אוצר:בית המדרש/בראשית/חיי שרה
|
< הקודם · הבא > |
פרשת חיי שרה[עריכה]
ותשקהו וגו' ותאמר גם לגמליך אשאב וגו' ויתן תבן ומספוא לגמלים וגו' ויושם לפניו לאכולו וגו'[עריכה]
חשבתי בטעם הדבר שעל הבאר הקדימה לשאוב לו ורק אחר כך לגמליו ואילו בבית הניחו קודם לפני הגמלים, שהרי מצד הכבוד ראוי לתת קודם לאדם ורק אחר כך לגמליו אלא שישנו דין להקדים להאכיל את מזון בעלי החיים קודם אכילת האדם מצד צער בעלי חיים והנה זה מוטל לכאורה רק על האדם שעליו מוטלת האחריות לכך. ובודאי שאם יש מי ששכנו אינו מאכיל את בהמתו, אף שיהיה חיוב מצד צער בעלי חיים לתת להם אוכל אך לכאורה לגבי זה לא יהיה דין קדימה שיקדים זאת קודם למאכלו שלו. וממילא כשהיו על הבאר ששם השקתה אותם בתורת חסד הקדימה את אליעזר אך כשבאו כאורחים בצל קורתם הרי כבר הם בעלי הסעודה ובכה"ג לכאורה מוטל עליהם החיוב להקדים מאכל הבהמה, וכך עשו.
עוד יש לומר שבאמת יש חיוב להקדים מאכל הבהמה קודם למאכל בעליה וכנ"ל, אלא שיעויין במשך חכמה שביאר האופן שבו רצה לבחון אליעזר את רבקה אם בעלת שכל היא, והוא ע"י שאחרי שתשקה לו לא תוכל לשפוך המים שלא לביישו אך גם לא תוכל לקחת המים מפיו ולהביאם לבית הוריה ולכן עשתה בחכמה להשקות הגמלים כדי לשטוף בכך את הכלי. וממילא י"ל שמים כלל לא היו צריכים הגמלים לשתות, כידוע שהם יכולים לשתות מפעם לפעם ואין להם בכך צורך גדול, וכפי הנראה שלא שאבה מים בכמות המספקת לגמלים ממש שהרי גמל ממוצע יכול לשתות כ-600 בקבוקי מים או קרוב לזה וע"כ שלא היו צמאים למים. אך כשהגיעו לבית ונתנו להם אוכל, הקדימה הבהמות כדין. מצולות ים (שיחה) 13:27, 13 בנובמבר 2020 (IST)
ויקח האיש נזם זהב וגו' (בראשית כד כב)[עריכה]
צ"ב איך הכריע ונתן לה מתנות שידוכין קודם שהסכימה משפחתה לכך, וכפי שנראה בהמשך שעכ"פ למראית עין שאלם והיתה בידם האפשרות להכריע שלא תלך עמו. ואילו מעשה זה נוגד לכאורה לכל דבריו שמראה שסגור וחתום עמו לקחתה. מצולות ים (שיחה) 13:27, 13 בנובמבר 2020 (IST)
- אולי היה זה על תנאי היה כאן רמז שמעוניין בה כי לא רצה לדבר אתה בפירושמשובב נתיבות (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה
וידבר אל בני חת (בראשית כג ג)[עריכה]
למה הוצרך אברהם לדבר עם בני חת ולבקש מהם שיבקשו עבורו מעפרון, הרי מערת המכפלה היתה של עפרון וכפי שרואים בהמשך הפרשה שאברהם רכשה ממנו ומדוע לא פנה אברהם ישר אל עפרון. יעקב שלם (שיחה) 00:22, 13 בנובמבר 2020 (IST)
ואפנה על ימין (בראשית כד מט)[עריכה]
רש"י מפרש: בנות ישמעאל. וצ"ע מדברי התוספות בבבא בתרא (קמא.) שאף שהיתה לאברהם בת ושמה בכל לא רצה להשיאה ליצחק כיון שהיתה בת הגר המצרית ולא רצה להשיאו למצרים, ואם כן אף לבנות ישמעאל לא יחפוץ להשיאו ומהו שאמר אליעזר בשם אברהם שאם לא יאבו לתת לו את רבקה יפנה אל בנות ישמעאל. יעקב שלם (שיחה) 00:22, 13 בנובמבר 2020 (IST)
מגמלי אדוניו (בראשית כד י)[עריכה]
ברש"י: ניכרין היו משאר גמלים, שהיו יוצאין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות אחרים. צ"ב מדוע חשש שירעו בשדות אחרים וכי פחותים היו גמלי אברהם מחמורו של רבי פנחס בן יאיר שמובא בגמרא (חולין ז.) שנזהר מלאכול אוכל ספק מעושר. יעקב שלם (שיחה) 00:52, 13 בנובמבר 2020 (IST)
- א) י"ל שלא רצה לסמוך על הנס.
- ב) י"ל שרצה שגם אחרים יחקו אותו וממנו ילמדו וכן יעשו. Sije (שיחה) 12:39, 17 בנובמבר 2020 (IST)
- לגבי התשובה השניה שהצעת, קצת קשה להכניס זאת בדברי רש"י, שהרי רש"י כותב שיצאו זמומין כדי שלא ירעו בשדות אחרים, והעיקר חסר מן הספר.
- י"ל דחלוק איסור גזל מאיסור טבל וכיו"ב, עפ"י התוס' גיטין ז. ד"ה השתא, שחילקו מידי דאכילה משאר איסורים, ומשום דמידי דאכילה הוא גנאי לצדיק, וא"כ י"ל עוד דהגנאי שייך רק בדבר איסור כמו טבל ובשר חזיר, משא"כ איסור גזל. בן עזאי (שיחה) 08:34, 18 בנובמבר 2020 (IST)
חברים יקרים, ראו נא מה שכתב בזה ידידינו הרב מי אדיר במיזם חדש על ה(מ)דף (יבמות צט). יהושע (שיחה) 10:29, 15 ביוני 2022 (IDT)