חתם סופר/בבא בתרא/יח/א

חתם סופר בבא בתרא יח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דייקא נמי דקתני עלה אם הי' רפת בקר וכו' עתוס' ומהרש"א וכבר כתבתי לעיל דצריך ביאור דהיינו בכל הני דלעיל לאביי דס"ל אפי' שדה העשוי לבורו' לא הוי דבר הניזק מוכן לפניו אע"ג דכל מרא מרפא לארעי' מ"מ מה בכך אין כאן דבר הניזוק שאין בור לפנינו ולאחר שיחפור זה בור שוב אין כאן גירא דילי' כי מה שהפסיד מרא בשעת חפירא כבר עבר. משא"כ הכא בחנות לאחר שיעשה זה אוצרו ויהי' ניזיק מוכן לפנינו. הרי יעשה זה הבל בידים בכל יום לחמם חנותו ולהכניס בהמותיו יום יום לרפת והרי גירי' דילי' אפי' אחר שהניזיק לפנינו ושפיר קמ"ל זהו ק' תוס' דילמא לעולם לא אמרינין דירה שאני ומוכח כאביי והא דלא תנא במשניות הקודמים משום דהכא רבותא קמ"ל. אך י"ל וליטעמיך לו יהי' כדברי אביי נהי שאינו צריך לסלק אח"כ בורו כיון דשוב ליכא גירא דילי' אבל הכא בנחתום ורפת כיון שאחר כבר נעשה. נעשה האוצר הוא מזיקו בכל יום והבל חנותו ורפת בקר בהזיק בידים וגירא דילי' ומי התיר זה וע"כ צ"ל גם לאביי דירה שאני וכ"כ שיטה מקובצת בשם רשב"א וא"כ הדר ה"ל דיקא נמי לרבא באופן דלאביי לא תקשי' מ"ט לא תני לעיל משום דרבותא קמ"ל כמ"ש תוס' ומ"מ לרבא נמי לא תקשי' דעכ"פ מוכח סברא דירה שאני אפי' לאביי וק"ל: כדא' ר"פ בלוקח ה"נ בלוקח הא דלא אמר ר"פ מילתי' אהך פירכא משום דמתני' דחרדל קדים למתני' דאילן כמ"ש התו' לקמן ד"ה סבר ר' יוסי וכו'. ועי"ל דלכאורה הו"מ לשנוי דמשכחת דנטע בהיתר בשדה שאינו עשוי לבורו' בשלמא כל הני פירכא דלעיל לא הו"מ לשנוי בשדה שאינו עשוי לכותל וכן לקמן בשדה שאינו עשוי לדבורי' דעכ"פ יקשה מ"ט נקיט תנא בשדה שאינו עשוי לכך ואיכא כותל או דבורי' לאשמועי' בשדה עשוי לכותל ודבורי' ואע"ג דליכא כותל ודבורי' לא סמך. אבל הכא דקתני ואם אילן קדים שפיר י"ל דהכא קאמר ואם אילן קדים כגון שאין עשוי לבורות וסמך בהיתר ולק"מ ק' ש"ס ולא הוה צריך לר"פ לשנוי בלוקח. אלא לקמן גבי חרדל אך ש"ס בעי לשנוי גם ללישנא קמא דרבא אפי' בשדה שאינו עשוי לבורות לא סמך ע"כ משני בלוקח וכדתי' ר"פ לקמן בחרדל:

בלוקח רש"י מפרש כאן ולקמן בחרדל שהמזיק נשאר אצל המוכר ונ"ל דס"ל אי הוה המזיק אצל לוקח אעפ"י שזה מכר לו אילנו מ"מ חוזר וקצצו כשמזיקו דניזקי דילי' לא מזבני' אינשא וסברא זו כ' נמוק"י אלא שלא כ"כ אלא שכבר מזיקו אבל כשמכר לו קודם שמזיקו שוב כשיחפור בור שוב לא יקצוץ אילנו ורש"י ס"ל אפי' כשמכר לו אילנו עדיין לא הי' לו בור לא מכר הזיקו של עצמו ולכשיחפור בור יקצוץ ואע"ג דנמוק"י לא כ"כ אלא בחלון דהוה גירא דילי' בהזיק ראי' ולא באילן ובור היינו משום דקיי"ל כר' יוסי אבל רבנן ה"ה אילן ס"ל לרש"י אפי' לית לי' למוכר בור עדיין מ"מ כשיחפור בור קוצץ אילנו של חלקו וע"כ הוכרח לפרש מה דמוקי בלוקח לאו אאילן קאי אלא אבבא אם בור קדים אם בורו של לוקח קדים לאילן של מוכר קוצץ ונותן דמים ואם אילן של מוכר קדים לא יקצוץ הלוקח אמנם הריב"ן ס"ל לדוחק דלשון בלוקח משמע דקאי אבבא דאילן דמייתי שם והאילן ביד הלוקח ואפ"ה לא יקוץ דאפי' הזיקא מזבנו אינשי ואפשר דמודה הריב"ן דאי כבר הי' בור למוכר דיקוץ אילנו של לוקח וכדעת נמוק"י בחלון הנ"ל והוא שיטת מלחמו' ה' בשמעתין לחלק בין אילן לחרדל ע"ש ולפ"ז לק"מ ק' תוס' אפי' קדים בור נמי וכו' ולהנ"ל לק"מ ומה שהקשה תוס' לפר"ת דפירש טוענן ללוקח י"ל ע"ד הנ"ל דודאי אי אית לי' חזקה לבעל דין עצמו וטוען מכרת לי' או מחלת לי אין חילק בין קדים אילן או קדים בור. אך ללוקח דלא טען בעצמו ואנן טעננין לי' מידי דשכיחי. ע"כ באילן קדים לבור אפשר שזה מכר או מחל לו הזיקא כיון שלא הי' לו אז בור אבל כשכבר הי' לו בור לא שכיחא שימכור הזיקו ליתן לו רשות לזה ליטע אילן המזיק בורו ומידי דלא שכיח לא טעננין ללוקח ולא קשה מידי וקרוב לזה בשיטה מקובצת:

לא כי ליכא ירק נמי לא סמיך וכו' הך שינוי וכן הך דלעיל כי ליכא בור נמי לא סמיך וכו' הוה פשיטא לי' דהרי כבר אמר לעיל דייקי נמי וכו' ועיקור ק' המקשן סמך אקו' שני' אימא סיפא אם אילן קדים וכן הכא אימא סיפא ור' יוסי מתיר בחרדל וא"כ יען כי עיקור הק' מכח ותני עלה מפני שיכול לומר לו וכמ"ש במלחמו' לפי גירסות ספרדיות ע"ש וא"כ תו לק"מ ק' תוס' ד"ה דסבר ר' יוסי וכו' למה המתין להבי' משנה זו דמשרה וירק וכו' והא"ש משום דהק' מהבריתא דתני עלה ולא מגופי דמתני' ואע"ג דלעיל הקשה מבריתא דסלע הבא בידים מוקדם לכל המשניות היינו משום דמיירי מבור ומתונתא כמו רישא דמתני' וכעין פלוגתת אביי ורבא ומקשה מבור אבור אבל הכא יש לישב כנ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף