חתם סופר/פסחים/מח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


חתם סופר TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png מח TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואי אמרת מוקצה דאורי' מה לי איסור גופו כו'. צל"ע למה לא נחלק ויה"כ יוכיח שאסור באכילה ומותר להקריב כיון שאין איסור גופו גרם לו ויש לחלק שעיקר מצותו בכך משא"כ מוקצה וכן אמרי' במנחות ה' ב' אך בלאה"נ פשיטא שיש לחלק בכך דאכילת איסור מגונה ומאיס לגבו' משא"כ מוקצה שהוא אכילת היתר בשעת איסור אינו מגונה כמ"ש תו' גיטין ז' א' ובחולין ה' ב' ולקמן ק"ו ב' וי"ל אה"נ אי הוה כתיב טבל בהדיא בקרא הומ"ל דליכא למילף מוקצה מני' מטעם הנ"ל אך בקרא אינו מפורש אלא ממשקה ישראל הראוי לישראל א"כ נימא דממעט אפי' מוקצה אע"כ דלאו דאורי' וליכא למעוטי מני' אלא טבל שהוא דאורי' וה"ק יכול אפי' מוקצה דכל דתיקון דרבנן כעין דאורי' תיקון אמרת שאינו דומה לטבל שאיסור גופו גרמה לו וא"ש:

לדבריך הרי הוא עובר על ל"ת מלאכה. נ"ל דר"י מקשה לר"א שהוא מתלמידי שמאי לדבריך דלי"ל מתוך הרי הוא עובר על ל"ת מלאכה וא"נ מוזהר על בל יראה מ"מ ל"ת מלאכה חמיר שהוא קום ועשה ושני ליה טעמא דידי משום הואיל דאפי' מאן דלי"ל מתוך הואיל אית ליה כמ"ש תו' בשמעתין ור"א אמר ליה לר"י לדידך דאית לך מתוך הרי הוא עובר על בל יראה ועדיף לעשות מלאכה דשרי' במתוך ותי' לו לא זהו חמץ שמוזהר עליו וא"כ אסור לאפות שאין בו צורך קצת וכבר כתבתי לעיל דמאן דלי"ל הואיל בעי צורך קצת לכ"ע כנ"ל לפר' ומיושב' ק' מהרש"א אפרש"י וק"ל:

תניא ר' אומר הלכה כר"א. עמ"ש הרי"ף דהך דר"א מישך שייך באידך דר"א דהסל מצרפן ועי' ברא"ש ולע"ד דהנה מבואר ברי"ף דלר"א מוזהר על בל יראה משום הואיל ובעי מיתשל. ולכאורה צ"ע איך יעבור משום הא על ב"י הלא כ' הפוסקים מש"ה מהני ביטול כל שהוא משום שאינו ברשותו ועשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו ובגילוי דעת בעלמא דלא ניחא ליה סגי וא"כ השתא חמץ שלו מהני גילוי דעת בעלמא מכ"ש בשאינו שלו איך יעבור משום הואיל ואי בעי יהיה שלו ע"י שאלה וי"ל דהכא כיון שהיה יכול לכול להנצל מזה לעשות עיסה פחות משיעור חלה ופשע ולש כשיעור באופן שיצטרך להפריש וא"א לו לאפות כיון שהוא טמא וע"כ יתחמץ הרי הוא כהקונה חמץ בפסח או מחמיץ בידים שודאי בכה"ג בדין הוא שיעבור על בל יראה ולא שייך אינו ברשותו ועשאו כאלו ברשותו וא"ש וא"כ תינח אי ס"ל הסל מצרף ולא התנור דאי ס"ל אין צירוף אלא כשהוא עיסה א"כ אין פשע במה שלש כשיעור חלה דלא ליעבד טצדקי למפטר מחלה כדלקמן האי חומרא דאתי לידי קולא הוא כו' ואי התנור מצטרף א"כ לא יועיל כלום כשילוש פחות משיעור שהתנור יצטרף ואופה חלקו של כהן שלא לצורך אבל כיון דס"ל סל מצטרף ולא תנור א"כ שפיר ה"ל למילש פחות פחות מכשיעור ולאפותו ואפ"ה הו"מ לחייבו בחלה ע"י הסל והוא לא עשה כן נמצא שפשע ושפיר עובר הואיל ומתשיל עלה דומי' דקונה חמץ בפסח והאש"נ מ"ש המג"א סי' תק"ו סק"י אמה שכ' המרדכי לאסור לאפות בי"ט עיסה שנילושה מעי"ט ולא הפריש ממנו חלה דקי"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש אחר י"ט ופסק המרדכי דאסור לאפותו בי"ט משום חלקו של כהן שא"א ליתנו לו בי"ט וכ' הב"ח ועט"ז דאע"ג דא"א למפלגה בלישה מ"מ כיון דאיסורא בעלמא רכיב עלה אסור וכ' מג"א ע"ז דממשנתינו ראיה להתיר דה"נ אפשר למפלגה בלישה רק איסור בל יראה רכיב עלה ע"ש ובאמת יש לתמוה שהרי הט"ז שם כ' דשאני חלה שע"י פשיעתו בא לו שלא הפריש מעי"ט וא"כ אין ראיה ממשנתינו והא"ש דמשנתינו נמי ע"י פשיעתו באה לו שה"ל ללוש פחות מכשיעור והסל היה מצרפן כנ"ל:

קבא מלוגנאה לפסחא. כ' הרא"ש אי עבר ולש יותר שרי ומייתי ראיה מלחה"פ ע"ש ומג"א דחי אם אמרו בזריזין יאמרו בשאינו זריזין ועפר"ח דמייתי ראיה מוכרחת דסברת אינו זריזין אוסר אפי' בדיעבד ע"ש ובגבול אשר עשה עצמו כאלו לא ראהו גם לא עמד על כוונת מג"א סי' ת"ס סק"ד שכ' דאם אפה פת עבה טפח שרי בדיעבד כיון דרוב הפוסקים מפרשי' פת עבה פת מרובה ואין בו איסור כלל כדאי הם לסמוך עליהם בדיעבד אבל אה"נ להפוסקים דיש בזה חשש איסור אפי' בדיעבד אע"ג דעושים לחה"פ עבה אפי' לכתחלה דאם אמרו בזריזין אוסר אפי' בדיעבד ודבריו שבסי' ת"ס עם דבריו שבסי' תנ"ו עולים בקנה א' ואין כאן סתירה ופשוט והנראה ביישוב ק' מג"א דודאי מה שנוגע בזריזות ועצים יבשים וכדומה אין ללמוד ממקדש אבל הכא רצו לאסור מיד ולאלתר ולא נתנו לו שיעור מיל כמ"ש ר' יונה ותמה עליהם א"כ ע"ז הביא ראיה נכונה מלחה"פ שבודאי שהו בו בלי עסק שעה מועטת שהרי הניחוהו לדפוס טרם שנתנו לתנור לאפות כמבואר שם במתניתין ואפ"ה לא החמיץ ובמה שהשהי' גורם אין ענין לזריזות והא"ש דלא מייתי מלחמי תודה שעשאן ד' חלות דמייתי פר"ח משום דהתם לא מצינו ששהו בו כמו לחה"פ שהניחוהו בדפוס וק"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף