פתח הבית - דבר בעתו/פסחים/קו/ב
|
< הקודם · הבא > |
פתח הבית - דבר בעתו
פסחים קו ב
מאעריכה
מא) בד"ה הנוטל וכו'. לכאורה לפי מה דמסקו תוס' דבשעת הדחק שרי לכתחילה א"כ לכאורה אף שלא בשעה"ד עכ"פ בדעבד מהני וא"כ חולק על הרשב"ם דלדידיה הפי' דאף בדיעבד צריך לחזור וליטול ותי' רק פי' רשב"ם אבל לא ממש כותי' וק"ל ועדיין צ"ע בזה:
מבעריכה
מב) בגמ' זימנין דחביבא וכו'. לדעת רשב"ם קאי רק ההוכחה דעכ"פ אם היה מעכב אף בדיעבד לא היה מהני מה דחביבא ריפתא א"ו דבדיעבד לא הוי הפסק רק לכתחילה ומש"ה אם חביבא ליה ריפתא יכול אף לכתחלה ליטול ידיו קודם עי' ר"ן. ולכאורה ק"ק מאי הוכיח דילמא אף במקדש אריפתא אפ"ה י"ל שלא היה נוטל ידיו קודם רק היה מקדש ואוכל פחות מכזית שא"צ נטילה עי' או"ח סי' קנ"ח. אך י"ל כיון דמשום קידוש אתי עלי' צריך לאכול מיד כזית כמו ביין רוב רביעית ובפת לא נראה שסגי ברוב כזית ועדיין צ"ע בזה דנהי דצריך שיאכל כזית מ"מ מנ"ל שצריך לאכול מיד ומנ"ל דלא מצטרף מה שאוכל אח"כ בנטילה. גם קשה לדעת הסוברים דפחות מכביצה א"צ נטילה א"כ שפיר י"ל שהיה אוכל בלא נטילה וכעת לא עיינתי היטיב:
מגעריכה
מג) בתוס' ד"ה מקדש אריפתא וכו'. מה שהוכיחו מהא דאמימר דבת טות דאין מבדילין על הפת וכו' לכאורה לדעת הטור רס"י קפ"ב דאם אין לו כוס לברכת המזון אסור לו לאכול אם מצפה שיהיה לו למחר וא"כ דילמא מש"ה בת טות כיון שלא היה לו יין איך יבדיל על הפת הרי לא יהא לו כוס לברכת המזון. ולדעת המג"א שם ניחא וק"ל:
מדעריכה
מד) בא"ד. ור"ת מפרש וכו'. לכאורה מה שפי' לר"ת דלרב ברונא הטעם משום שמא יפליג ולא משום הפסק גם מ"ש דחלו' זה אי יש קידוש במקום סעודה או לא זה לא תלי כלל בפי' ר"ת דבלא"ה מיושב כל הקו' שהקשו לפי' רשב"ם רק ר"ת בלא הוכחה סבר זה וק"ל:
מהעריכה
מה) בד"ה טעם אינו מקדש וכו'. עי' מהרש"א שפי' כונת התוס' דהקו' על שמואל דמסתמא איירי ג"כ בבשתה והקשה ע"ז דילמא באמת קידש למחר ע"ש. ולכאורה קשה עוד דא"כ מאי מתרצי כוס של ברכה שאני והרי אסור לשתות קודם קידוש כאשר הסכימו רוב הפוסקים א"כ לשמואל כיון שלא יצא ידי קידוש א"כ טעם באיסור ואיך שייך לומר דמכוס של ברכה עדיף אם היה באיסור. וקצת היה נ"ל כונת תוס' דהקו' היא דסברי תוס' למ"ד טעם אין מקדש אף אם היה בהיתר כדמשמע לעיל (קה:) דקאמר ש"מ טעם מבדיל אף דשם התירו לו לאכול קודם הבדלה כאשר הארכנו שם א"כ י"ל קו' תוס' לר"י כיון דעכ"פ צריך לקדש בביתו משום בני ביתו וא"כ איך יכול להוציאם כיון שהוא כבר טעם אף דהוא יצא כבר סברי תוס' מ"מ טעם אין מבדיל וצ"ע וק"ל: