ביאור הגר"א/חושן משפט/קמ
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) קרקע בחזקת. ב"מ ק"י וק"ב וירושלמי על הדין זה בפ"ג דב"ב הלכה ד' תמו תנינן מודה ר"י באומר לחבירו שדה זו כו' כהדא ראובן אוכל שדה בחזקת שהוא שלו והביא שמעון עדים כו' לעולם השדה בחזקת בעליה מיכן ואילך המע"ה ע"ש כל הענין:
(ב) שקרקע הידוע כו' אא"כ החזיק כו' ואם אין עדים כו'. ירושלמי הנ"ל וגמ' כתובות יז ב' וליתני מודה ר"י באומר לחבירו שדה זו שלך כו' משום דבעי למיתני כו' והרי מבוארין כל אלו הג' בבות ועיין ברי"ף ורא"ש רפ"ג דב"ב וע"ש בכתובות טו ב' תוס' ד"ה ומודה כו':
(ג) אפילו יום א'. כ"מ בב"ב מ"א ב' אי אית לך סהדי דדר כו' כוותיה דר"ח מסתברא כו' הא ראיה בעי ש"מ דראיה אפילו יום א' סגי:
(ד) והוא עתה כו'. לשון ירושלמי הנ"ל:
(ה) וישבע שבועת היסת. כמש"ל מדין מנה לי בידך כו':
(ליקוט) וישבע שבועת היסת. הרא"ש פ"ג סי"ז וסתר טענות של הרשב"ם וכמ"ש תוס' שם דשבועה דרבנן נשבעין על הקרקעות ומש"ש דחזקה הוא כמו שטר סתרו ג"כ דחזקת דקרקעות הוא כמו חזקת מטלטלין וקי"ל דנשבעין היסת מדר"נ כו': (ע"כ):
(ו) אא"כ כו' כראוי. ר"ל ג"ש:
(ז) ובטענה. ב"ב מ"א א' כל חזקה כו':
(ח) נשבע היסת. כנ"ל וכ"כ תוס' לג א' ד"ה מיגו ורא"ש שם:
(ט) ועיין לעיל כו'. כ"כ תוס' שם ור"ה גאון מהא דהפוגמת כתובתה וע"א מעידה כו' בכתובות פז ע"ש:
(י) זה שהחזיק. כ"כ רשב"ם שם ד"ה לקוחה. ועוד כו' וכ"כ הג"א שם וכ"כ רשב"א בתשובה מכח קושיות תוס' שם ד"ה מיגו וסברא ראשונה ס"ל כתי' תוס' שם:
(יא) אבל אם. תקנת הגאונים על כל שאין נשבעין ועיין ברי"ף סוף כל הנשבעין:
(יב) טען שמעון. שם למ"ד א' וקנ"ט ב' לא יהא אלא כו':
(יג) מזויף או שטר אמנה. שם קנד ב' הרי שהיה כו' וקי"ל כר"ן בכתובות יט א' דאמר צריך לקיימו כמ"ש שם יג א' דה' כר"נ בדיני:
(יד) אבל אם ישנן. כ"ה לפי' הרי"ף ועברא"ש וכן מ' בירושלמי כמ"ש למטה:
(טו) אם טען. וכן. כ"כ הרא"ש שם בשם ר"ח ור"ה גאון וכ"ה בירושלמי דשבועות פ' הדיינין הלכה ב' הרי שבא בשטר ובחזקה כו' אפילו תימא מדחזר בו לא ביקש ר' כו' ור"נ אפי' חזר בו ואמר אבד שטרי ואפ"ה אמר ר' דאין נידון בחזקה ועבסה"ת סוף שער מ"א ושם בירושלמי המחזיק מחמת אונו ונמצאת פסולה אינה חזקה רי"א במחלוקת כו' ור"ל מחלוקת ר' ורשב"ג ובפ"ג דסנה' ך"ג ב' מחלוקת בשתי כיתי כו' וכגי' לשון אחרון של רש"י שם ול"ק קושית תוס' שם ד"ה ורבנן דלפי' הרי"ף ע"כ צריך להביא וש"מ דכאן בשטר וחזקה נתבטלה החזקה:
(טז) הנותן קרקע. כתובות קט העורר על השדה כו' אם טען חזרתי ולקחתי כו' וכפי' הראב"ד שם ברא"ש ע"ש וכ"כ תוס' בב"ב למ"ד א' ד"ה לאו. אלא נראה לר"י דהתם נמי כו' אבל אם אין טוען כן איבד זכותו דמיגו במקום עדים לומר שטעה בחתימתו:
(יז) וקי"ל דמגו. ב"ב ל"א ול"ג וב"מ פ"א ב':
(יח) מיום ליום. ל' הטור והולך לשיטתו דס"ל דבכ"ד בעינן מיום ליום וכמש"ל בסי' קמא ס"א:
(יט) כ"ד כפי. שם ל"ו ב' עד שיגדור כו' וימסוק:
(כ) וא"צ. שם ך"ט ואי טעין כו' וע"ש בתוס' ד"ה אמר ור"ת גרס כו' ואף לפי' רשב"ם דוקא בטוען בריא וכמ"ש בס"ח:
(כא) מכרתו או נתתו. שם מא א' מתני':
(כב) וכל שלא בו' אפי'. מנחות קט א' אפ"ת עלייה דגריע כו' ואף שכאן דהיא ברשותו מ"מ ידו על התחתונה כמ"ש בכתובות קט ב' אם אמר תלם א' כו' ופשטא דמתני' שדה בחזקתו העורר על השדה ואף שידוע שמכר לו שחתום עליה כו' מ"מ יכול לומר תלם א' כו':
(כג) שדר בו. כתי' דאביי:
(כד) או השכירו. כתי' דרבא:
(כה) ומשהביא כו' עד ולהרמב"ם. הוא שיטת הרשב"ם ור"ל ומשהביא כו' דא"צ להעיד בסתמא על הימים והלילות בין דר או השכיר דאביי ורבא דוקא בטענת בריא כמ"ש הרשב"ם וכמש"ו:
(כו) שלא הרגישו כו' אלא כפי. דאל"כ הדק"ל והא בתים ביממא כו' דאפי' שיבבי א"א דידעי ועברא"ש:
(כז) ואם יוסיף. כתי' דרבא דל"פ אאביי דשניהם דוקא בטענת בריא דמר זוטרא אשניהם קאי:
(כח) ואם היה המחזיק רוכל. כן פי' ורבו הרי"מ על ומודה מ"ז כו':
(כט) ור"ת ורא"ש. שר"ת מפ' הא דמר זוטרא וכן ומודה רבא ברוכלין הכל אשיבבי:
(ל) אע"פ שלפעמים כו'. כן מ' מרוכלין לפי פירושו אשיבבי.
(לא) ואם אמר. כן פי' על ואי טעין כו':
(לב) וכן אם היו הדרים. כ"פ ר"ח על ומודה רבא ברוכלין על הדרים לפי תירוץ רבא:
(לג) וה"ה לשאר. וכן מקומות. כן למד הרא"ש מדבריו הנ"ל:
(לד) מקומות של. ב"מ ע"ד א' האי סיטומתא כו' ובאתרא דנהיגי כו' ושם לקנות ונלמד ג"כ לענין ראיה:
(לה) ואפי' אם השאילו. טור. ונלמד מהנ"ל אע"פ שעדיין לא נהנה וכל שלא אכל מפירותיו לא הוי חזקה כמש"ל סי' קמא ס"ז אפ"ה כאן הוי חזקה כיון שדרו מכחו ה"ה להשאילו:
(לו) ומיהו אפי'. שם מג א' וע"ש תוס' ד"ה וליסלקו כו':
(לז) ויש מי שחולק. ועבהגו' וראיה לדבריו מקדושין מג ב' השתא דתקון רבנן כו' ואם איתא למחול המשלח לעדים תביעתו עליהן ולסהדו ליה ר"נ שם ע"ש וסברא הראשונה ס"ל דבאמת כה"ג מהני וגמ' לא איירי בהכי וראייתם מב"ב מ"ד ב' הב"ע במכיר כו'. וס' האחרונה מפ' שכבר הכיר קודם הערעור של הנגזל וכ"כ בחידושי הרמב"ן ע"ש:
(לח) אפי' אם כו' ולא הוו כו'. עתוס' ד"ה מנ"מ שם מ"ה א':
(לט) ואע"ג. כיון. ב"ק קיב ב' קיבלה מיניה כגון שהיו עדיו כו':
(מ) אם אין. כפי' ר"ח ואי טעין ליתי כו' שם ך"ט א' וע"ש בתוס'
(מא) י"א שאין. מ"א ב' וכולם בשטר. דכיון שאין דר בו בעצמו וה"ה כאן ודלא כפי' רשב"ם דכיון שהן ג' לקוחות אלא אפי' לוקח א' כיון שלא טעין שלקח מן המערער עצמו לא היה לו למחות אלא בשטר דקלא אית ליה שלקחו מראשון:
(מב) וי"א דאפי'. דל"ד לשם דשם הלוקחים מחזיקים אבל כאן דאין מחזיקים השוכרים רק המשכיר שדהו ופירותיו והוי כדר בו בעצמו ואמר דאפילו כו' של"ת דס"ל כפירשב"ם לכך פליג:
(מג) עדות השוכרים. כריב"ק בסנה' למ"ד ב' וב"ב נו ב' אלא מעתה כו' מ' דבכה"ג מהני וערשב"ם שם ד"ה אלא.
(מד) ואפי' היו. שם הרי שאכלה כו' וזהו לרבנן אבל לריב"ק אפי' ששה:
(מה) י"א שאם. שם ך"ט ב' וכפי' תוס' ד"ה בשכוני כו':
(מו) וי"א. כפי' מרדכי:
(מז) החנויות כו'. כמו שדות ובית הבדים כיון שתשמישן אינן אלא ביום ועתוס' שם ד"ה ומודה:
(מח) וי"א. כ"כ תוס' שם וראיה לדבריו מדנקט ומודה רב הונא מ' דמ"מ מפורדות בעינן:
(מט) ויש מחלקים. דס"ל כתוס' מראיה הנ"ל רק שמפ' שהיה בית דל"ד לשדה כנ"ל וכ"מ שם בתוס' אע"ג כו' דכמו שאר בני אדם הדרים שם כו':
(נ) היה מעמיד כו'. שם מאני' וגמ' מ"ש רישא כו' הכא בחצר השותפין כו' מ' דבחצר חבירו ל"ש וכ"ה בתוס' ובירו' היה מעמיד תרנגולים בחצר חבירו ה"ז חזקה:
(נא) ואפי'. שם והא תנן כו' רפ"א אידי כו'. מ' דבדבר או מקום ידוע דקפדי בכ"ע הוי חזקה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |