ביאור הגר"א/חושן משפט/פב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png פב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ואפי' אם כו'. דהא נאמן אפי' בטענת אמנה והוא כמו טענת פרוע בשטר בנאמנות ועס"י וכמ"ש שם בכתובות אילימא דקאמר לוה כו' לעולם דקאמר לוה כו' וז"ש וה"ה כו' או כתבתי כו'. ר"ל אע"ג דאמרי' בב"מ י"ג א' דלא כתבינן בשטרי דלאו אקנייתא מ"מ כאן נאמן דלא גרע מטענת אמנה כמ"ש שם עדים שאמרו אמנה כו':

(ב) או על תנאי כו'. דההוא כ"ש דאפי' עדים עצמן נאמנין על כך כמ"ש שם בעא מיניה כו' וכן הלוה נאמן אפי' בשטר מקויים כמש"ל סי"ב:

(ג) או שאמר כו'. ר"ל אע"ג שאמרו שם חזקה אין העדים חותמין ואין נאמנים העדים אפי' באין כת"י יוצא ממקום אחר כע"ש במתני' שם מ"מ לא גרע מאמנה כנ"ל:

(ד) ואם כו'. ר"ל אע"ג דכבר נשבע הלוה היסת בכופר הכל או שבועה דאוריית' במודה מקצת מ"מ גובה בו וכמ"ש בב"ק ק"ו א' מכדי דרב לא ס"ל כו':

(ה) אמר תחלה כו' י"א כו'. כמ"ש בב"מ י"ז בעובדא דשבתאי כו':

(ו) ואינו נאמן כו'. כדין הוחזק כפרן שאין נאמן אפי' אח"כ וכן לומר פרעתי כבר אפי' הביא עדים ע"ז וכמש"ל סי' ע"ט ע"ש:

(ז) ויש חולקים. דבמתרץ דיבוריה טוען וחוזר וטוען כמ"ש בב"ב נ"א א' וס' ראשונה ס"ל דהוי כמו אין לך בידי ועתוס' שם ו' א' ד"ה כל האומר. הקשה כו' ואור"י דאיצטריך כו':

(ח) ואם השטר כו' אם יש כו'. כמ"ש בפ' הכותב דאפי' בפוגמת תפרע שלא בשבועה וה"ה באומר השבעלי כמ"ש בפ' הדיינים וז"ש ואפי' אם כו' וכ' בעה"ת דאפי' נאמנות בסתם לפוטרו משבועה דבשבועה בלא"ה גבי:

(ט) ומיהו כו'. כמ"ש שם י"ט א' לעולם דקאמר מלוה וכגון שחב לאחרים כו':

(י) ואין המוקדם כו'. כמ"ש שם צ"ג ב' וראשונה נשבעת כו' והרביעית כו' ואף בן ננס ל"פ אלא בנמצאת א' שאינו שלו או משום יתומים כמ"ש שם בגמ':

(יא) ואפי' אם כו'. ר"ל לא מיבעי' בנאמנות סתם דלא פטרו אלא לגבי עצמו כמ"ש בפ' הכותב נדר כו' אבל יורשיו כו' עד דכתב בהדי' ולא לבאים ברשותו כו' אלא אפי' כ' בהדי' דמהני ביורשים ובאים ברשותו בלקוחות ובע"ח לא מהני כנ"ל:

(יב) והוא כו' אבל כו'. עבה"ג:

(יג) אפי' אם. כמ"ש בכתובות פ"ז ב' דפרע דייק כו' ואע"ג דתוס' שם ד"ה דמיפרע כו' כ' ודוק' בפוגם כו' היינו דאינו כמו בפוגם אבל מ"מ צ"ל ג"כ בכולו דאל"כ אמאי רמו שבועה באמר השבע לי ואע"ג דאמרי' בסוף ב"ק קי"ח א' רישא נמי דלא כו' דוקא בע"פ אבל בשטר לא מבטלי' מספק דאוקמיה אחזקתיה דחזקה שטרך בידי מאי בעיא כמ"ש בב"ב ע':

(יד) היה השטר כו'. ב"מ ק"ג א' אלא מעתה כו':

(טו) כשטוען כו' אומרים כו'. כתובות פ"ה א' כתבו לי זכוותא כו':

(טז) ואם טען. דמשורת הדין נוטל בלא שבועה דאף בפוגמת אמרו משום כי היכי דתידוק כו' ועש"ך ויפה כוון וע"ל סי' צ"ב ס"ט:

(יז) אם הוחזק כו'. דאפי' במלוה ע"פ א"צ לישבע כמש"ל בסי' ע"ט דאפי' אם הביא עדים שפרעו אינו כאמן כמ"ש שם וכמ"ש בפ' הדיינים ואפי' פרעתי אח"כ אינו נאמן שלא בעדים כמ"ש ב"מ י"ז א':

(יח) אם כשאמרו כו'. כמ"ש בירו' דסנה' והביאו הרי"ף ורא"ש שם ר"ה הוי מקיל לדיינא כו':

(יט) אבל אם תפס כו'. כ"פ במ"ש שם לא מזדקקינן ליה ואע"ג שהרי"ף בפ' הכותב כ' דה"ה בכל אדם דלא מפקינן מיניה מ"מ משמתינן ליה כמ"ש הרא"ש בעובדא דרבה בר שרשום ושמעינן מהא הא דאמר כו' אם נטל שלא כו' ומיהו כו' וער"ן בפ' הדיינים מ"א א' שתי' כן לדברי הרי"ף וע"כ צ"ל כן דהא דרי"ף בפ' הכותב למד מהא דשבועות מ"א א' א"ב מיחת לנכסיה כו' וה"ה כאן ושם אמרי' ולרבנן כו' משמתינן ליה כו':

(כ) ואם לא. דלא גרע:

(כא) אם. כמ"ש בפ' כל הנשבעין. וכן יורשים כו' ואע"ג דבגמ' שם אמרו אילימא מלוה כו'. היינו באינו טוען השבע כמ"ש שם השתא אבוהון וכן מ' במתני' וכן היתומים ר"ל במקום שנשבע אביהם כך הם נשבעין ול"ד מן היורשים דה"ה לפוגם ואינך כמ"ש שם:

(כב) היה המלוה כו' י"א. כמ"ש בשבועות מ"א א' א"ב שכנגדו כו' ותקנתא כו':

(כג) וי"א. שמפרשים תקנתא כו' ואוקמוה אדיניה שיטול בלא שבועה ול"פ ארמב"ם אלא בשבועת השטר אבל בשאר הנשבעין דאין לו ליטול מדינא מודים לו כמ"ש בסי' צ"ב וכמ"ש רש"י שם ד"ה תקנתא כו' וכמ"ש בב"מ ה' בההוא רעיא דאי לאו דר"ח נפטר לגמרי ע"ש:

(כד) לא היה כו'. הרא"ש בר"פ כל הנשבעין כ' דבאלו שני דברים שבועת המשנה הוי כעין דאוריית' דלא מפכינן ובנקיטת חפץ וכ"כ טור כאן ורי"ף ורא"ש בפ' הכותב כ' משום דלא מהפכינן שבועה אלא מנתבע לתובע וכ"כ הרמב"ם וטור בסי' פ"ז וע"ש בש"ע סי"א:

(כה) ואם אמר כו'. כמ"ש בב"ק ח' ב' טעמא מאי כו' משום תקנתא דידי אנא כו' כל האומר כו':

(כו) ואמר הלוה כו'. כמ"ש בשבועות שם:

(כז) ואם אמר כו'. דהא לא מחרמינן אלא למאן דגזליה ואם האמת כדבריך מה איכפת לך. שם:

(כח) ואם יצא כו'. דהחרם חל אף שלא בפניו וראיה מראובן ויהונתן. הגמ"ר:

(כט) הוציא עליו כו'. כמ"ש בכתובות י"ט א' פשיטא כל כמיניה ואף שבועה מ' דא"צ מדקאמר שם לעולם דקאמר לוה כו' ומדל"ק שאומר פרוע מ' דוקא אמנה וצ"ל דאפי' בשבועה דאל"כ הדק"ל פשיטא וא"ל דקמ"ל דא"צ לקיימו א"כ לאשמעינן בפרוע כנ"ל דלא אמרו אלא בפרוע דלא מבטל לשטרא ועומד לכך דאף בפוגמת אמרו משום דפרע דייק כו' משא"כ בכל אלו ולכך אמרו פוחתת כו':

(ל) ואם כפר כו'. אף בטענת רבית כמש"ל סי' ע"ה ס"ח ואע"ג דאין אדם משים עצמו רשע וא' הלוה כו' דוקא לענין עדות אבל לא לענין תביעות כמ"ש בסוף פ"ג דכתובות האומר פתיתי כו' גנבתי כו' וא"א אין אדם כו' וכן לענין תובע שאם ה"ל עדים היה מתחייב ממון נשבע על טענתו:

(לא) אם טען. כיון דלא מבטל לשטרא בטענתיה:

(לב) ויכול לטעון כו'. דיד בעה"ש על התחתונה כ"ז שלא כ' בפירוש כמ"ש בנאמנות לגבי יורשים בפ' הכותב וכן צ"ל נדר ושבועה כו' משום דיש חילוק באלמנה בפני ב"ד כמ"ש בפ' השולח:

(לג) ויש מי כו'. עסמ"ע וכמש"ל דמיפרע לא דייק:

(לד) טען כו'. דג"כ לא מבטל לשטר' כמ"ש בכתובות י"ט ב' וס"ל דאף עדים נאמנים אף בשכת"י יוצא ממקום אחר כמש"ל בסי' זה::

(לה) אין הלוה נאמן. כנ"ל דמבטל ליה לשטרא:

(לו) ואם כו' ואפי' כו'. כנ"ל בס' שקדם:

(לז) ואם הודה כו' ואין כו'. כמ"ש בב"ב ל"ב ב' וע"ש בתוס' ד"ה אמאי. תימא כו' ותירץ כו' ואע"פ ששם ד"ה והלכתא כ' ובהכותב דאמר כו' ה"נ כיון שהוא על תנאי ועש"ך ובעה"ת ובכתובות פ"ז ב' האי שטרא חספא בעלמ' וערא"ש שם ועתוס' ב"מ ב' א' ד"ה וזה וא"ת כו' ומפרש ריב"ם כו' וערמב"ן בב"ב ל"ב ב' שסתר דבריהם וע"ש:

(לח) ויש חולקין כו'. ממ"ש בכתובות י"ב ב' הנושא כו' ואמרי' שם ושם ט"ז א' דר"ג משום מיגו מאמינה וההוא דב"ב שם כמ"ש תוס' ד"ה אמאי. ונראה לר"י כו' וס' ראשונה ס"ל דההיא דכתובות דאמרי' מגו משום דברי ושמא הוא כמ"ש ר"ש והגמ"ר אבל אין לומר משום דנקיטא כתובה כיון דטעין טענת בתולים כמאן דליתא לשטר' כנ"ל גבי תנאי וזהו כדברי בעה"ת דלא כש"ך ס"ק כ"ח וע"ש: ועוד הביא הרמב"ן ראיה ממ"ש בב"מ ק"י א' אר"י מל' נאמן מיגו כו' אע"ג דקרקע בחזקת בעליה עומדת כמ"ש שם וערש"י שם ד"ה קרקע כו' וד"ה מלוה כו':

(לט) ואם יש כו' ואפי'. שם י"ט ב':

(מ) אפי'. ע"ל סי' כ"ט וסי' מ"ו. ועש"ך:

(מא) ואם. גמ' שם:

(מב) ואם כתוב כו'. עתוס' שם ד"ה נשבע כו' נראה לר"י כו' משא"כ כאן:

(מג) מבני חרי. אפי' האמינו בפי' על הלקוחות דאינו מועיל כמ"ש בסי' ע"א:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון