בית נתן/ברכות/מא/א
ניתני אידי ואידי נובלות סתמא או אידי ואידי נובלת תמרה קשיא[1]:
ורבנן סברי חביב עדיף אבל אם אין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה ואיזה שירצה יקדים[2] מיתיבי וכו':
הב"ע כגון שהיה צנון עיקר[3]:
שהזית ממין שבעה ולית ליה לר' יהודה וכו':
ופוטר את הטפלה וכ"ת לית ליה והתניא ר' יהודה אומר אם מחמת צנון בא הזית מברך על הצנון ופוטר את הזית לא דכ"ע צנון עיקר ור' יהודה אמילתא אחריתי קאי[4] חסורי מחסרי והכי קתני[5] בד"א שהצנון עיקר אבל אין הצנון עיקר מברך על זה וחוזר ומברך על זה אבל שני מינין בעלמה שברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית מברך על איזה מהן שירצה ר' יהודה אומר מברך על הזית שהזית ממין שבעה פליגי בה ר' אמי ור' יצחק נפחא חד אמר מחלוקת כשברכותיהן שוות דר' יהודה סבר מין שבעה עדיף אבל אין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה וחד אמר אפילו בשאין ברכותיה[ן] שוות נמי מחלוקת (עיי' רש"י ד"ה ה"ג וחד אמר אפילו בשאין ברכותיהן וכו') בשלמא למ"ד כשברכותיהן שוות מחלוקת שפיר כר"י סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי חביב עדיף אלא למ"ד כשאין ברכותיהן שוות נמי מחלוקת במאי קמפלגי א"ר ירמיה להקדים אמר רבי יוסף (ע' תו' ד"ה א"ר ירמיה וע"ש) ואיתימא ר' יצחק וכן תני ר' חייא כל המוקדם בפסוק זה קודם לברכה[6] ארץ חטה וכו':
דא"ר חנן כל הפסוק הזה לשיעורין הוא חטה לבית המנוגע כדתנן הנכנס לבית המנוגע וכליו וסנדליו על כתפיו וטעבותיו בידיו וכו':
וטבעותיו באצבעותיו הוא טמא וכו' עד שישהא בכדי אכילת פרס ותנא[7] פת חטין ולא פת שעורין מיסב ואוכלה בלפתן שעורה לעצם כשעורה כדתנן עצם כשעורה וכו':
- ↑ וסדר נכון הוא (דק"ס).
- ↑ וכ"ה "ואיזה שירצה יקדים" ברי"ף ומדברי הרא"ש בפסקיו ובתוספותיו מוכח שדברי הרי"ף הן ולא מן הגמ' (דק"ס).
- ↑ וכ"ה ברש"י (דק"ס).
- ↑ והלשון דחוק [ובכי"מ ליתא תיבת לעולם כו' אחריתי פליגי] וגי' הדפוס עדיף מכלהי (דק"ס).
- ↑ תיבות היו לפניו צנון וזית מברך על הצנון ופוטר את הזית ליתא, וט"ס (דק"ס).
- ↑ וכן ליתא "שנאמר" בכ"י פ' ובאמת הוא מיותר (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בילקוט שם וט"ס שכ"ה שם במשנה (דק"ס).