שו"ת הרי"ף/קסז
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן מת והניח בנים ואלמנה ואחר כך לזמן מרובה הוציאה שטר חוב שהיה לראובן מוחזק על חצירו של שמעון בתור' אפותיקי ובו שני עדים לוי ויהודה ושמעון טוען ואומר לא היו דברים מעולם וטען הלוי העד קרוב לאחי ראובן והעדים מעידים בכך ושאל בית דין ליהודה העד השני אם הוא נודע לו שהעיד עם לוי זה הפסול ואמר כן ידעתי שאני מעיד עמו אלא שלא הייתי יודע אם היה פסול אם לאו ונפל בדבר מחלוקת בין התלמידים יש מהם שהורה כי עדות יהודה נכונה ויתחייב שמעון שבועת התודה לפי שלא היה יודע כי היה פסול ומה שכתבו רבותינו ז"ל אם נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה כשידוע שהוא פסול ואם לא ידע עדותן נכונה. ויש מהם שהורה עדות יהודה בטילה ויתחייב שמעון חרם סתם ואם כי עדותן בטילה שאמר בין ידע ובין לא ידע שהוא פסול עדותן בטילה כי התלמוד לא אמר אלא כשהודה העד הראשון כי לא בא להעיד עמו והביא ראיה ממה שאמר כי אתו לקמן אמרי להו למיחזי אתיתון או לאסהודי אתיתון וכו' ולא אמר התלמוד ידיעתו פסול הוא או לא כי לוי הקרוב חתם בשטר קודם חתימ' יהודה יודיענו רבינו וכן יודיענו כשבא לפנינו שטר מקויים בנאמנות בזה הלשון כל זמן שפטר זה בידו יהא נאמן בדיבורו הוא ושלוחו והבאים מכחו היש בלשון הבאים מכחו לפטור את היורשין משבועה או אין היורשין נכנסים בכלל הבאים מכחו:
תשובה זהו שאמר העד השני לא ידעתי אם קרוב הוא אם לאו רואים אם אינו רגיל אתו יתכן שלא ידע אם הוא קרוב אם לאו ועדותו כשירה כמו שכתבו למיחזי אתיתו או לאסהודי אתיתון וכאשר קבלנו עדותן כשאמרו למיחזי אתיתין כך נקבל עדות כשאמרו לא ידענו שהוא פסול. ומה שהורה התלמיד שיפסל יהודה משום שחתם לוי תחלה אינו כי דבר זה מוסיף ליהודה כשרו' ואילו היו שנים אלו שהעידו וגם הפסול הפני ולא ידעו שהוא פסול היה השטר מקוים כי אין מפסידין את השטר מספק ולפי שאין שם אלא עד אחד ישבע שבועת היס' ובלבד שיבא התובע בטענת בריא. ומי שהאמין חבירו בשטר והבא מכחו היורשים נמי נאמנים כי הם הבאים מכחו ומקבל מתנה נמי בא מכחו אבל אילו אמר הוא ויורשיו אזלא היו נאמנים אלא יורשין בלבד אבל מקבל מתנה לא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |