חתם סופר/בבא בתרא/מד/ב

חתם סופר בבא בתרא מד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קני מקרקעי קני מטלטלי לשון קני קרקע מיותר ומכ"ש להג"ה מהרש"ל גובה קרקע דמיותר ודוחק לומר דר"ל אם קני קרקע הא דגובה מטלטלי לאפוקי אם נותן לו קרקע במתנה ע"מ להחזיר כמ"ש בשיטה מקובצת משום דלא ניתן לו לשעבדה לאחרי' משו"ה לא משתעבדי מטלטלי' ע"י אותה קרקע ודוקא קני קרקע זהו דוחק בלשון דקני לא משמע אם קני אלא משמע דינא קאמר דקני הקרקע ע"כ נלע"ד דהוה סד"א דא"א לשעבד מטלטלי' אפי' אגב קרקע משום דאפקיעו רבנן השיעבוד משום תקנת השוק הלוקחי'. ושוב ה"א כיון דבשיעבוד א' שיעבוד הקרקע עם המטלטלי' אמרי' גם קרקע לא נשתעבד כמו קני את וחמור לחד מ"ד. קמ"ל דנהפך הוא מתוך שקנו קרקע קנה נמי המטלטלי' לשיעבוד:

כגון שלקח ומכר לאלתר הקשו תוס' אפי' בית ושדה נמי י"ל דרישא י"ל אתי כר"מ דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם ודאיקני משתעבד. אך בפרה וטלית דחיישי' למטלטלי' אגב קרקע וכיון שקנה ומכר לאלתר צריך לומר דהקנה מטלטלי' שעתידן לבוא וזה לא אמרי' דהא לחד מ"ד בעינן ציבורין ונהי דקיי"ל לא בעי' ציבורי' אבל עכ"פ אותן שיבואו לעולם במאי יקנה משו"ה בפרה וטלית שקנה ומכר לאלתר מעיד ולק"מ מ"ש רישא מ"ש סיפא אלא מ"מ פריך ש"ס ש"מ דאיקנו לא משתעבד דאי משתעבד אפי' כי האי גוני משתעבד כמ"ש רמב"ן ע"ש:

ידעי' בי בהאי גברא וכו' מו"ח הגאון מה"ו עקיבא איגר נ"י אבדק"ק פוזנא נסתפק אי שליחו של אדם יכול להקנו' מטלטלי' של המשלח אגב חצרו של שליח. ונתלה בדברי ר"ן דגיטין ר"פ הזורק שוב נמצא מזה ג"כ בס' מקור חיים הל' פסח. ובתשובו' סי' תשי"ב השבתי קצת באריכו' ועכ"פ תוכן דברי דמסברא פשיטא לי שאינו יכול להקנו' דיד שליח כיד בעה"ב אמרי' וממילא חצרו של שליח הוה כשלוח שלוחו של בעה"ב והזורק כלי לחצר השליח קונה לבעה"ב כמו שיד השליח קונה לבעה"ב אבל שיהי' מטלטליו של בעה"ב שבידו של שליח נעשי' כאלו הם מטלטלי' של שליח ויקנה אותם לאחר אגב שמקנה חצרו לאותו פלוני. דודאי לא איירי' שהשליח מקנה חצרו להבעה"ב דא"כ ה"ל חצרו של בעה"ב ולא של שליח אלא הספק כשאין השליח מקנה חצרו להבעל הבית אלא ע"ד משל ראובן רוצה להקנו' לשמעון מטלטלי' ע"י לוי ולוי גם הוא מקנה לשמעון חצרו פשוט שאין מטלטלי' של ראובן ניקני' ע"י קנין אותו החצר זה מסברא. אכן מגמ' נ"ל משמעתין דאי ס"ד דקנין כי האי גוני א"כ גם שיעבוד כי האי גוני מהני. וכגון ראובן רוצה לשעבד מטלטלי' לשמעון ע"י לוי ולוי ג"כ לוה משמעון ומשעבד לו קרקעו נימא אגב זה משתעבדין מטלטלי ראובן לשמעון דלא דמי למתנה ע"מ להחזיר דהתם כתבו הטעם מפני שהקרקע לא ניתן לשיעבוד אבל הכא שהשליח משעבד הקרקע א"כ גם מטלטלי' של המשלח משתעבד. ואי הכי מאי משני ש"ס דלא הוה לי' ארעא מעולם. מ"מ ניחוש לשליח כנ"ל. ודוחק לומר דאכתי קאי בשינויי קמאי דקנה ומכר לאלתר ובשליח לא שייך דאיקני דכשיקנה זה מטלטלי' אח"כ כבר נסתלק זה משליחתו. מ"מ מבואר בכל הפוסקי' דש"ס חזר בו עתה משינויי קמא דקנה ומכר לאלתר וא"כ ק' כנ"ל. אע"כ דאין מטלטלי' ניקני' ע"י חצרו של שליח מטעם וסברא הנ"ל שכתבתי:

[עיי' חת"ס חאו"ח סי' קט"ז]: דלא הוה ארעא מעולם. מסקו תוס' דהודאה שיש לו קרקע מהני לחובתו לשעבד מטלטלי' ולטרוף מהלקוחו'. וכ' רמב"ן אבל לא לזכותו. נ"ל פירוש שלא לפוטרו משבועה דאורי' משום שיעבוד קרקעו' דלזכותו לא מהימן. ובימי חורפי ישבתי בזה ק' ט"ז סס"י פ"ח אהטור דפסק הא דלקמן קכ"ח ע"ב שלח לי' וכו' נשבע וגובה מחצה וכו' דהא קיי"ל אין נשבעי' על כפירת שיעבוד קרקעו'. ואין לומר לית לי' או מחל דהרי אמרי' אבל ממשעבדי לא דאמרי' אנן אעדי' סמכיני' הרי אית לי' משועבדי' ולא מחל ע"ש שתירצו לו בחלום. ולהנ"ל משכחת לי' בשיעבוד לו מטלטלי אגב הודאת קרקע ולא הוה לי' קרקע. דאותן מטלטלי' נטרפי' ממשעבדי לולי שטענו אנן אעדי' סמכי'. ומ"מ נשבע וגובה מחצה לזכותו לפוטרו משבועה לא מהני הודאתו. ועיין בסמוך: ורב זביד אמר וכו' הסכמת ש"ך סקכ"ה וגי' תרומה בישוב הרמב"ם דרב זביד לא פליג אלא בקרקע אבל בפרה וטלית מודה וצריכי' לאוקימתא דמכיר שהוא שלו ונכון הוא ברמב"ם. וגם נ"ל בש"ס מוכח כן דאל"ה י"ל למימר והשתא דאמרה רב זביד וכו' אפי' תימא שאינו מכיר וכו' אע"כ גם לר' זביד בעי' לאוקמי במכיר וכרמב"ם. אך צל"ע נהי בעלמא י"ל בפרה וטלית לא עביד אינש דזבין ליומי'. מ"מ הכא דמיירי דלא הוה לי' ארעא מעולם ואין כאן שום חשש בע"ח לענין מה הטריח המוכר להתנות שלא באחריות דע"כ התנה בהדי' שלא באחריות דסתמא קיי"ל אחריות ט"ס וא"כ אמאי התנה כך אע"כ לענין שלא יחזור עליו אפי' בנמצא שאינו שלו. אפי' יטעון הלוקח אני לא ידעתי שלא הי' לך ארעא מעולם. מ"מ מאי איכפת לן בלוקח הכל תלוי בכוונת המוכר במאי דשיעבוד נפשי' וכיון שהוא ידע בנפשו שלא הי' לו קרקע מעולם וטרח והתנה שלא באחריות ע"כ רצייו אפי' נמצא שאינו שלו לא יחזיר עליו וי"ל דכוונתו הי' משום הודאה שהקנה מטלטלין אגב הודאת קרקע וכמ"ש תוס' אע"ג דלענין נוגע בעדות לא חיישי' שמא הודה בשקר כמ"ש תוס' מ"מ יכול הלוקח לטעון מה שטרחתי להתנו' שלא באחריות הי' מטעם הודאת שקר נמצא מוכרחי' כל דברי תוס' שבשמעתין וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף