חתם סופר/נדה/כט/ב

חתם סופר נדה כט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"ש היא הקשו תוס' כ"ש דאתיא כרבנן ועוד דטבילה נמי אסורה י"ל ודאי לרבנן דאסורה לשמש מן התורה עקרוה רבנן לטבילת מצוה בשב ואל תעשה משום גזירה דתשמיש ומשו"ה לא מצי אתיא כרבנן דא"כ טבילה נמי אסורה אבל כר"ש א"ש דתשמיש גופי' גזירה היא לא אסרינן טבילה בזמנה וק"ל:

בשבוע קמא מטבילין אותה בלילותא וכו' הקשו תוספות אדריב"ח דלא אסיק אדעתי' הך דהרחיקה לידתה וברייתא לא מפרש כלל בענין אחר ולפע"ד לפרש בענין אחר צ"ה טבילות בשנדקדק עוד לריב"ח מ"ט אמר שיצתה מליאה וכו' משמע שיצתה זמן מה עכ"פ ולא הול"ל אלא הפילה ולא ידעה מה הפילה אלא ע"כ מודה ריב"ח דעכ"פ נתאחרה בחוץ זמן מה אלא שלא ר"ל ששהתה פ' יום שנאמר הרחיקה לידתה כ"כ עד שכבר חלפו ועברו ימי טוהר שלה דהו"ל להזכיר כן בברייתא אלא שהתה ב' שבועות זמן לידת נקיבה. וזהו מרומז בברייתא מדאמר ג' שבועות טהורות ואי ס"ד לא שהתה בחוץ כלל א"כ ב' שבועות הראשונות מה תועלת בטהרתן הא עכ"פ טמאה מספק לידה אלא ע"כ שהתה ב' שבועות ואפשר שהרחיקה וכבר היא בתוך ימי טוהר. וס"ל נמי דלא בעיא ספורים בפנינו דזהו עדיף ממאי דמוקי ליה כר"ע דבעינן ספורים בפנינו וק' הא איהו ס"ל ימי לידה שאינה רואה בהן עולין לה לספירת זיבתה וכן הקשו תוס' לקמן במכילתין. אבל ריבר"ח הוי ס"ל דלא אתיא כלל כר"ע אלא לא בעינן ספורים בפנינו והשתא ל"ה דב"ה הם כפשוטו ג' שבועות קמייתא מטבילים אותה ביממא משום ספק זיבה דהא לא בעינן ספורים בפנינו והו"ל כ"א טבילות ביממא ועוד ב' שבועות הראשונות מטבילים אותה י"ד לילות דבכל יום מספקינן בסוף לידה וכ"א עם י"ד הוי ל"ה אבל הנך דשבוע חמישית לא קחשיב לב"ה משום דהשתא לא טבלה כל השבוע רק ליל א' בשבוע וששית וז' משום ממ"נ היתה תחלת שבוע ד' תחלת נדה הרי עלתה לה הטבילה שבתחלת שבוע ה' ואי ילדה זכר אפי' הרחיקה לידתה כל הי"ד יום ששהתה בחוץ מ"מ לא יכלו ימי טוהר עד יום ששי שבשבוע ד' ומן אז תהיה תחלת נדה או יום ז' וא"כ תסגי לה שתטבול בשבוע ה' ליל וי"ו וז' ותו לא וכיון דלא טבלה כל השבוע זו תו לא קחשיב ליה אלו הם ל"ה דב"ה. וכן משמע מרש"י שבת קכ"א ע"א דלב"ה מטבילים ל"ה טבילות לספק ד' טבילות שעליה שמא ילדה זכר או זכר בזוב או נקבה או נקבה בזוב ע"ש ולא קחשיב ה' טבילות שמא נדה היא בשבוע ה' אלא ע"כ דאיכא למימר כנ"ל:

והשתא צריכין לאשכוחי לב"ש עוד ס' טבילות ונאמר דראתה כל ראיות בין השמשות ומבואר ס"פ במה מדליקין דמטילין אותו לחומר ב' ימים והשתא בד' שבועות טמאים האחרונים דאיכא לספוקי בהו בזבה צריכה לטבול בכל יום משום שומרת יום דא"ל כיון שראתה ג' ימים רצופים הו"ל זבה גדולה ז"א כיון שלא ראתה אלא בין השמשות חיישינן שמא ראיה ראשונה היתה ביום שעבר והשני' בלילה הבאה ונמצא יום א' מפסיק ביניהם וכן לעולם באופן שלא יצורפו והו"ל כל יום שומרת יום כן הוא להדיא ס"פ במה מדליקין ל"ד ע"ב ברש"י ותוס' וצריכה היא שתטבול בכל יום מד' שבועות אלו אפי' ביום א' שמא בין השמשות הוא יום שעבר וטובלת היום וכן צריכא שתטבול עוד ביום א' של שבוע טהורה הבאה דשמא בין השמשות היה לילה ונטמאת ביום אחרון מהשבוע וצריכה שתטבול ביום ראשון משבוע הטהורה. נמצא בד' שבועות טמאות האחרונות האלו צריכא שתטבול בכל יום מהם ועוד יום א' משבוע טהורה הו"ל ד' פעמים ח' טבילות שהם ל"ב טבילות ועוד לב"ש טבולת יום ארוך צריכה טבילה והרי אסקינא דמודה ריבר"ח אימר הרחיקה שבועים נמצא מיום שבאתה לפנינו ושהתה בפנינו כ"ו יום מן אז צריכה שתחוש בכל לילה שמא כלו מ' לזכר עד תשלום מ' יום מיום שבאתה לפנינו שהם ד"י טבילות לזכר וכן מיום ס"ו עד יום פ' צריכה שתטבול י"ד לילות משום טבולת יום ארוך לנקבה הו"ל ב"פ י"ד עולה כ"ח צרוף עם ל"ב דיממא הנ"ל עולה ס' ועם ל"ה דמודה בהו ב"ה עולה צ"ה. ואל תשיבני הלא בהני כ"ח טבילות דטבולת יום ארוך אית בהו שבועות טמאים דחזיא בהו בין השמשות לפי הנ"ל וא"כ למה תטבול טבילה של יום ארוך הא ממ"נ או עדיין דם טוהר הוא או טמאה היא כמ"ש תוס' ד"ה כשראתה וכו' ותי' תוס' לא שייך דהא לדידיה ראתה מיד בה"ש שקודם טבילה זה לק"מ דכיון דראתה בה' חיישינן שמא דם טוהר היה ויום היה והיה סוף ימי טוהר שלה והשתא בלילה שהוא יומא אחרינא כבר כלו ימי טוהר וטובלת טבולת יום ארוך והתוס' שלא כ"כ משום דהש"ס אמר שראתה מבערב שכבר היה לילה אבל לדידן א"ש ומיושב קו' תוס' אריבר"ח ודו"ק היטב בכל זה:

ב"ש לטעמי' וצ"ע הא לטעמיה דב"ש אין אדם טובל בשבת ובצרי ליה י"ג שבתות בהני צ"ה טבילות שוב אתא לידי ס' סדרי טהרה והרגיש בזה ונדחק דצ"ה טבילות בעלמא קאמר ובאמת אין מטבילים בשבת וזהו דוחק גם כי הש"ס הו"מ להסיר הני טבילות דשבת ולמלאות החסרון בטבילת שומרת יום דשבוע קמא כמ"ש תוס' ד"ה יומא קמא ודזוב של ד' שבועים וכקו' הש"ס ודנדה של שבוע עשירית אם תסיר גם מהם השבתות וא"כ קשה. וי"ל לפמ"ש לקמן אי"ה לחלק דאפשר דטבילה בזמנה אינה מצוה אלא בטבילת ז' אבל בטבילת יום א' לא כמ"ש לקמן אי"ה [ושומרת יום נמי טבילת ז' מיקרי דטומאה הגורמת ז' היא] א"כ אפשר דב"ש וב"ה הכי ס"ל. והשתא לרב ביבי דביצה י"ח דמפרש טעמא דאיסור טבילה בשבת משום שמא ישהה א"כ צ"ל תינח כלים לב"ה דלא שייך בהו טבילה בזמנה מצוה א"כ שפיר שייך שמא ישהה אבל אדם לב"ש מאי שמא ישהה שייך הא טבילה בזמנה מצוה ואיך ישהה עצמו ודוחק לומר שיעבור על המצוה וע"כ צ"ל דהתם מיירי בטומאת ערב דלא הוה מצוה והכא מיירי בטומאת ז' דהוה מצוה וא"כ ממילא ניחא דמותר לטבול בשבת דלא שייך גבי שמא ישהה. אמנם לרבא דמפרש משום מתקן ולב"ש גם באדם אסור משום תיקון ולא ס"ל דמיחזי כמיקר קשה ממ"נ אי גם בטבילה בזמנה מצוה שייך מחזי כמתקן א"כ בשמעתין איך טבלה בשבת ואי לא שייך ביה תיקון משום שכל עצמה אינה טובלת לתקן דהרי לא מתתקן ובספק טומאתה עומדת ואינה אלא למצוה א"כ התם א"נ מיירי בטומאת ערב דליכא מצוה מ"מ תו לא מיחזי כמתקן דהרואה אומר טמא טומאת ז' הוא זה וספיקא הוא וטובל משום מצוה וגם ב"ש יודה בזה ומדוע פליגי. ויש לדחוק דלרבא פליגי מתני' דביצה אברייתא דצ"ה טבילות ואתיא כריבר"י דדיה טבילה שתהיה באחרונה ומש"ה אוסר טבילה בשבת. א"נ מתני' דהתם אליבא דר' יהודא דשייך תיקון גבי אדם ע' שבת ק"ו ע"א מה לי תקוני גברא מה לי תקוני מנא. אמנם ברייתא דצ"ה טבילות אתיא בלא"ה כר"ש דאמר אסור לעשות כן שמא תבוא לידי ספק ור"ש לית ליה תיקון גברא בשבת ק"ו הנ"ל ואולי מפני דוחק זו דחה הרי"ף בביצה שם הך דרבא ופסק כרב ביבי ועי' בחי' שם בארתי דברי הרי"ף בעזה"י:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף