אורים/חושן משפט/כג

אורים ‏ חושן משפט כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) נאמן לומר כו'. ה"ה פשרן גם כן כשבע"ד אין עומדין לפניו אינו נאמן לומר כך וכך היתה הפשרה רשב"א בתשובה סמ"ע והוא מבואר בהגהת רמ"א:

(ב) אינו נאמן כו'. פי' כשני עדים אבל נאמן כמו עד אחד אם אינו קרוב או פסול וזקוק לשבועה המכחישו והוי כע"א המסייע לפטור משבועה כה"ג ופשוט:

(ג) אם אין בידו פס"ד. משמע דכשיש בידו פס"ד נאמן מיהו העלה הש"ך בשם ריטב"א לקדושין דפי' דנודע דכתב לו הפס"ד בעוד דלא נסתלקו מלפניו אבל אי אחר כך נכתב הפסק למה יהיה נאמן בכתיבת פס"ד יותר מבאמירתו בפה דאינו נאמן. ונראה דאם קבלוהו לדון סתם בלי קביעת הזמן והדיין והבע"ד שהפסק בידו אומר שהגיע לידו קודם שנסתלקו ושכנגדו מכחישו דהדיין נאמן דהרי יכול לומר עדיין לא פסקתי כלום ועכשיו הריני פוסק כך דהרי רשות בידו לפסוק כל זמן. והרי עדיין לא נסתלק מהדין. ול"ל דהוי מגו דבי תרי דהא הבע"ד יכול לשתוק ובפרט בדבר הנוגע לממון של הנתבע ועיין בחדושי רשב"א לקידושין ועיין מ"ש לקמן בכללי מגו ע"ש והיכי דנכתב בפסק סתם מבלי הזכרת שם רק קרקע פלונית שלך וישנו ביד ראובן ושמעון טוען שלי היתה ונפל ממני ומצאתו אתה. עיין ב"ח וש"ך העלה דאם הדיין מסייע לזה שהפס"ד בידו והוא מוחזק פשיטא דהא הוי כע"א המסייע ונאמן הדיין ואם אין מוחזק בשדה או חפץ ההוא או שכנגדו מוחזק אין הדיין נאמן דאין הדיין נאמן יותר מע"א ועיין תומים שהעליתי דכיון דהפסק נכתב בשעה שלא נסתלקו נאמן זה שהפסק בידו דלנפילה לא חיישינן:

(ד) ודוקא בשודא כו'. ה"ה אם קבלוהו שידון לפי אומד דעתו דא"י לחזור ולדון שמא ישתנה דעתו ואומדנו ב"ח בשם ש"ג ועיין תומים:

(ה) התלוי בטענות לא שייך בו נאמנות. דאם אין עומדים לפניו הוי כעומדים לפניו ומציע הדיין טענתם ופוסק ואין רשות בידם לסלק וכן בעודן לפניו אין מועיל נאמנות של דיין כלל דהטענות והתביעות הם מבררים הדין מי הוא זכאי ומי הוא חייב כפי התורה ומשפט ה' אמת לא ישתנה בזמן מזמנים ומה צורך לנאמנות דהדיין סמ"ע וש"ך:

(ו) שלא יסתרו טענות. פי' שמחולקים שהדיין אומר כך טענתם והם מכחישים דא"כ א"א לדיין להציע הטענות ולברר ע"י הדין כי הוא אומר לא כך היו הטענות ואין הדיין נאמן כשנסתלקו לכ"ע אבל עומדים לפניו והם סותרים הטענות אף בזו דעת הש"ך דאין הדיין נאמן אפילו בעומדים לפניו ועיין תומים דלא נראה כן:

(ז) בדיין א'. היינו מומחה או אינו מומחה וקבלוהו עלייהו ולדעת סמ"ע א"צ קנין ולדעת הש"ך הוי תרת"י לריעותא. והקשה כה"ג איך אפשר לרא"ש לומר ביחיד שאינו מומחה וקבלוהו עלייהו הא על כרחך לא איירי רק בשודא דדיינא דאל"כ קשיא קושית הגמרא ולחזור ולדייניה ואם כן איך אפשר ליחיד בלתי מומחה לדון בשודא הא דעת הרא"ש כר"ח דלא אמרינן שודא רק ביחיד מומחה ולא קשה מידי או כדעת הש"ג הנ"ל דקבלוהו לדון באומד או דאיירי דקבלוהו לדון בשודא ובזה לכ"ע אפי' אינו מומחה יכול לדון בשודא כיון דקבלוהו עלי' ואין אחר הקבלה כלום. ואם הוא מכחיש לדיין א' שאומר שלא קבלהו לדיין כלל והדיין אומר שקבלהו האריך הש"ך לחלוק בס"ק ו' על תשובת מהר"ם דפוס פראג ופוסק דהבע"ד נאמן ולא ידעתי מה צורך לאריכו' הלא מבואר כן להדיא לעיל סימן כ"ב סוף ס"א והוא מתשובת הרא"ש דאם מכחיש לדיין דאין הדיין נאמן ופשוט:

(ח) אבל שנים כו'. אפילו במקום דלא שייך שודא לא אמרינן מה נ"מ יחזרו וידונו דזה לא אמרינן בשנים ועיין תומים:

(ט) ואפילו יש בו עדים כו'. הרא"ש בתשובה כלל נ"ו סי' ו' נתן טעם דהואיל דהדבר רמיא אנפשי' יותר על הדיינים מן העם השומעים כי על הדיינים דבר חוק ומשפט הם מדקדקים ביותר בדין הזה והעדים השומעים הם עבידי דטעו ולכך הם הדיינים יותר נאמנים וכ"כ הסמ"ע ואם דיין א' וע"א אומר כך ושני עדים מכחישים אין להדיין והע"א ההוא יותר נאמנות דאף דמצטרפי שלא יהיה בע"ד יוכל להכחישן מ"מ אין כאן סברא שיש להם יותר נאמנות משארי עדים דהא הך עד שמצטרף עם הדיין ג"כ אומר בשמיעה בעלמא וה"ל דבריו של דיין חד נגד תרי סמ"ע:

(י) שכך היה כוונתו. היינו כשהפירוש שרוצה לפרש בתוך דברי שטר הפשר הוא משמעות רחוק אבל אם סובל שני פי' והוא רוצה לפרש כך ולשון שטר פשר סובלתו יש להם לפרש כוונתו בכל אופן כן העלה בספר כה"ג מפי רוב מחברים עיין שם וכן משמע בש"ך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.