עץ יוסף על שיר השירים רבה/ו/ט/א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


שיר השירים רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שיר השירים רבה TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אחת היא יונתי תמתי אחת זה אברהם. רצה לומר שאמר הקדוש ברוך הוא שאף על פי שיש לי מלכות ופלגשים ועלמות אחת היא יונתי זה אברהם שהיה אחד להקדוש ברוך הוא ודבק להקדוש ברוך הוא כיונה שהיא משמרת את בן זוגה ונתדבקה בה ולא באחרת, תמתי שנתנסה בעשרה נסיונות ונמצא תמים בעולם וכמו שכתוב (בראשית יז, א) התהלך לפני והיה תמים:

אחת זה אברהם כו'. ואף על גב דריהטא דקרא כוליה מיירי בחד, מיתורא דהיא היא דרשינן זה באברהם וזה ביצחק וזה ביעקב, והוא הדין ראוה באחרים וכן ויהללוה. ובודאי אין מקרא יוצא מידי פשוטו וקרא בכנסת ישראל מיירי כפשטיה דקרא, אלא שירמוז אגב אורחיה למעלתה מצד ראשיה ופנת שבטיה מטעם יתור הדברים ושנויים כמבואר (יפה תואר). ועיין בבראשית רבה פרשה צ"ד (סימן א):

אחת היא לאמה זה יצחק כו'. כלומר גם התואר הנזכר באברהם ישנו באותו שהוא יחיד לאמו, וכן בברור ליולדתו זה יעקב (יפה תואר):

שהיה יחיד לאמו. שהרי הגר ילדה עוד בנים אחר כך לאברהם דקטורה זו הגר כדאיתא בבראשית רבה פרשה ס"א (סימן ד):

שהיה ברור ליולדתו. אבל לא לאביו, שיצחק היה מחזיק את עשו צדיק ממנו לפי שהיה מרמה בו, אי נמי ברור ליולדתו צדקתו טפי, שהיא הכירה בחסידותו שלא היה חפץ בברכה שלא להשיג גבול עשו, ושוב נסתכן לבא לקבלה מפני מצות אמו ולא יכול להתאפק לבלתי שמוע בקולה (יפה תואר):

ראוה בנות כו' שנאמר והקול כו'. שהמצרים נקראו בשם בנות כדכתיב (בראשית מט, כב) בנות צעדה עלי שור, והטעם בזה תמצא במפרשים, וקאמר שנתפרסם מעלת השבטים במצרים הקרוים בנות (נזר הקודש):

שנאמר והקול נשמע בית פרעה. לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו, משום שמצאו בהם טוב טעם ודעת בויכוחיהם עם יוסף בעלילותיו, וכשישבו לפניו לאכול שנתווכח עמהם בדברי חכמה כדרך המלכים החכמים, וכן כשנודע להם עכשיו שהם אחי יוסף שמחו בהם (יפה תואר):

אם אנו מהלכים מסוף כו'. משום דלא בעי לפרש שהנמצא כזה הוא לשון שאלה רצה לומר שעדיין לא הסכים פרעה במנוי יוסף עד יחקור אם נמצא טוב ממנו, משום דלפירוש זה יקשה דהיה ראוי שיספר הכתוב שהשיבוהו כבר שאין נמצא כמוהו ואז מנה את יוסף, כי בלתי תשובתם איך מנהו אם לא נתברר לו ספקו, ולזה רוצה בעל המאמר לפרש שאין זה אלא ספור שבחו של יוסף שאמר פרעה לעבדיו שלא נמצא כמוהו בעולם בכל חכמי הקדם, שאין חכמתם אלא בטבע וזה זכה לחכמת רוח הקודש המיוחד לזרע אברהם לבד אשר ייחד ה' שמו עליו, וה"א של הנמצא הוא ה"א התימא, וזהו שאמר אם אנו מהלכין מסוף כו' (יפה תואר):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף