חתם סופר/בבא מציעא/צא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png צא TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו ע' תוס' דמוכח דמיירי מחייבי מיתות ב"ד ולכאורה למאי דקיי"ל מקח הנעשה באיסור שא"א להמקח אלא ע"י האיסור בטל המקח עי' סמ"ע וש"ך סי' ר"ח א"כ איך תקנה האתנן ע"י בעילת איסור כרת ומיתת ב"ד וי"ל ככל המון הקושיו' שהקשה הש"ס ריש תמורה למ"ד אי עביד לא מהני ומשני שאני הכא דגלי קרא וה"נ גלי קרא אלא לפי"ז כיון דמסברא לא שייך קנין הכא כלל ורק דגלי קרא וקרא הא נמי מיירי בבא על אמו ושם ליכא חיובא אלא לצאת י"ש א"כ לא גלי קרא להוציא בדיינין רק לצאת י"ש ממילא נימא אפילו חייבי כריתות נהי מטעם קים לי' בדרבה מיני' לא מיפטר מ"מ מטעם אי עביד לא מהני מיפטר וקרא לא גלי רק לצאת י"ש ולא להוציא בדיינין ובזה י"ל דברי הב"ח שהניח ש"ך בתימה סי' פ"ז ס"ק נ"ח:

מהו ללוש עיסה בחלב. שמעתי ממורי זצ"ל שהי' קורא תגר על הלשון עיסה בחלב ואופי' ואח"כ עושין בו סימן דכיון שנעשה באיסור שוב אין לו היתר אלא צריך לעשות בו סימן בתחלת עשייתו קודם אפי' ונ"ל דזה מרומז במה שמוסיף הברייתא כיוצא בו אין טשין התנור באלי' ואם טש כל הפת אסורה והכי אמרו חכז"ל לא יאפה אא"כ עשה בו שום היכר אע"כ כיון שנעשה באיסור שוב אין לו היתר ולפי"ז י"ל שהאבעי' הי' בכי האי גונא ור"ל לעשות בו סימן אח"כ ואמרו כהלכתא ממשמעות הברייתא כנ"ל:

מהו להכניס מין ושאינו מינו לדיר וכו'. יש לעיין מ"ט שאסרו יחוד עריות אדם ולא בהמה בבהמה וי"ל אדם חזקה אינו מעמיד עצמו משא"כ בהמה וע' תוס' בכורות כ' ע"א ד"ה רבינא כו' והיינו דמייתי משמואל דבאדם משיראו דרך המנאפים הורגים על זה משום חזקה שלא העמיד עצמו מלהכניס כמכחול בשפופרת אבל בבהמה עד שיכניס ש"מ דכדרך המנאפים בבהמה עדיין אין כאן חזקה שיכניס כמכחול א"כ ממילא ה"ה שאין לגדור איסור יחוד בבהמה. ועיין רא"ש ספ"ב דיבמות שהקשה על ה"ג דפסק אין אשה נאסרת על בעלה עד שיעידו שראו כמכחול בשפופרת והקשה משמעתין דהורגין משיראו כדרך המנאפים וי"ל דהכא בשהתרו בהם וקבלו התראה אמרינן לא העמידו על עצמם והורגים על חזקה זו. אמנם לבעלה שהוא בלא התראה יכולה לטעון עמדנו על עצמנו בלא בעילה ואתי חזקת היתר לבעלה ומפקע מחזקה הנ"ל כיון שטענה כן בברי ולא קבלה התראה בשעת מעשה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף