בינת אדם/הקבוע/לג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ובזה יש ליישב קו' הראב"ד בפ"ז מהל' עבודת כוכבים שהק' על הרמב"ם שכתב טבעות של עבודת כוכבי' שנפל למאה ונחלקו מ' למקום אחד וס' למק"א ונפלו המ' למק"א כולן מותרות שא"א אותה טבעות ברוב היא נפלו ס' למק"א כולן אסורות עכ"ל והשיב הראב"ד וז"ל הא דאמרינן איסורא ברובא ליתא דר"י ושמואל פליגא אדרב עכ"ל ובלח"מ שם כתב דהא ר' אושעי' דלא כוותיה והיינו ההיא דזבחים דר' אושעי' חביות של תרומה כו' דמסיק ל"א איסורא ברובא ולפ"ז א"ש דבחביות פסק הרמב"ם כר' אושעי' דכיון דנעשה מעשה בק' חביות ונפתחו הוי כמו כל דפריש בין שיהיו נפתחים בב"א או בזא"ז כיון שנשאר המיעוט במקומו בודאי נשאר האיסור במקום הקביעות משא"כ בטבעות דמיירי שנפרשו כלם ואם כן צריכין אנו לדון האיסור היכן הוא שפיר אמרינן שאני אומר איסורא ברובא ועיין לעיל מה שכתבתי בזה ולפ"ז אין ראיה גם כן מהגהת ש"ד שהביא הט"ז בסימן ק"א שכתב הגאון מה"מ דאין כונת הגהת אע"ג דבכ"מ תולין ברוב דהיינו דאמרינן איסורא ברובא וכמו שכתב ג"כ רש"ל דיש לומר דאדרבה ל"א כלל איסורא ברובא וכדאיתא להדיא בגמרא בההיא דר"א ל"א איסורא ברובא וכדמשמע פשטא דלישנא דראב"ד דכונתו להשיג דל"א כלל איסורא ברובא לא להקל ולא להחמיר רק כוונת הגהת ש"ד שנותן טעם על הא דאמר ר"א ל"א איסורא ברובא ע"ז כתב אע"ג דבכל דוכתא תולין ברוב ר"ל דבכל התורה אזלינן בתר רוב ואם כן למה לא נימא איסורא ברובא והנשאר יהיה מותר ע"ז כתב כיון דאלו שנפתחו הוי פירש והמקצת נשאר בקביעות לכן לא אמרינן איסורא ברובא אלא אדרבה נשאר בקביעות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |