חתם סופר/ביצה/לח/א

חתם סופר ביצה לח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא לא תיפוך וכו'. יל"ד מ"ט לא אמר מיד לעיל כן כי אית לי' ברירה בדאוריי' וכו' כמ"ש המקשן בדר' יוחנן וכ"ת כי לית לי' וכו' עכנלע"ד עפ"י מ"ש הג"ה אשר"י ספ"ק דעירובין דאע"ג דתחומין י"ב מיל דאורייתא וחכמי' הוסיפו לאסור אלפי' מ"מ כיון די"ב מיל אינו מפורש אלא אתי' מדרשא. לא מיקרי עירוב שרש דאוריי' והנה סוף טומאה לצאת דרבנן ושרשו מהמשכת אהל ע"י פתח וחלון והוא אינינו מפורש בתורה. והש"ך באמת ס"ל דהיא גופו דרבנן ומג"א פליג עיי' סי' שמ"ג. והשתא בהס"ד הוה ס"ל כהג"ה אשר"י דזה לא מיקרי שרש דאוריי' כיון שאינו מפורש בתורה טומאה דהמשכה ע"כ רמי דר"א אדר' אושעי' אך אח"כ כדאמר בדר' יוחנן לחלק בין יובל דמחזירי' מן התורה לתחומין דרבנן. חזר והקש' מדאיו ולהר"ש משנ"ז קו' גדולה היא ולא נשאר לנו אלא לומר תחומין בשבת הוה שרש דאורייתא אע"ג די"ב מיל אינם מפורשי' ובי"ט גם רק בחפצים ולא בגופו לא הוה שרש דאורייתא והשתא דאתי' להכי לא תיפוך ונימא הוה שרש דאורייתא אע"ג שאינו מפורש בתורה וק"ל:

שור של פטם. הרמב"ם מפרש דהוה כבור של עולי בבל וכ' זה ליישב קו' הרז"ה דינקי תחומין אלא שהקשו א"כ ה"ל חפצי הפקר הא ס"ל כריב"נ. ולפע"ד שאני הכא דעכ"פ אית לי' בעלי' שאינו רוצה שיקנה שביתה במקומו וכעין זה איתא התם בעירובי' לחלק בין נכסי עכו"ם לנכסי הפקר ע"ש:

וכן האשה ששאלה מחברתה. האי שאלה הוא לאו דוקא דהא מים ומלח לא הדרא בעינא וה"ל הלואה ולא שאלה והא דתנינן בלשון שאלה משום דבשבת וי"ט אסור לומר הלויני אלא השאיליני כמבואר במס' שבת ר"פ השואל ע"ש וע"ש קמ"ח ע"ב לר' יוסף דהלואת י"ט לא ניתנה ליתבע בדייני' יש לעיי' בשמעתין דאין לדמות ממון דהלואת י"ט לשארי ממון דעלמא דכיון דלא ניתנה ליתבע ה"ל כמתנה. אלא באמת במתנה נמי הא אין יכול להוליך אלא כרגלי הנותן וכמתני' דלקמן מ' ע"א מי שזימן אצלו אורחים וכו' וכפירש"י דשמעתין ד"ה וחדי וכו' ע"ש. וז"ל ירושלמי דשמעתין אמר ר' בא תחומי' עשו אותן כמדת הדין ופי' קרבן העדה שהלכו בו אחר דין תורה דאע"ג דלא משך קנה ודבריו צ"ע היכן מצינו מדין תורה דשאלה והלואה קונה בלא משיכה דוקא במכירה קונה בכסף לר' יוחנן בלא משיכה אבל שארי קנינין א"א בלא משיכה והוא פשוט ועיי' תוס' ע"ז ע"א ע"א ד"ה פרדשני. ועוד הירושלמי פ"ח דשביעי' ס"ל גם במכר משיכה קונה דבר תורה כמו שהקשה קרבן עדה עצמו והנלע"ד בזה דהואיל והאי מלח ותבלין נבלע ונתערב בתוך העיסה ואפי' אי הי' גזל כי האי גוני ובעליו צווחין כי כרוכי' תן לנו מלח ותבלין בעינא. ואפי' מלח סתרוקני' שלא נשתנה אין לו אלא דמי מלח ודמי תבלין ואין הבעלי' צריכי' להפריד העיסה ולהוציא חתיכו' המלח והתבלין ממנו ומכ"ש שלא יסחטו מימיו להחזיר לו מימיו אם הי' אפשר. דהיינו בכלל תקנת מריש שבמשנת גיטין נ"ה ע"א וא"כ מכ"ש כשהשאילה לה ומרצונה של האשה נתנה לה ואינה חייבת לה אלא דמים. ונהי דאמרי' לא מהני מחילה ולא מתנה לשביתה שיש בין השמשו' על שם בעליו הראשוני' מ"מ די לנו כשהוא בעין אבל כשיטבע בכפלים מן ההיתר כבר בטל שמה של הראשוני' אפי' בגזל מכ"ש כשרצונה למחול. ע"כ אמר בירושלמי שעשו תחומין כמדת הדין של תורה דמקעקע כל הבירה ומחזיר מריש לבעליו ה"נ אינו מועיל זה מה שנבלע ונתבטל בכפלי כפלים מן התורה ולעולם שם בעליו עליו לענין תחומין כנ"ל פי' הירושלמי וע"ז יסובבו דברי ירושלמי דלהלן למעיין שם:

כי סליק ר' אבא וכו' נ"ל שנתירא מת"ח שבא"י שהי' יודע דחד מיניהו כתרי מינן כדאמר אביי כתובו' ע"ה ע"א. אבל לא ידע מה דמסיק רבא חד מינן כדאזל להתם כתרי מיניהו. זה לא ידע שהרי רבא נמי לא מקרא יליף לי' אלא מנסיון מה שראה בר' ירמי' עיין שם וק"ל:

יהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל נ"ל דטובא קמ"ל דלאו אורח ארעא למיעבד הכי אלא עשה דברים לשם פעלן ודבר בהם לשמן ואל תעשיה עטרה להתגדל וכו' ואין זה דומה לתפלת ר"נ בן הקנה בברכות כ"ח ע"ב וע"ש פירש"י ד"ה שלא אכשל וכו' ע"ש משא"כ הכא לכבודו עשה ע"כ סבה היה דאכיחו עלה ולא נתקבלו דבריו:

ולבטלו מים ומלח וכו'. עי' תוס' שהקשו דה"ל דשיל"מ ועוד טעמא לא בטיל. ותירוצים הואיל ואינני איסור והיתר רק ממונא שנקרא שמה עליו דין הוא דלא לגזרי עליו משום דבר שיל"מ וגם משום טעמא ועיין תוס' בכורות כ"ב ע"א ד"ה והנך וכו' ע"ש וה"ה לכל מילי דלאו מידי דאכילה לא הלכו בו אחר נתינת טעם. ונראה דבכל הסוגי' נתלבטו בזה דממ"נ אי אין תערובות זה מטעם איסורא ואין בו משום דשיל"מ. אלא מטעם ממונא א"כ בממון של חברו ג"כ לא שייך ביטול. ולבסוף אתי עלה מטעם איסורא ואמר מי קמדמית איסורא לממונא כלומר דתחומין מטעם איסור הוא ולא מטעם ממונא. א"כ פשיטא דלק"מ דלטעמא עבידא כדמסיק רבא. או משום דשיל"מ כדרב אשי. וממ"נ אי כממונא דייני' לי' ממונא לא בטיל אי כאיסורא דייני' ליה א"כ ה"ל לטעמא עבידא וגם דשיל"מ לא בטיל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף