בינת אדם/הקבוע/לב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אם פירש הרוב בב"א מה דינו אם נאמר גם בזה כל דפריש או שמא אמרינן אדרבה איסורא ברובא אי' הנה ספק זה כבר נסתפק הגאון מהו' משה ווילנר ושאל להגאון מהו' העשיל והיא בשו"ת גאוני בתראי סימן ו' וגם נסתפק שם אם נאמר איסורא ברובה ואם כן מה שנשאר מותר וסברא זו דחה בב' ידים אך בסברא זו אם נאמר אף אם פירש הרוב מ"מ אמרינן כל דפריש או שמא דבזה ל"א כל דפריש מטעם איסורא ברובא והשיב דמזבחים מוכח דאפילו פרשו הרוב אסורין דאמרינן איסורא ברובא דהא משני הש"ס שמא יבאו וכו' ופרש"י והם יהיו הרוב אלמא דאע"ג דפרשו מ"מ אמרינן איסורא ברובא וכתב עוד דא"כ ק' הא דקיי"ל בש"ע ומוסכם מכל הפוסקים דכל מה שלקחו קודם שנודע הס' מותר למה לא גזרינן שמא יקחו הרוב בב"א וכן בבריי' דנמצא הלך אחר הרוב נגזור אע"כ דאפילו הרוב מותר ודחה זה דיש לומר דלא גזרינן ובאמת אם פירש הרוב אסור ומסיים ולולי דמסתפינא הייתי אומר דל"א כלל איסורא ברובא במסקנא וראיה מזבחים ע"ד דא"ר אושעי' חביות של תרומה שנפלה לק"ן ונפתחה ק' הן מותרין והשאר אסור ל"א איסורא ברובא איתא עכ"ל הגמ' ומשמע אפילו נפתחו בב"א אך מי יקל ראשו נגד הגהת ש"ד דמדבריו נראה דבבת אחת אסור אפילו בנפתחו דאל"כ לא היה צריך לתירוצו עכ"ל ואין ס' אצלי שכוונתו להגהת ש"ד שהביא הט"ז סימן ק"א ס"ק י"ד דכתב הש"ע בחהר"ל שנתערב ונחתכו רובן אין תולין לומר שהאיסור מהרוב שנחתכו אלא כל הנחתכות מותרין והשלימות אסורין וע"ז כ' הש"ד וז"ל ואע"ג דבכל דוכתא תולין ברוב יראה דהכא איכא למימר אדרבה כל שנשתנה מקדמותו מן הרוב הוא והוי כמו כל דפריש עכ"ל והבין הגאון שמה שכתב אע"ג דבכל דוכתא תולין ברוב כוונתו דבכל דוכתא אמרינן איסורא ברובא וכ"כ בא"וה של רש"ל בהגהות שלו ד' וויניציא דף מ"ב ע"ב וז"ל מה שאמר בכל דוכתא תלינן ברוב פי' כמו גבי טבעות עבוד' כוכבי' כו' וכל כה"ג שאמרינן האיסור ברובא ולא במיעוט ומה שאמר כל דפריש מרובא פריש כו' פי' מאחר שנעשה בו שינוי הוי כאלו פירש דאמרינן מרובא קא פריש כלומר כל אלו שנחתכו אמרינן שהוא מן הרוב עכ"ל ומה שצ"ע בדבריו נכתוב בסימן מ"ם ולי העני בדעת נראה דאין זה כוונת הגהת ש"ד ולכ"ע יש לומר ל"א איסורא ברובא וכדמשמע לשון כל הפוסקים כל מה שלקח וכדמשמע לשון הברייתא בנמצא הלך אחר רוב ומשמע אפילו נמצא רוב בשר של החניות מ"מ אזלינן בתר רובא ומש"כ ראיה מזבחים דמשני שמא יבואו י"כ ופרש"י והם הרוב אמת שכן הוא גירסת רש"י וכ"כ להדיא ברש"י שהם יהיו רוב ואמנם צ"ע דרוב מאן דכר שמיה בגמרא ולמה לא נימא שיקחו הכל ובאמת בתוס' בזבחים וסנהדרין משמע דל"ג כלל לההיא אלא אחר קו' הש"ס אטו מגיסא גרסינן א"ר שמא יבואו י"כ ויקחו מן הקבוע וכן מצאתי בת"ש דמשמע דכך גירסת התוס' וכנ"ל להוכיח מתוס' יבמות דף פ' גבי חבילי תלתן שהק' דניניידו ותירצו שמא יבואו י"כ ע"כ ומהרש"ל בחכמת שלמה הניח בצ"ע דזה לא נשאר במסקנא ולפ"ז א"ש דזה שכתבו תוספת שמא יבואו י"כ היינו מסקנא דרבא ויקחו מן הקבוע וכן מוכח דגם רשב"א לא גרס ליה שהרי מפרש קו' הש"ס ונכבשינהו שיכניסם למקום צר ועי"ז יהיו נדים ממילא ואם כן ק' כי משני שמא יבואו י"כ ויקחו ר"ל ממקום שנדו שהרי עדיין לא מתרץ שמא יקחו מקבוע אע"כ דכוונתו שמא יקחו ממקום שנדו ומאי משני דעדיין קשה אטו מגיסא אסורא דכיון שכבר הותרה ע"י הנדנוד אע"כ דל"ג ליה אלא כגירסת התוס' שמא יבואו ויקחו מן הקבוע וכן מוכח מתשו' רא"ש דלא גרס ליה שהרי מפרש בתשו' ונכבשינהו בפנינו ואם כן עדיין אסורין והדר כל דפריש ממילא ואם כן ק' ממ"נ אי ס"ל לתרץ דאיסורא ברובא ל"ל למימר שמא יבואו י"כ לשני דילמא יתפרשו רוב למק"א ואי דס"ל דל"א איסורא ברובא אם כן אף אם יקחו בידים מאי איסור יש כיון שכבר פרשו אע"כ דלא גרס ליה ואפילו לרש"י יש לומר כמו שכתבתי בסימן שקודם לזה דדוקא אם פרשו כולן ומכ"ש בפנינו כמ"ש הדרישה שכן דעת רש"י וכמו שכתב הרא"ש ואם כן עדיין לא חל עליהם שם ההיתר ואנו צריכין לדון היכן הוא האיסור בודאי יותר מסתבר לומר איסורא ברובא משא"כ אם נשאר מקצת קביעות במקומו דזה אין ספק כלל דאפילו פרשו כולן ולא נשאר הקביעות אלא אחד דזה אסור ואם כן אין אנו צריכין לדון האיסור היכן הוא דאמרינן דנשאר בקביעות ואם כן שפיר אמרינן כל דפריש ועיין בסימן הקודם לזה בסופו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |