אורים/חושן משפט/פב

אורים ‏ חושן משפט פב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) אפילו כתוב בו נאמנות. דיש לו מגו דמזויף ואפילו נאמנות נתבטלה היותי מזויף:

(ב) אמנה וכתבתי ללות. עיין מ"ש בריש סימן מ"ו פי' הדברים באריכות ע"ש וכל זה הכל כשאמר תיכף תוך כ"ד שאמר שהוא שטר אמת אבל לאחר כ"ד שוב א"י לומר שום דבר לבטל השטר דה"ל מגו למפרע ט"ז ופשוט:

(ג) קטן הייתי. אע"פ שאין עדים חותמים אלא בגדול מ"מ במגו נאמן ועיין בכללי מגו במגו במקום חזקה מ"ש שם:

(ד) נאמן. וא"כ ה"ה באומר אמנה ועדים ידעו מזה מ"מ נאמן ועיין תומים מ"ש ראיה מגמרא:

(ה) הרי הוא כשאר שטרות. ועיין תומים דעיקר דאף דנאמן בשבועה א"י לטעון לא אשבע עד שתקרע שטרך כי אולי תמצא למחר עדים לקיימו ואצטרך לשלם כי חייב לישבע ואם המצא ימצא למחר עדים לקיימו חייב לפרוע ולא מועיל לו שבועתו כלל ע"ש:

(ו) וגובה בו. אפילו מלקוחות שקנו אחרי שנשבע והיה נפטר בב"ד וקודם שבאו עדים אחר כך לומר שהוא מקוים ולא יוכלו לומר אנן סברינן דהוא פטור דהוי להו לאסוקי דעתיהו אולי ימצא מקום לקיים ואפסידו אנפשיהו סמ"ע:

(ז) ואינו נאמן אחר כך לומר פרעתי. פי' אם הביא עדים מעידים שפרעו קודם שאמר מזויף הוא אינו מועיל דהודה דלא נפרע ואם העידו שפרעו אחר כך נאמנים ואם אין לו עדים וטוען שפרעו אח"כ אין יכול להטיל שבועה על המלוה כלל סמ"ע וש"ך:

(ח) אח"כ וכו'. וה"מ לגבי לוה עצמו אבל לגבי לקוחות אם יש עדים שפרע אינו גובה דמה נ"מ ללקוחות באמרי פיו ואפילו מודה להדיא דלא פרע אין מועיל לגבי לקוחות וכמו כן חייב לישבע כדין הבא לפרוע ממשעבדי אף דהוחזק כפרן כי אין נ"מ בהודאתו כלל:

(ט) ויש חולקים וכו'. עיין תומים דכתבתי דנראה מדברי תוס' כדיעה ראשונה וע"ש מה שחלקתי בין שטר לכת"י דנאמן לומר פרעתי ע"ש:

(י) ואפילו אמר השבע לי וכו'. אפילו נאמנות סתם ולא כתב ביה בלי שבועה דאל"כ מה צורך לנאמנות הא בלא"ה נשבע וגובה שטרו אלא שהאמינו לפוטרו משבועה סמ"ע:

(יא) על מי שיודע וכו'. וה"ה יכול להטיל בחרם אם אין יודע בודאי שלא נפרע ואם כן מזקיקו לשבועת חנם סמ"ע:

(יב) ואפי' יש בו נאמנות וכו'. עיין ש"ך ועיין תומים דיש לי ספק אם גובה מטלטלין אם צריך שבועה ביש לו נאמנות מפורש ע"ש:

(יג) אפילו גם המלוה וכו'. אבל אם הלוה טוען ברי שפרעתי והמלוה א"י אינו גובה בשטרו כלום:

(יד) נשבע ונוטל. היינו בטוען השבע לי דוקא:

(טו) דה"ל לכתוב. שובר או לכתוב ע"ג השטר או ליתן שטר אחר פחות מסך שכבר פרעו:

(טז) אומרי' לו. משמע דהב"ד טוענים כך ולא כן משמע בטור כי אם צריך המלוה לטעון כן ועיין סמ"ע ונראה דזה הכל לפי ראות עיני ב"ד אם הלוה בטוח או לא:

(יז) הבא מעות. ובש"ך פקפק אי משכון מהני ונראה אם הלוה אומר דאין לו מעות פשיטא דמהני משכון דהא יכול לסלקו במטלטלין כשאומר שאין לו מעות כמש"ל סימן ק"א ואין משביעין אותו כלל אם יש לו מעות:

(יח) ישבע הלוה שאין לו. הט"ז פקפק על זה אבל הש"ך הסכים לזה דכיון דהמלוה יש לו שטר ומהדין יש לו ליטול בלי שבועה רק חכמים החמירו עליו אם כן מהדין שישבע הלוה תחלה ונכון הוא. אבל בשכיר ונגזל ודכוותיה שנשבעים ונוטלים והוא טוען שאין לו כיון דזה דנוטלים הוא מהתקנה א"כ כ"כ דלא נשבעו אין להם טענה בו ולכך אין צריך לישבע שאין לו עד שישבעו הם תחלה:

(יט) שוב א"י לומר וכו'. ואם טען שפרעו קודם שטען להד"ם אין צריך שבועה אפילו לאחר פרעון ואם טען שפרעו אחר כך אף דאינו נאמן מכל מקום יכול להשביע אחר הפרעון היסת דלא פרעו פעמיים ש"ך ונכון:

(כ) השבע לי וכו'. וקמ"ל דה"א דיכול לתרץ דבריו להד"ם לא צויתי לכתוב שטר וא"כ אף שהוחזק כפרן על השטר מ"מ על פרעון לא הוחזק דהא לא אמר לא לויתי וקמ"ל דסתם להד"ם היינו לא לויתי סמ"ע וש"ך:

(כא) אין פותחין. וה"ה דלא טענינן ליה דלמא מזויף הוא קיים שטרך אבל ליתומים לא זו דצריך שבועה כדין הבא לפרוע מנכסי יתומים אף שטוענין מזויף וצריך קיום ש"ך:

(כב) אין משביעין אותו. דה"ל כאלו חשדו שמוציא שטר פרוע טור:

(כג) אין מוציאין מידו. עיין תומים דהעליתי עיקר דבאינש דעלמא אף דאין מוציאין מ"מ מנדין אותו אבל בת"ח צ"ע אי מנדין אותו או לא ואי נקרא עבריין או לא ודוקא בשבועה זו אבל בשבועה פוגמת או הבא לפרוע מנכסי יתומים אפילו ת"ח מנדין אותו לכ"ע וכמו כן בהיסת אין הבדל בין ת"ח לשאר אינשי לכ"ע. ועוד העליתי שם בתומים די"ל דוקא קודם שהב"ד פסקו הדין שישבע תפס אבל לאחר שפסקו הדין לא מהני תפיסה ולכך בת"ח אין הב"ד פוסקים שישבע כדי שיהיה סיפוק בידו לתפוס וכל תפיסה האמור כאן היינו אפילו תפיסה בעדים:

(כד) נשבעים שבועת היורשים. היינו שלא פקדנו אבא ושלא אמר לנו אבא ששטר זה פרוע והיינו כשטוען ישבעו לי היורשים אבל אנן לא טענינן ליה ספר מאירת עינים ושפתי כהן:

(כה) שהנתבע נשבע וכו'. דהוי ליה כמו שבועה דאורייתא שכנגדו נשבע ה"ה בשבועה דרבנן ומה דבעי היסת ולא שבועת המשנה עיין מש"ל בסי' צב:

(כו) והכי מסתברא. עיין תומים דהעליתי כט"ז דוקא בזה דטוען השבע לי בהא הכריע הש"ע וטור דגובה שטרו אבל בפוגם ודכוותיה שבועות הנאמרי' להדיא במשנה הכריע הטור וש"ע בא"ע דמפסיד שטרו ושכנגדו נשבע ואם שניהם חשודים אף בפוגם ודכוותי' גובה שטרו וה"מ בחוב דעלמא או בתוספת כתובה אבל במנה ומאתים אם שניהם חשודים לא תשבע ותפסיד ע"ש בתומים מילתא בטעמא:

(כז) אין שומעין לו. דחמירי כשל תורה ולא מצי להפוך ואין זה עיקר טעם רק עיקר מ"ש בסימן פ"ז כיון דאתה בא ליטול מה שתיקנו חכמים עשה ועיין מ"ש בסימן פ"ז:

(כח) אי אפשר וכו'. ר"ל אני אבטל שטרי וכאלו אין שטר בידי מעולם רק אני תובע אותך בע"פ אתה חייב לי מנה והשבע לי היסת:

(כט) או השבע וטול. ואף על גב דבעלמא הנשבע צריך שכנגדו לקבל חרם ב"ד שאינו מזקיקו לש"ח מ"מ כאן טוען אפי' חרם זה אין אני רוצה לקבל דאל"כ מה נ"מ לזה הא מ"מ צריך לקבל חרם סמ"ע ואין זה כ"כ הכרח די"ל מסופק הוא אם נתן פרעון וא"כ חרם זה שאינו מכריחו לש"ח יכול לקבל דהא הוא מסופק אבל זה החרם צריך להיות דודאי פרעו זה אינו רוצה לעשות דיש לו קצת ספק:

(ל) ומחרימין שלא בפניו. דאפילו הוא במצולת הים חל עליו. ונר' דזהו אז דהיה החרם סתם אבל בזמנינו דנוהגים שמקבל חרם על עצמו תמורת חרם סתם הנאמר במחברים פשיטא דכופין אותו שיקבל בפי' החרם וכן דנין בב"ד בישראל:

(לא) והמלוה עומד בשטרו. ואם היה לו שטר ועוד שטר אחר שנשבע לפרוע לשטר הנ"ל והלוה מוציא שטר זה קרוע ועיי"כ דעתו לברר שהשטר פרוע אין זה ראיה לגרוע כח גוף שטר שביד המלוה ד"מ:

(לב) אין שומעין לו. אפילו ליכא נאמנות בשטרו ויש לו מגו דפרעתי והיה המלוה צריך שבועה דחזקה דלא היה רבית או אמנה ואם מודה שהיה רבית רק שטוען כי נעשה בהיתר מגרע לשטרו וצריך לישבע המלוה בנק"ח שכדבריו כן הוא סמ"ע ועיין י"ד סימן קס"ט ועיין מ"ש שם ובכללי מגו:

(לג) ואם כפר וכו'. אבל על טענת מזויף אם נתקיים בעדים אף לאחר פרעון א"י להשביעו דהרי עדים ש"ך ואם מודה דלקח רבית רק היה בהיתר וכבר נפרע אפילו היסת ליכא עליו דחזקה לא שביק היתרא וכו' סמ"ע ועיין י"ד סימן הנ"ל ומ"ש בכללי מיגו:

(לד) כמי שטוען פרעתי. עיין תומים דהוא טענה דלא שכיח כלל ולכ"ע לא טענינן ליתמי אם לא ע"י ג"ש ע"ש:

(לה) ובכל עניני חוב. ועדיין יש לפקפק ויותר טוב לכתוב גם כן נאמנות על המחילה ד"מ וסמ"ע:

(לו) כמו שטוען אמנה או וכו'. דאין השטר עומד למחילה כלל דמהכ"ת ימחול חובו:

(לז) או בלי שום וכו'. חדא מינייהו סגי או דיכתוב בלי תנאי או בלי שום שיור סמ"ע:

(לח) אין הלוה נאמן. הקשה הסמ"ע דלעיל בסימן מ"ו מבואר דיכולים העדים לומר מה שנכתב בלי שום שיור היינו בגוף המכר וא"כ אף כאן יטעון הלוה כן ותי' לחלק בין מכר להלואה דבהלואה אם אין שיור בגוף הלואה הרי חייב לשלם. ולפ"ז אם יכול לפרש על מה שנאמר גוף השיור נאמן אבל נראה שם העדים בעצמן יכולין לפרש דבריהם דהעדים יכולים לומר ע"ז חתמנו וע"ז לא חתמנו אבל הבע"ד אין נאמן לפרש דברי השטר במשמעות רחוק משא"כ העדים שלא יהיה בכלל כיון שהגיד יכולי' לפרש דבריהם אפי' משמעות רחוק כדלעיל סימן כ"ט ע"ש וזה ברור:

(לט) נשבע המלוה. היינו שבועה בנק"ח כדין נשבע ונוטל ועיין תומים דהעליתי דהוא דבר לא שכיח לגמרי ולכך במת לא טענינן ליתמי דלמא היה תנאי:

(מ) ונוטל. הש"ך כתב היינו למ"ד דאפילו בכת"י ממ"א נאמנים העדים לומר תנאי היה אבל למ"ד אינם נאמנים אף הוא הלוה א"י להטיל שבועה. ועיין תומים דכתבתי דאם הוא טוען דהיה תנאי מה שלא היה נודע לעדים אפשר לכ"ע יכול להטיל שבועה ע"ש:

(מא) ואפילו כתב בו נאמנות. דנאמנות הוא לפרעון אבל לא לבטל תנאי:

(מב) דאין אומרים מגו. עיין תומים דהעליתי דאם התנאי שצריך לעשות דבר זה לזמן מוגבל ועבר הזמן ואם כן לפי דברי התובע שלא קיים התנאי שוב אין בידו לקיימו המלוה נאמן במגו אף דהוי מגו להוציא דבמקום שטרא אמרינן מגו כזה. וכמו כן אם התנאי היה להיפוך אם יעשה המלוה דבר אז יחול השטר וזולתו לא והלוה אמר שלא קיים והמלוה מודה שכך היה תנאי אבל כבר קיימו גם כן נאמן המלוה במגו אבל אם התנאי אם יקיים הלוה תנאי שיהיה מחול ולא הגביל הזמן והלוה אמר שכבר קיימו והמלוה אמר לא קיים כיון שלדברי המלוה עוד זמן לקיים התנאי הרי אין כאן שטר גמור וה"ל מגו להוציא ויתר דיני מגו להוציא וכדומה עי' בכנלי מגו:

(מג) ואפילו עדי השטר עצמן. עיין מ"ש בזה באריכות לעיל ס"ס מ"ו בישוב דברי המחבר וא"צ לכפול דברים:

(מד) ואם א' אומר וכו'. עיין מש"ל בסימן מ"ו באריכות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.