חתם סופר/פסחים/מז/ב

חתם סופר פסחים מז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הואיל וחזי לכסויי דם ציפור. פרש"י אי מקלע לי' צפורים וחי' טובא פי' לפירושו דודאי אי מקלע לי' צפור אמרי' לי' זיל ואייתי אפר כירה ובריתא איירי בגברא דאית לי' אפר ועפר תחוח כל הצורך לכן כ' אי מקלע לי' כ"כ הרבה צפורי' וחיות פי' ויקלע נמי כ"כ אורחים שיצטרך לכל הנהי צפורים עד שלא יספיק לו עפר שומרון ע"כ אומרי' לו חפור שחוט וכסה כמבוא' במס' ביצה דמה"ת אומרים לו חפור שחוט לכ"ע וה"נ ליפטר ובזה מסולק ק' התו' דלא שייך למימר לא אתי עשה ודל"ת ועשה דהשתא קודם שחיטה שרינן משום אוכל נפש לחפור ולשחוט וגם א"ש דקאמר כתישה בי"ט מי שרי דאומרי' לו חפור במקום דליכא אבנים מקורזלת ולא תצטרך לכתוש ונראה דהתו' מיאנו בזה משום דה"ל תרי הואיל דמקלע אורחים ודמקלע צפרים וחיות טובא והק' התלמידים לשי' רש"י דמשום הואיל דמקלע נגע בי' דלמא מיירי סמוך לשקיעת החמה כמ"ש תו' גבי הרודה חלת דבש ולא שייך מקלע אורחים גם צפורי' אי מקלעו לא יכול לאכול מהם כזית צלי מבע"י וי"ל דנהי דסמוך לשקה"ח לא שייך הואיל מ"מ משום מתוך לשתרי דכבר כתבתי לעיל דלמאן דאית לי' הואיל ס"ל דבלא צורך קצת אמרי' מתוך וא"כ אי אמרי' הואיל לשתרי במתוך ולעיל גבי הרודה חלת דבש כ' תו' כן לר"א שמותי מתלמידי שמאי דלי"ל מתוך ועוד דתו' לי"ל הך סברא דאמרי' מתוך בלא צורך קצת כידוע וק"ל:

כתישה בי"ט מי שרי עו' בתו' מה שהק' ר"י הא דחופר גומא פטור היינו בבית אבל בארעא דילי' חייב הא דכ' בארעא דילי' לרוחא דמילתא כ"כ דהומ"ל אפי' בארעא דלאו דילי' ואתי' כר' יהודה דמלאכה שא"צ לגופה חייב עלי' אלא דאפי' כר"ש מצי אתי' ובארעא דילי' דהוה צריכא לגופה עי' ר"פ הבונה אמנם לדידי מספ"ל טובא אי הוה שייך הכא ארעא דילי' כיון דמיירי בכלאים ושביעית דהכל אסור בהנאה ה"ל כארעא דלאו דילי' ולק"מ אלא דלמא אתי' כר"י ואולי היינו דברי ר"ת שכ' משום יגדיל תורה משני לי' בענין אחר משום דלא הומ"ל בחורש בי"ט איכא מלקות אלא לר' יהודה דלר"ש ליכא מלקות דארעא דלאו דילי' היא לכן משני באבנים מקורזלת א"ש לכ"ע והאש"נ דפריך ראוי' לכותשן כלאחר יד דלמאי דבעי לאוקמא לכ"ע ק' הך ומיושב ק' המרש"א הקצרתי ודו"ק היטב:

בי"ט מי שרי. הק' בתו' הא י"ט עול"ת היא וי"ל דאחרישה לא הוי מלקות מיהת דהלאו נדחה בעשה דכיסוי ומ"מ פריך כתישה בי"ט מי שרי דכיון דלא שרינין לי' לכתוש לקי גם אחרישה דא"א לו לכסות בו:

המבשל גיה"נ כו'. עמ"ש בצל"ח בזה דבר חריף ואני מסתפק אי שייך מוקצה ביה"כ מן התורה דוהכינו את אשר יביאו ביום הראוי לאכילה קאמר שיכין מה שיאכל ופרש"י ריש ביצה דסעודת שבת וי"ט חשיבא וצריכא הכנה משא"כ יה"כ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף