עץ יוסף על שמות רבה/כב/א

עץ יוסף על שמות רבה כב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד אחזו לנו שועלים. בעי לפרש וישובו המים ששב עמלם בראשם כי בדבר אשר הרשיעו נדונו. ומייתי מה שנהפכה מחשבתם כי התחכמו להנצל מן הפורענית וחשבו שלא יוכל לדונם במים. ולהכי מייתי אחזו לנו שועלים שנקראו כן על ערמתם. ואגב דמייתי קרא מפרש ואזיל ביה כל מה דמצי מפרש כדרך המדרש:

אלא בחיות. פי' גדולות וחזקות כדכתיב וארבע חיון רברבן וכו' דאל"כ הא שועל נמי מין חיה הוא:

אלא בשועלים. דהיינו אחזו לנו שועלים דבמצרים מיירי כדאי' בחזית:

כך מצרים קטנים. בגבורה כשועל מול שאר החיות. דאל"כ מאי שנא דכלהו מושלן בחיות וזו בשועלים. והא דאמר לעיל פ"ה שפרעה היה קזמוקרטוס. לא קשה. דבמכילתא שנו שלא היתה מלכות ירודה של מצרים אלא שנטלה שררה לשעה:

לפיכך מושלן בשועלים. שהן היותר ערומים שבחיות:

מהלך ומביט לאחוריו. מתוך פקחותו מביט לאחוריו שלא יזיקנו אחר. כך המצרים הביטו במה שיבואו אחריהן לראות את הנולד שלא יהיו נענשים שאמרו הבה נתחכמה לו:

ונבא עליהן. משמע דמפרש נתחכמה לו לעם. ולא לאלהים כדלעיל פ"ח ע"ש:

כבר נשבעתי. כלו' אמת שכבר נשבעתי ואי אפשר לחזור. אבל מ"מ אמצא לכם מקום להביא אתכם למבול. ואין הכי נמי שהיה יכול להביא עליהם מבול כי אין הגזירה אלא על כל העולם כדלעיל פ"א. אך בשביל אהבת הקיצור סמך אלעיל ואינו מביא רק טעם זה על שהוא יפוי כח להביא אותם אל המבול:

לחרבו של ים. פי' לחרב של ים ובת"נ גרס לחרבה של ים ופי' כדכתיב וישם את הים לחרבה. ובזה היה גוררן שהיו סבורים שגם הם יעברו בים בחרבה:

מהו מנת שועלים. כי מה טעם ללשון מנה בכאן ומשני לפי שמכה זו היתה מתוקנת לאלו ששמרן ה' שלא ימותו בעשר מכות כדי שימותו שם במדתן. להכי קרי לה מנה כמפריש מנה מיוחדת לאדם אחד ולשאר נותן מהשאר:

המכה הזו. בחזית גרס המנה הזו:

א"ר ברכיה שועלים קדמאה כו'. כוונתו להביא ראיה דשועלים קאי אמצרים שנטבעו בים דהא תניינא כתיב חסר על שם שעלו של ים:

שעלו של ים. פי' על שם שהיה נפרע מהם במים שנמדד בשעלו של מקום (רש"י בפירוש המקרא). והמת"כ והת"נ פירשו שעלו דרכו ושבילו כד"א אם יספוק עפר שומרון לשעלים:

א"ר יוחנן דצפורי מה היו כו'. בא ג"כ לתרץ שעלים חסר ודריש שקאי אמצרים קטנים שהיו עדיין חסרים חכמות והתנכלות ועוקצים אותם (תולדות נח):

עד שנעשה כרמינו סמדר. פי' שבתחבולת בכיית הקטנים היו מחבלים את כרמינו בעוד שנעשה כרמינו סמדר. ר"ל בהיות בנינו קטנים כסמדר שהענבים דקים. וכינה את ישראל לכרם כמד"א כי כרם ה' צבאות בית ישראל:

ששב הגלגל עליהם. כלו' שפי' וישובו המים שהמים שחשבו לאבד את ישראל שבו עליהם לאבדם כאשר יזמו לעשות. ע"ד ישוב עמלו בראשו. ועל זה נאמר בדרך מליצה השבת הגלגל:

מכירו הייתי לשעבר. דייקו זה משום דהא כבר פי' יתרו מעכו"ם כדאי' לעיל פ"א. ואיך אמר עתה ידעתי. אע"כ שפי' עתה מכירו אני יותר. או דייק מאי עתה ידעתי דשני הפכים הם בנושא אחד. כי מלת עתה הוא לשון הווה. וידעתי הוא לשון עבר (תולדות נח):

שבמחשבה שחשבו לאבד כו'. פי' לפי שמדה כנגד מדה הוא דבר פלא ומופת לשכר ועונש. לאפוקי בשאר מכות גדולות ונפלאות יש לבעל דין לחלוק ולומר שמקרה הוא ולא בהשגחת השי"ת:

שנא' כי בדבר אשר זדו. בקדרה שבשלו בה נתבשלו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף