אילת השחר/בבא בתרא/פז/א

אילת השחר בבא בתרא פז א

דף פ"ז ע"א

בדינר ליום ולגורן יפה סלע מותר וכו' אמאי והא אגר נטר לי הוא. והנה הא דבאומר כור בשלשים סאה בסלע קנה ראשון ראשון, מבואר בב"מ (דף ק"ב ע"ב) דזה מחמת ספק דאולי תפוס לשון אחרון וזוכה מחמת תפיסה בספק, אלא דכיון דתפס ברשות מהני תפיסתו לכו"ע, כמבואר בנימוק"י כאן בשם הריטב"א, ולפי"ז ה"נ באומר עד הגורן במאה דינר ליום, הוי ספק אם זה פיסוק א' על כל הזמן, או כל יום הוי פיסוק בפני עצמו, וא"כ יש לעיין אם קושית הגמ' היא דאע"ג דהוי רק ספיקא אם זה פיסוק א' מהיום עד הגורן דאז צריך להיות מותר, או דהוי פסיקא על כל יום בפנ"ע ואז צריך להיות אסור דהוי אגר נטר, ומספיקא הי' צריך לאסור, דאע"ג דספיקא בדרבנן לקולא, מ"מ לא כל ספק מותר בדרבנן, ופשיטא לי' להמקשן דהי' לנו לאסור אע"ג דהוי ספק דרבנן [דודאי גם המקשן לא ס"ד דהוי רבית מה"ת], או דכיון דמחמת ספק דינו כאילו לא התחיל במלאכה לגבי היום ההוא ממילא לגבי איסור ריבית הי' לאסור דהוי כאילו אמר לי' רק מדינר ליום.

דא"ל לך יפה לך קרקע כל שהוא. להרשב"ם משמע דלהפשתן שאינו תולש יש דין מחובר לקרקע ונקנים ע"י שעשה חזקה ביפוי קרקע ואע"פ שאינו מקנה לו הקרקע רק הפשתן המחובר לקרקע. וצע"ק דלכאורה זה כמו שעושה חזקה בקרקע כדי לקנות קרקע שעל ידה דלא מהני כמבואר לעיל בדף נ"ג, ואע"ג דהתם מיירי בנכסי הגר, מ"מ בודאי דגם במוכר ולוקח לא מהני כיון דאינו רוצה להקנותו הקרקע שמחזיק, ולא דמי למוכר עשר שדות ונתן דמי כולן דקונה כשמחזיק בא' מהם דאז הא קונה גם זו שהחזיק, וצ"ע למה מהני המעשה חזקה על הפשתן, ועיין בר"ש פ"א דפאה משנה ו'.

ובתוס' פירשו דהשאיל לו הקרקע לקנות מה שעליה, ולפי"ז יש להסתפק אם כונתם דלהפשתן אין דין קרקע דעומדין ליתלש, וכמש"כ בנימוק"י דאם עומדים ליתלש אין דינם כקרקע אלא דמשאיל לו הקרקע לקנות הפשתן בתורת חצר, ואין ראי' דס"ל דגם קרקע נקנית בקנין חצר [ועמש"כ בגיטין דף כ"א ע"ב].

ובשטמ"ק בשם עליות דר' יונה מביא י"מ דע"י היפוי קונה קנין שאלה על הקרקע ולכן קונה הפשתן המחובר בה שהשדה המושאל זוכה לו, ולפי"ז ע"כ ס"ל דקרקע נקנית בחצר, ועי' אור שמח (פ"א מגירושין הל' ו' ד"ה אולם).

ושיטת הרשב"א והנימוק"י דע"י יפוי הקרקע מקנה לו הפשתן המחובר וקונה ע"י הפעולה דזה שו"פ, וכבר עמד רבינו יונה דא"כ למ"ד ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף נמצא דהוי מלוה וא"א לקנות במלוה [לפי שיטת הרבה ראשונים זולת הרמב"ם דמחלק בין מכר לקידושין], ומה שתירץ דמיירי דהי' רק שו"פ בצמצום, צ"ע דלכאורה כל משהו נתחייב אע"פ שאינו שו"פ, ואע"פ שרש"י כתב בקידושין (דף מ"ח) ובב"ק (דף צ"ט) דכל פרוטה נתחייב, מ"מ הא באדבר עליך לשלטון ושחוק לפני דאמרינן בקידושין (דף ס"ג) דלמ"ד ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף הוי מלוה, וכי דוקא מיירי דשוה ב' פרוטות, וצ"ע בזה.

שם. דא"ל לך יפה לך קרקע. עי' ברשב"א דמשכיר לו בשכר היפוי את הקרקע ובזה קונה אגבה הפשתן. וכתב דלפי"ז צ"ל דשכר התלישה שו"פ דעי"ז יקנה הקרקע דבפחות משו"פ א"א לקנות. ויש לעיין דלכאורה כיון דמשכיר אגבה הקרקע, ואם השכירות דהקרקע שו"פ נמצא דבעד שכר הפעולה הוא רוצה זה דהוי פרוטה, דהא בשכירות אפשר להתחייב עבור פעולה כל דהו לפי"מ שהתנו, ואם עבור הפעולה של היפוי הסכימו להשכיר הקרקע, וכיון דהשכירות של הקרקע היא שו"פ ממילא נמצא דהעריך את העבודה בשו"פ ושפיר זוכה ואי"צ לאמוד כמה שוה פעולה כזאת, דנראה דאע"ג דבקידושין (דף ז') אמרינן דבאומר לדידי שוי לי חפץ ה' סלעים דהיינו יותר משויו שבשוק מהני, וכ' שם הר"ן דמ"מ אם הדבר הוא פחות משו"פ יש להסתפק אי מהני לשוויה כסף ע"י לדידי שוי לי, מ"מ בשכר פעולה אפילו שאינו שוה פרוטה יכול אדם להתחייב מחיר יותר מפרוטה, דיכול אדם לדרוש עבור פעולתו כמה שרוצה ואין בזה משום אונאה, וכן אם זה רק שו"פ והתנה לשלם עבור זה הרבה לא נצטרך להחידוש דמהני לדידי שוי לי ויתחייב הרבה, וא"כ צ"ע למה הוצרך הרשב"א לומר דמיירי דהפעולה היא שו"פ, וע"כ צ"ל דאע"ג דיכול להתחייב עבור הפעולה כמה שרוצה, מ"מ לגבי אם זה מקרי נתינת כסף אזלינן לפי שוויו וכשאינו שו"פ אין כאן נתינת כסף לקנות את הקרקע.

ולכאורה מכאן ראי' לסברת הר"ן בע"ז (דף ס"ג) דבהתנה להפועל לתת לו בעד פעולתו איזה דבר מסויים אינו זוכה בהדבר מסויים רק דצריך לשלם שוויו, דאל"ה הא כיון דהבטיח לו תמורת פעולתו שכירות הקרקע, הא השכירות של הקרקע הוא החפץ שהבטיח תמורת פעולתו וקנה השכירות, אלא שזה תלוי אם כונת הר"ן דרק אינו קונה אבל באמת יחויב לתת הדבר שהבטיח, אפשר דגם כאן הוא מחויב לתת לו השכירות קרקע אבל לא קנה את הקרקע, ובכה"ג לא יזכה בהפשתן שעליה כיון דלא קנה את השכירות אלא דחיובא בעלמא רמי עליה למיהב לי', וזה לא סגי לענין שיקנה הפשתן מחמת חצר או דין אגב קרקע.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א