חתם סופר/נדה/ל/א

חתם סופר נדה ל א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ש"מ טבילה בזמנה מצוה במסכת שבת דף קכ"א ע"א פירש"י מדכתיב והיה לפנות ערב ירחץ במים וע' נזיר דף ס"ו ע"א מה דדריש מהאי קרא והנה ביומא ח' ע"א כ' רש"י דיליף ליה מוחטאו ביום השביעי וסתר עצמו ועוד דצריך למדחיק דלית ליה הך דרשא דקידושין ס"ב ע"א דאתיא קרא לתרומה. ותו דקשה קו' תוס' מאי פסקא ליה דמיירי קרא בטבילה טפי מבהזאה ועוד אכתי טבילה לטומאת ערב מנ"ל דמצוה היא ואי הוי יליף ליה מוהיה לפנות ערב היה נשמר מכל הקו' הנ"ל. וי"ל דלכאורה קשה למ"ד טבילה בזמנה מצוה מן התורה למאי תיקן עזרא ט' קבין לבעלי קריין שלא יהיה ת"ח מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים ת"ל בלא"ה יש עליו טורח טבילה בזמנה ודוחק לומר משום דיצטרך לטבול מיד אחר תשמיש משא"כ מן התורה יטבול בסוף היום זהו דחוק. אמנם בשלמא למ"ד לא ילפינן הזאה מטבילה והזאה בזמנה לאו מצוה א"ש דלדידיה אין טמאי מתים צריכים לטבול בזמנה אלא אם אירע שהוזו אבל כל שלא הוזו אין עליהם חיוב טבילה כן משמע מתוס' יומא שם ד"ה מקשינן כו' וכיון דהזאה בזמנה לאו מצוה נמצא רוב העולם טמאי מתים כמ"ש תוס' בבכורות כ"ז ע"ב ד"ה וכי הזאה יש לנו וא"כ לרוב ת"ח שהם טמאי מתים והם לא יצרכו לטבול לקריין מן התורה בזמנן שהרי עדיין טמאי מתים הם ולהם תקן ט' קבין לד"ת שלא יהיו מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים וא"ש להך מ"ד אבל לאידך מ"ד דהזאה בזמנה נמי מצוה א"כ גם כל הטמאי מתים ממהרים להזות ולטבול ולא שכיחי טמאי מתים א"כ קשה מה היה לו לעזרא שתיקן כך ומזה הוכיח רש"י דהך מ"ד דהיינו ר"מ דס"ל הזאה בזמנה מצוה ס"ל דוקא טמאי טומאת ז' הוא דהוה מצוה ומפיק ליה מוחטאו ביום הז' אבל טומאת ערב לא הוה טבילה דידיה מצוה בזמנה ואיצטריך תיקון עזרא לבעלי קריין וק"ל. ובמקום אחר כתבתי דלר"מ לשיטתו ע"כ לא איצטריך וחטאו לרבות תרומה דבלאה"נ נדע דגם לתרומה בעיא הזאת ג' וז' דבס"פ שבועות העדות מסקינן דלר"מ לא בעי' תנאי כפול אלא באיסורא דאית ביה ממונא והקשו תוס' א"כ לר"מ אמאי בעינן הוא יתחטא ואם לא יתחטא לכפילא הא הוה איסורא דלית ביה ממונא ותי' דשייך ביה ממונא במטמא תרומה של חבירו ונ"ל דוקא נקטו תרומה דקדשים קלים נמי ממון גבוה הוא ואפי' מעשר שני לר"מ ולא שייך ממונא אלא בתרומה אם כן מזה מוכח דגם לתרומה בעי הזאת ג' וז' ואייתר וחטאו להזאה בזמנה ומצוה. ובזה מיושב נמי מ"ש הרמב"ם מוחטאו להיכא דהזאה מרוחק ע' מה שכתבתי לעיל ט' ע"א מזה:

טבילה בזמנה מצוה כ' בתה"ד הובא ביתה יוסף במ"ש ר"ת דקיי"ל טבילה בזמנה לאו מצוה אין טובלים בשבת דהפי' דבזה"ז לא נהיגי להקר משום כן מחזי כמתקן ומ"מ אי הוה טבילה בזמנה מצוה הוה דחי להך דמחזי כמתקן. והוקשה לו ממ"ש תוס' לקמן ס"ז ע"ב דרבינו משולם התיר לאשה לחפוף בע"ש ולטבול בשבת ביום ח' ונחלק עליו ר"ת דתרי קולי בחד דוכתי לא אקילו רבנן להרחיק החפיפה מהטבילה ולטבול ביום ג"כ וקשה אמאי לא נחלק נמי משום טבילה בשבת ותי' דהתם הוה בעלה בעיר והוה מצות עונה כמו טבילה בזמנה מצוה עכ"ד תה"ד וצל"ע כיון שלא תזקק לבעלה עד הלילה עכ"פ כי כן הדין משום סרך בתה א"כ איך תדחה שבת הלא לא אמרינן חטא בשבת בשביל שתזכה בחול כמבואר במנחות מ"ח ע"א ועוד מי הגיד לו לר"ת דמצות טבילה בזמנה דוחה לאיסור מיחזי כמתקן הא גבי הזאה העמידו דבריהם במקום כרת. גם כי י"ל ר"ת לא משום דחיי' אתא עלה אלא אי טבילה בזמנה מצוה אין כאן מיחזי כמתקן אלא דהרואה אומר אינה צריכה לטבול לתקוני נפשה אלא משום טבילה בזמנה מצוה קטבלה כמש"ל וא"כ מה"ת להתיר כשבעלה בעיר. גם כי הוא קצת דוחק מ"ש בזה"ז לא נהגו להקר. אבל הנ"ל טעמו של ר"ת דבזה"ז לא שייך מיחזי כמיקר משום לפי החומרות הגדולות שנהגו באופני החפיפה ושתהיה סמוך לטבילה ממש הרי מזה ניכר לעין כל שאין זו רוחצת למיקר ומשו"ה אסור בשבת. אך דעובדא דר' משולם הרי הרחיקה החפיפה מהטבילה וכה"ג ליכא איסור משום שבת דמיחזי כמיקר משום הכי הוצרך לומר תרי קולי בחד דוכתא לא אקילו רבנן:

שהזכר נגמר למ"א ונקיבה לפ"א צ"ע א"כ הו"ל לנקיבה להשהות בבטן מ' יום יותר מהזכר ואיך מצינו יציאתם שוה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף