עץ יוסף על שיר השירים רבה/ז/יד/א

עץ יוסף על שיר השירים רבה ז יד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עולמי ישראל. פירוש בחורי ישראל:

שלא טעמו טעם חטא. רצה לומר שמפרש בדודאים ממש, והוא מין עשב שיש לו ריח טוב כמפורש בפרק חלק (סנהדרין צט, ב). ודימה שלא טעמו טעם חטא לריח הטוב, דבהיפך לגבי יש חטא נאמר נרדי נתן ריחו (מהרש"א ערובין שם) ועיין בפרק עושין פסין:

ואינן מכירות אדם אחר. רצה לומר שלא יודעות אדם אחר על דרך (בראשית יט, ח) אשר לא ידעו איש (מתנות כהונה). ובפרק הנזכר לעיל איתא אלו בנות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן, ופרש"י שקושרות פתחיהן לצורך בעליהן שאינן נבעלות לאחרים, שאוגדות לשון אגודה:

בא וראה כמה הם חביבין הדודאים כו'. כלומר שלא תקשה לך תביעת לאה את יעקב בעלה שיראה דרך פריצות, שהרי מצינו שענין זה היה חביב לפני הקדוש ברוך הוא, נראה שכונתה היתה לשם שמים (יפה תואר). ועיין בבראשית רבה פרשה ע"ב:

מן השדה בערב כו'. ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכור שכרתיך בדודאי בני:

ונשתכרה שבטים. שלפי שצפה הקדוש ברוך הוא שלא היתה כוונתה אלא לשם שמים להעמיד שבטים לפיכך נתן לה כדאיתא בבראשית רבה פרשה הנזכר לעיל:

וקבורה. כדאיתא ברבה שם שלפי שזילזלה רחל במשכב הצדיק לפיכך אינה נכנסת עם יעקב בקבורה אף על פי שהיתה אשתו העיקרית, וזכתה לאה לזה שתהיה נקברת עמו כמו שנקברו כל האבות עם בת זוג:

והפסידה הבכורה. דנִטלה הבכורה מראובן ונִתנה ליוסף, ואף על פי שנטילתה מראובן היה בחללו יצועי אביו כדכתיב בדברי הימים (א' ה, א), מכל מקום צריך טעם למה ניתנה ליוסף ולא לשמעון הקרוב אליו או ליהודה שהוא מלך, אלא על כרחך שבדודאים זכתה רחל לבכורה, והיינו זכותה שבקשה הדודאים לבשם יצועי יעקב על דרך (משלי ז יז) נפתי משכבי כמ"ש הרמב"ן וזה לאהבתה משכבו להעמיד זרע ממנו, או מפני שמסגולתם להועיל להריון, ולכן בקשה אותם להשתדל במאמצי כחה בדרך טבעי בדרך הרפואות (יפה תואר). עוד יש לומר דכוונת מדרש זה אל מה דאיתא בבראשית רבה פרשה צ"ט (סימן ו) כי עלית משכבי אביך בשעה שהבאת דודאים והיתה אמך אומרת לאחותה המעט קחתך את אישי את עלית משכבי וחללת יצועי, ופירש שם היפה תואר כשנתפשרה לאה עם רחל שישכב עמה הלילה קפץ ראובן מיד ובלבל יצועי אביו שהיה בבית רחל כדי שיבא וישכב אצל אמו, ואף על פי שברצון רחל היה הדבר לא היה לו לראובן לטפל בזה שהוא גנאי שיבלבל יצועי אביו בידו, הרי מבואר דסבירא ליה דחילול יצועי אביו הוי במעשה הדודאים, ובחילולו יצועי אביו ניטלה ממנו הבכורה וניתנה ליוסף שהוא מבני רחל, והיינו דקאמר לאה הפסידה דודאים ונשתכרה שבטים והפסידה בכורה ורחל נשתכרה דודאים ונשתכרה בכורה, שעל ידי מעשה דודאים בא ראובן לידי חלול יצועי אביו ומזה ניטלה הבכורה מראובן שהוא מבני לאה וניתנה ליוסף שהוא מבני רחל (נזר הקודש):

והפסידה שבטים. שראוי היה שתלד רחל ארבעה כלאה אלא על שביזתה משכב הצדיק ולאה חיבבה זכתה לאה בזה שהפסידה רחל:

אמר רבי לוי כתיב כו'. זה שייך להא דלעיל דאמר דבר אחר הדודאים נתנו ריח רבי יודן ורבי לוי, ואיתא שם מאמר רבי יודן, והפסיק אחר כך בדברי רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן, ועכשיו חוזר לענין ראשון ומסיק דברי רבי לוי:

זו גלותו של יכניה. שהיו צדיקים שהיה בהן החרש והמסגר:

זו גלותו של צדקיהו. שהיו רשעים כדאמרינן במסכת הוריות [ו, א] (ומצינו דמדמה כלל ישראל לתאנים כמו שכתוב (לעיל ב, יג) התאנה חנטה פגיה על שם שיש בהם טובות ורעות). ולפי שהוזכר עונשם שם בקרא לכליה אמר אין תימר שגלותו של צדקיהו לא עשו תשובה ובטל תקותם לעולם, תלמוד לומר הדודאים נתנו ריח שני הדודאים הטובים והרעים נתנו ריח, שגם גלות צדקיהו עשו תשובה. ועיין בפרק עושין פסין ובמהרש"א שם:

יציאות. מעות להוצאה:

ראה מה הנחת לי ומה סגלתי לך. ופירושו ומה כנסתי וקבצתי לך:

וגם הוספתי לך עליהם. הכוונה על הסייגים וגדרים שהוסיפו מעצמם עליהם וכמפורש במסכת נדה (עיין שם סו, א) שגזרו כמה ספיקות, וכחומרא דרבי זירא שאפילו רואות טפת דם כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים (עיין שם סו, א), וזה שאמר על פתחינו כל מגדים, חדשים הוא הגזרה חדשה שגזרתי על עצמי לישב שבעה נקיים על טפת דם כחרדל, וגם ישנים היינו מה שצותה התורה לישב בנדתה שבעה ימים ואחר תטהר לבעלה, דודי צפנתי לך, רצה לומר דודי צפון ומשמר לך החדשים וגם הישנים. ואף שלכאורה הוה ליה למכתב ישנים וגם חדשים, שהחדשים נתוספו על הישנים, אך דאיתא במדרש קהלת (עיין לעיל פ"א פסוק ב סימן ב) ובפרק עושין פסין שיש ליזהר יותר בדברי סופרים מבדברי תורה, לכן הניח הישנים בריבוי דגם לענין זהירות (מהרש"א):

צופנים. טומנים:

אתם צופנים במצות. ע"ד בלבי צפנתי אמרתך:

אלא דדידיה כו'. של הקדוש ברוך הוא הוא הרבה יותר משל אותו שישראל צופנים לו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף