אור שמח/מעשה הקרבנות/יח

אור שמח ‏ מעשה הקרבנות יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ירושלמי ראש השנה פ"א ה"א לא תאחר לשלמו ולא את חליפיו כהדא דתניא ואל פתח אוהל מועד לא הביאו ולא את חליפיו, והוא סתום מאוד. והנלע"ד דקיי"ל דקדשים שהוקדשו בשעת היתר הבמות והוקרבו בשעת איסור הבמות דאינן בכרת רק בל"ת ויליף לי' מקרא דואל פתח אוהל מועד לא הביאו מי שלא היה לו להביאו אלא לפתח אוהמ"ע פרט לזו שהיה יכול להביאן בחוץ היינו בהיתר במות (עיין דף ק"י בזבחים) וע"כ הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות כו' שהרי עונשן אמור ואל פתח אוהמ"ע לא הביאו. והנה לפ"ז הוי אמינא דאם הקדיש בהמה בשעת היתר במות והוממה והחליפה בבהמה אחרת ובשעה שהחליף נאסרו הבמות סד"א דאינו חייב כרת על שחיטתה בחוץ הואיל והבהמה דהקדושה מכחה אתיא היה בשעת היתר במות קמשמע לן קרא ואל פתח אוהל מועד לא הביאו דנקט לא הביאו דבנשחט תליא שאותו היה צריך להביאו מתחלה הקדש לאוהמ"ע ולא משגיחינן כלל בחליפיו מה שהבהמה הראשונה היה בעת היתר במות וזה מתאים להך פירוש דקא מפרש בהך דלא תאחר ודוק:

י

אשם מצורע ששחטו בחוץ שלא לשמו חייב כו'.

לא ביאר רבינו דאף תוך ימי הספירה אם שחטו בחוץ שלא לשמו חייב כרב חלקי' ב"ט, דמספקא ליה שמא הלכה כרב הונא דאמר מי איכא מידי דלשמו לא חזי ושלא לשמו חזי, וכן שמא הלכה כר"י מדיפתי ביומא (דף ס"ב) דעקירת חוץ לא שמה עקירה ומוקי לדרב חלקי' כששחט מיעוט סימנים בפנים וגמרן בחוץ כגירסת ר"ח שם. וכן לא פירש רבינו דחטאת מצורע בזמנו ששחטו שלא לשמו חייב וכדמוקי רב הונא הך דמרבה אשם מצורע בזמנו ושלא לשמו וכר' אליעזר דפסול ואפילו כן חייב א"כ הוה"ד חטאת רק דתני טפל וכש"כ עיקר משום דמספקא לרבינו שמא בשוחט חטאת שלא לשמו פטור בחוץ, רק רב הונא אזיל לטעמו דתני בריש פ"ב דבכורות דהשוחטן בחוץ חייב ומוקי בדוקין שבעין דכיון דאם עלה לא ירד חייב בחוץ, ורב חסדא ביומא (דף ס"ב) פליג עליה דסבר ששלמים ששחטן קודם שנפתח דלתות היכל בחוץ פטור ואע"ג דאם עלו לא ירדו הואיל ואינו נוהג בשאר קדשים בכ"ז פטור והוה"ד בשוחט חטאת שלא לשמו ובכ"ז צ"ע דהא ראוין לבוא בפנים לשמו ועיין תוס' שם ודוק:

יב

והשוחט את הפסח בחוץ אפילו בשאר ימות השנה בין לשמו בין שלא לשמו חייב כו'.

רבינו פסק כרבין, וביומא (דף ס"ג) כי אתא רב דימי א"ר ירמיה אמר ר' יוחנן פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה בין לשמו בין שלא לשמו פטור כו' ואמר לי עקירת חוץ לא שמה עקירה ונראה דלר' מאיר דסבר בפרק האיש מקדש (דף נ"ד) דבקדשים דקדישי קדושת הגוף נפקע קדושתן במתכוון לגוזלן במזיד, א"כ הא קיי"ל בהשוחט בחוץ דהשוחט להדיוט חייב, א"כ בשחט להדיוט הלא כוון לגזול הפסח ומפקיע קדושתיה וחייב בשוחטו לשם קרבן אחר הואיל ומצי לעקור אותו לחולין לגמרי א"כ עקירת חוץ ג"כ שמיה עקירה. ולפ"ז למאי דבעי לומר תמן דדוקא קדשי קדשים מצי לגזול ולהפקיע קדושתן אבל לא קדשים קלים א"כ א"ש דבפסח דקדשים קלים הוי לא מצי לעקור אותו בחוץ ולכך פטור, אבל באשם מצורע דקדשי קדשים הוא עקירת חוץ שמה עקירה, רק למאי דמסיק שם דאמרי משמיה דריב"ח אחד ק"ק ואחד קדשים קלים מתחללין לר"מ שפיר דומה פסח לאשם ולכן לא מקשה מרב חלקיה ב"ט ארב דימי [ובפרט דבזבחים רב דימי אמר כרב חלקיה ב"ט דשלא לשמו חייב] רק דרב ירמיה מדיפתי מתני כך ודוק. והא דמקשה מהא דתנן מחו"ז כו' ואמר רב חלקי' ב"ט כו' אמאן דאמר חייב בין לשמו בין שלא לשמו, דוקא מר"ח ב"ט מקשה, דבל"ז ממשנה לחודיה לא מצי למיפרך דהוי אמינא דכאן חייב הואיל וחזי שלא לשמו בפנים ומאי דבאשם מצורע פטור אימא דסבר דאשם מצורע מחו"ז בבעלים לא חזי בפנים ג"כ אם שחטו שלא לשמו, וכמו דאמר בזבחים שם מי איכא מידי דאילו שחטו לשמו פסול ואילו שחטו שלא לשמו יהא כשר, ואם תאמר א"כ קשה גם על פסח בשאר ימות השנה אמאי כשר בשלא לשמו בפנים כיון דלא חזי לשמו למאי דלא ידע המקשה סברא דפסח בשאר ימות השנה שלמים הוי וכמו דפריך בזבחים שם מפסח, זה לק"מ דדוקא אשם דלא מצאנו אשם בא בנדבה א"כ בשלא לשמו כיון דלא יצא י"ח לא הוי בא לקרבן רק מתורת הואיל ואתי מכח לשמו וכמו דאמר בריש זבחים (דף ה') יעו"ש, וכיון דלשמו הוי פסול דבעליו מחוסר זמן הוי א"כ איך מצי להיות כשר שלא לשמו בפנים, אבל פסח שלא לשמו דהוי שלמים לו יהא דבעי עקירה הלא שלמים באין בנדר ובנדבה ולכן אף דבשאר ימות השנה הוי לא חזי לפסח אבל כי עקר ליה לשלמים כשר בפנים דבא בנדבה והוי קרבן מצד עצמותו, וזה עיקר שנויא דגמרא תמן ולכן פריך כאן מרב חלקי' ב"ט דמכשר באשם שלא לשמו בבעליו מחוסר זמן ואפ"ה פטור בלשמו ולא מחייב הואיל וחזי שלא לשמו ופשוט, ובתוס' ישינים נדחקו וא"צ כפי מה שבארנו בס"ד. ובל"ז יש לאמר דאי ממשנתינו הו"א דאשם מצורע גם שלא לשמו פסול כדסבר רב מנחות (דף ה') הואיל ומכשיר הוא לכן מביא מדרב חלקי' ב"ט:

והנה בפירוש רבינו חננאל מצאתי דגריס ופליגא דרב חלקיה ב"ט לא התם כגון ששחט מיעוט סימנים בחוץ וגמרן בפנים והדברים תמוהים דכיון דמחייבינן ליה על שחיטת המיעוט סימנים ששחט בחוץ הלא סבר ישנו לשחיטה מתחלה ועד סוף ותו כיון דעקירת חוץ לא שמה עקירה א"כ לא נעקר מידי בעת השחיטה כלל ומה מועיל כי עקר ליה בשחיטתן אח"כ בפנים. וברור דט"ס נפל וצריך להיות כגון ששחט מיעוט סימנים בפנים וגמרן בחוץ דכיון דעקרו בהמיעוט לשלא לשמו בפנים דעקירת פנים הוי עקירה ואחרי זה גמר לשחיטתו בחוץ שפיר מחייב על הגמר משום שחיטת חוץ ופשוט, ושיטפא דלישנא דפרק מרובה נקטא יעו"ש (דף ע"ב), ובמאירי בבית הבחירה ראיתי מביא גירסא כגון ששחט רוב סימנים בחוץ ואינו מובן כלל. ולפירוש רבינו חננאל א"ש מה דקשה מרב דימי על רב דימי דזבחים ודוק:

יד

בלח"מ. אבל ק"ק דלפי דברי כו':

נ"ב כבר יישב זה הראב"ד בהשגות בפרק ב' מהלכות גזילה ה"ח יעו"ש:

יז

השוחט בחוץ כו'.

בהשגות אבל שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ בלילה לדברי הכל פטור, אינו מובן מה נפק"מ בהעלאת אברים ואימורים בין יום ובין לילה הלא גם בפנים הקטרת אימורים גם בלילה, ואם יכוון על נזרק הדם בלילה מה שייך לומר דאם שחט בלילה והעלה ביום הלא כבר פסול הדם משנשקע החמה וזריקה פוסל בהן לילה ומה הוסיף בהן פסול כשזרק בלילה בחוץ מזרק ביום אח"כ והדבר תמוה. ותמיה זו הראה לי הרב ר' ארי' ליב מסלוצק זצ"ל זה כארבעים שנה ועדיין לא קאימנא אדעתא דרבינו הראב"ד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.