ"כ הגירסא אבל גירסת הספרים אמת:

לאספטיא שלהם וכו'. פי' מדמחלקי' קרא ואמר כי גר יהיה זרעך והדר כתיב ועבדום וענו ולא ערבינהו קרא כי גר וענו אלא להורות שהעינוי הוא רק במצרים משא"כ הגירות היה בגרר ושאר מקומות וק"ל שמעתי מדודי ז"ל פי' האב"א הגירות ויש לומר מה שהיו גרים בשאר ארצות זולת ארץ מצרים אבל השיעבוד והעינוי יהיה לאספטיא פי' בעיר המיוחדת לגלות היא מצרים ומלת אספטיא פי' בעל מ"ע בלשון רומי הוא גירות והמלה אספניא הוא כמו אושפיזא שענינא כמו מלון גר. ובמדרש שיר השירים פסוק עד שיפוח היום גרס לאוספיטא והכל אחד:

יט  [עריכה]

בשתי אותיות כו'. עיין מ"כ ול"נ שאמר בשתי אותיות ר"ל ד' היא רומז דם שהיא מכה ראשונה והנו"ן היא מכה אחרונה שנאמר עוד נגע אחד כנ"ל וקרוב לזה מצאתי באב"א:

א"ר יודן מלבוא לקחת לו גוי מקרב גוי וגו' אתה מוצא שבעים ושתים. ע' במפרשים ואני אומר לפי דאי' בזוהר ששם של ע"ב הוא יוצא מפסוק וישע ויבא ויט וישובו כל האל"ף בי"ת חוץ מן הגימ"ל לפי שהוא גאוה לפיכך גוי השני אינו מן המנין לפי שהוא מדבר במצרים שהיו גאים ביותר כי נמשלו לשום דכתיב וזרמת סוסים וגו' וסוס גיא שבחיות ובבהמות לפיכך מלת גוי אינו מן המנין כי גוי אותיות גאוה וגם האות הגימ"ל מן הגוי הראשון ג"כ אינו עולה מן המנין כי גימ"ל אינו בשם של ע"ב נמצא חסירים ד' אותיות ונשארו ע"ב כנ"ל וכו':

ר' אבין אומר בשמו גאלן. שר' אבין מפרש דברי ר"י שהוקשה לו שעדיין הם ע"ג לזה אמר בשמו גאלן דהיינו שם ע"ב היוצא מן וישע ויבא ויט ושם לא נזכר גימ"ל לפיכך צריך אתה להסיר ג"כ הגימ"ל מן גוי הראשון והוא ע"ב במלואו ודו"ק:

כא  [עריכה]

הה"ד אם לא כי צורם וגו'. לשון אב"א נראה כי פסוק זה סיוע למאן דאמר שאברהם בירר לו המלכיות והקדוש ברוך הוא הסכים על ידו ופסוק הרכבת אנוש וגו' סיוע למאן דאמר שהקב"ה בירר לו המלכיות וכן אית' בהדיא בילקוט מזמור מ' בפסוק רבות עשית וגו'.

קטע דין מונטים מן כדו כו' באנו למחלוקת. עיין מתנות כהונה כמה גירסות ולא נתקררה דעתו. אבל גירסת אית אמת מוסניא אך לא הבנתי המלה וגם פירושו אך מצאתי במ"ע שמלת מוסניא היא חצי ואמצע ותוך וכן הוא במגילת איכה קפץ בסימון דחנותא ובילמדנו אמר לרקיע בא ועמוד אמצע בסימון לפ"ז נ"ל דה"פ שהקב"ה אמר קטע הדין מוסני ר"ל מאחר שזה אמר מלכיות וזה אמר גיהנם ואמר הקב"ה שיקטע הדברים לחצאין שלא יאבדו בגיהנם ובמלכיות אלא זה חצי וזה חצי דהיינו חצי גיהנם וחצי מלכיות וכו' באנו למחלוקת של ר"ח בר פפא ור' יודן ור' אידי ור' חמא בר' חנינא כמו שפי' מ"כ דהיינו הני תנאי פליגי לעיל שהיה הקב"ה מתווכח עם אברהם אודות גיהנם ומלכיות והוציאו זה מתיבת לאמר:

ר"ח בר פפא כו' עד באש ובמים יתר וטעות הוא כאשר כתבתי לעיל כי זה הפסוק הרכבת אנוש וגו' ראיה לזה שאמר הקב"ה בירר המלכיות וכן הוא בהדיא בילקוט כאשר כתבתי לעיל או ירצה לומר שצריך לגרוס מיד אחר קטע מוסניא הה"ד הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ר"ל שהרכבת אנוש זה מלכיות וגם באש ובמים זה גיהנם שנתת לנו החציה מזה והחציה מזה וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף