בינת אדם/איסור והיתר/סג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ועדיין חוב עלינו לתרץ סוגיא דזבחים צ"ו דאיתא התם בעי מיניה בישל במקצת הכלי צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי או לא א"ל מסתברא דא"צ דתנן א"צ כבוס אלא מקום הדם א"ל דם אינו מפעפע בשול מפעפע ועוד תני' בישל במקצת צריך מו"ש בכל הכלי ואמרי' התם דוקא בקדשים אבל בתרומה בישל במקצת א"צ מו"ש בכל הכלי ומזה הוכיח הר"ן פ' כ"ש והרא"ה ד' קכ"ח דכלי שנאסר במקצת א"צ להגעיל רק אותו מקצת דילפינן כל איסורים מתרומה דאמרינן כבכ"פ ולא כשיטת רשב"א ומה שתי' רשב"א ומחלק בין התירא בלע בתרומה לשאר איסורין כבר דחה הפ"ח ומסכינא דפיסחא נמי אין ראיה כמש"כ הר"ן בפ" כ"ש ונ"ל בהקדים לתרץ מה שכתב הסמ"ק הביאו הש"ך סי' צ"ב ס"ק י"ח וז"ל מספקא לן בפ' דם חטאת אם בישול מפעפע בכל הכלי עכ"ל וצ"ע שהרי להדי' אי' התם דר"י דאבעי' ליה ידע הברייתא דתניא בישל במקצת צריך מו"ש בכל הכלי רק ששאל זאת האיבעיא לרמי בר חמא לנסותו אם יכול לפשוט מסברא ע"ש ואדרבה בהדיא משמע בגמ' דקאמר בפשיטות בישול מפעפע ובאמת הסמ"ג כתב אמרי' בפ' דם חטאת בשול מפעפע משמע דפשיטא ליה ואמנם תוס' שם הקשו תימה מאי קא מיבעיא ליה ומאי ס"ד דר"י אי כשמקצת הכלי על האש שמבשל בו ושאר הכלי צונן א"כ מאי קאמר בישול מפעפע הא לא מפעפע ואי בשכל הכלי חם פשיטא דמפעפע ואי קא מיבעי' ליה אי מפעפע בכולו או לא א"כ תיבעי ליה בשאר איסורין (ולכאורה מתוס' זה מוכח דהא דאמרינן מבליע בכולו הוא דוקא שכבר נתחמם כל הכלי אבל כ"ז שהצד הב' צונן אינו מבליע בכולו וכ"כ כו"פ אך מדברי הפוסקים שאין א' מחלק בכך משמע דאין חילוק וכן מוכח מדברי סמ"ג שהבאתי לעיל שכתב דתוחב כף חולבת א"צ לשער רק נגד מה שתחב אבל לענין הגעלה אינו כן ולדברי תוס' אין חילוק בין הגעלה לתוחב דאם גם מתחלה בשעת תשמיש היה מקצתו קר א"צ להגעילו אע"כ דאין חילוק ואפשר דכונת התוס' ממ"נ אם מקצת הכלי קר הרי אנו רואין שלא פעפע ואי כולו חם הרי אנו רואין שפעפע ואי מספקא ליה ר"ל בין בחם ובין בקר) ונ"ל דוה היה ק' גם לסמ"ק וגם דוחק שנאמר דלא כיון ר"י באיבעיא זו רק לנסות לרבו ולכן ס"ל לסמ"ק דבאמת מספקא ליה אי מפעפע ובאמת ה"ה בכל האיסורין מספקא ליה אי מפעפע בכולו וא"כ כלי שנאסר במקצתו צריך הגעלה בכולו או לא והא דמיבעי' ליה בקדשים דוקא היינו משום דגלי קרא גבי קדשים דטעון מו"ש בכל הכלי ואותה למעט תרומה כדאיתא כברייתא ור"י ידע לברייתא ע"כ והנה לאביי התם דס"ל דאותה למעוטי תרומה דאם בישל כמקצת הכלי אין טעון מו"ש בכל הכלי ומו"ש דקרא היינו הגעלה וע"כ צ"ל דאינו מפעפע דאל"כ מ"ש תרומה אע"כ דאינו מפעפע וחידוש שחדשה תורה בקדשים דאע"ג ואינו מפעפע גז"הכ דטעון מו"ש בכל הכלי אבל לרבא התם דס"ל דאותה למעוטי תרומ' דאפי' ביין וקדשים דוקא במים וא"כ י"ל דמפעפע ואף בתרומה צריך הגעלה בכל הכלי רק דגז"הכ בקדשים שיהיה דוקא במים ור"י איבעיא ליה בקדשים אם בישל במקצת הכלי ואינו רוצה להשתמש עכשיו רק בצד שמגעיל אם טעון הגעלה בכולו או אינו צריך רק אותו מקצת והיינו דבשאר איסורין ממ"נ מותר דאת"ל דמפעפע בכולו עכ"פ אינו מפליט מכולו וא"כ פשיטא דמותר להשתמש באותו מקצת שהגעיל אבל בקדשי' מבעיא ליה די"ל דברייתא דתניא בה דטעון מו"ש בכל הכלי מיירי כשרוצה להשתמש בכל הכלי וס"ל לברייתא דמפעפע וקדשים דומה לשאר איסורין ומריקה ושטיפה דקרא במים ואותה למעוטי תרומה ממים אבל כשאינו רוצה להשתמש רק במקצת שמגעיל אין חילוק בין קדשים לש"א וכיון דגלי קרא בקדשים דטעון מו"ש בכל הכלי משום דמפעפע בכולו ממילא ידעינן דה"ה לשאר איסורין דמ"ש או אפשר דברייתא ס"ל אינו מפעפע וע"כ חידוש שחדשה תורה גבי קדשים דאע"ג דאינו מפעפע אעפ"כ טעון מו"ש בכל הכלי ומזה נתמעט תרומה כאביי וא"כ אפילו אינו רוצה להשתמש רק באותו מקצת שהגעיל אעפ"כ בקדשים אסור דכיון דחזינן דלא משום בלוע קפדה תורה שהרי אינו מפעפע ואע"פכ הצריכה תורה מו"ש בכל הכלי וא"כ ה"ה כשאינו רוצה להשתמש רק במקצת אפ"ה טעון מו"ש בכולו ולכן מיבעיא ליה דוקא בקדשי' משא"כ בשאר איסורין אם אינו רוצה להשתמש רק באותו מקצת ודאי אין צריך הגעלה בכולו ממ"נ ופשט ליה דומיא דדם וה"ה הכא דא"צ מו"ש רק באותו מקצת ואפילו רוצה להשתמש בכולו וע"ז א"ל בישול מפעפע ר"ל דודאי לא דמי לדם דשם ל"ש פעפוע ואין שם חידוש כלל אבל בישול אפשר דמפעפע ועוד הא תניא בהדיא דצריך מו"ש בכל הכלי ועכ"פ צ"ל דברייתא מיירי כשרוצה להשתמש בכולו ועכ"פ נדחה סברת הב"ח דרוצה לדמות בישול לדם דאפי' כשירצה להשתמש בכולו אין טעון מו"ש אלא באותו מקצת שבשל בו דזה בודאי מוכח מברייתא דליתא וא"כ נשאר האיבעיא ברוצה להשתמש רק באותו מקצת שהגעיל אי מפעפע בכולו או לא ושפיר כתב הסמ"ק דמספקא לן אי בישול מפעפע ולפ"ז מתורץ קו' התוספת דודאי מספקא ליה אי מפעפע או לא ודוקא בקדשים קא מבעיא ליה באינו רוצה להשתמש רק במקצת שהגעיל ומדאמר בישול מפעפע משמע ליה לסמ"ק דהדבר תלוי בבישול ולא משים שהוא כלי מתכית דשייך בו אמא"כ ולכן כתב בכל הכלים דמספקא לן אי מפעפע ולפ"ז שפיר י"ל כשיטת רשב"א דכלי שנאסר במקצת צריך הגעלה בכולו ומה שהקשה הר"אה שהרי בהדיא אמרינן אותה ולא בתרומה ז"א די"ל למעט ביין ובמזג אבל לעולם דמפעפע בכולו ואינו מפליט מכולו כיון דהוא אבעי' דלא איפשיטא:
ולכאורה לפי מה שכתבתי דתליא בפלוגתא דאביי ורבא וא"כ קשה דבודאי קי"ל כרבא וקשיא להנך דס"ל דאינו מפעפע אף בר"ן פ' כ"ה בסופו כתב הגירסא להיפך וא"כ הר"ן לשיטתו כתב שפיר בפ' כ"ש דאין טעון הכשר בכל הכלי והסמ"ג כתב דלא פליגי אביי ורבא דהלכה כשניהם. יצא לנו מכ"ז (א') אם תחב צד שני מן הכף צריך ס' נגד מה שתתב דמתחלה בלע בכולו ואין להתיר אלא בהפ"מ (ב') דלעול' אין צריך לשער רק נגד מה שתחב דאינו מפליט מכולו (ג') כלי שנאסר בין כולו או מקצתו צריך להגעיל כולו ולא מהני מה שהגעיל המקצת דאינו מפליט מכולו ובדיעבד ל"פ נשתמש באותו מקצת שהגעיל מותר אבל אם נשתמש במקצת שלא הגעיל אפילו לא נאסר רק אותו מקצת שהגעיל מ"מ אפילו בדיעבד אסור שהרי מתחלה הלכה הבליעה בכולו וע"י הגעלה לא פלטה אם לא בהפ"מ. וא"ל דהא קי"ל לענין הגעלה כבכ"פ ז"א דדוקא במקום שהשתמש אמרינן כשם שע"י חימום זה נבלע כך ע"י חימום זה יפלוט אבל שתפליט מקצה האחר י"ל שפיר דאף שהיה בו כח להבליע מ"מ אין לו כח להפליט ודוגמא לזה במליחה דאע"ג דמבליע קיי"ל דאין בו כח להפליט ובפרק כל הבשר אמרינן מבלע בלע מפלט לא פליט ובסמן י' בחום בית השחיטה בש"ך ס"ק י' דיש בו כח להבליע בסכין ולא להפליט ואף שדעת הרא"ה בבדק הבית דף קכ"ח דבאמת דקי"ל גם לענין זה כבכ"פ הא כבר הוכחנו מדכ' כל הפוסקים בכף דא"צ לשער רק נגד מה שתחב מוכח כשיטת המ"א בסמן תנ"א והוא המחוור. אחר כמה שנים שהיה כתוב אצלי דברים הללו קניתי ספר כו"פ וראיתי בסמן צ"ד שהעלה ג"כ כמ"א אך נעלם ממנו שהוא מבואר במ"א והעלה סברא זו מדעתו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |