מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי/טו: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אז ישיר משה ובני ישראל''' יש אז לשעבר ויש אז לעתיד לבא אז הוחל לקרוא בשם ה' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ד#כו|בראשית ד כו]]}}, אז אמרה חתן דמים למולות {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ד#כו|ד כו]]}}, אז יבנה יהושע מזבח {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/ח#ל|יהושע ח ל]]}} אז אמר דויד {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/טו#ב|דברי הימים א, טו ב]]}} אז אמר שלמה {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ח#יב|מלכים א, ח יב]]}} לשעבר: אז תיראי ונהרת {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ס#ה|ישעיה ס ה]]}}, אז יבקע כשחר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נח#ח|שם נח ח]]}}, אז ידלג כאיל פסח {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לה#ו|שם לה ו]]}}, אז תפקחנה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לה#ה|שם ה]]}} אז תשמח בתולה {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/לא#יב|ירמיה לא יב]]}}, אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רנה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קכו#ב|תהלים קכו ב]]}} אז יאמרו בגוים הגדיל [ה'] לעשות עם אלה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קכו#ג|שם ג]]}} לעתיד לבוא: רבי אומר אז שר משה ובני ישראל אין כתיב כאן אלא אז ישיר משה ובני ישראל נמצאנו למדים לתחית המתים מן התורה: ד"א משה ובני ישראל מגיד הכתוב שהיה משה שקול כנגד כל ישראל וישראל שקולין כנגד משה (בשירה) [בשעה] שאמרו שירה: ד"א משה ובני ישראל מלמד שאמר [משה] שירה כנגד כל ישראל: את השירה הזאת. וכי שירה אחת היא והלא עשר שירות הן ראשונה שנאמרה במצרים השיר יהיה לכם כליל התקדש חג {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ל#כט|ישעיה ל כט]]}}, שנייה שאמרו על הים זה אלי ואנוהו שלישית שנאמרה על הבאר אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כא#יז|במדבר כא יז]]}}, רביעית שירת האזינו וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לא#ל|דברים לא ל]]}}, חמישית שאמר יהושע אז ידבר יהושע (את השירה הזאת) [לה'] ביום תת ה' את האמורי {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/י#יב|יהושע י יב]]}}, שישית שאמרו דבורה וברק ותשר דבורה וברק בן אבינועם {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ה#א|שופטים ה א]]}}, שביעית שאמר דויד וידבר דויד את דברי השירה הזאת {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כב#א|שמואל ב כב א]]}}, שמינית שאמר שלמה מזמר שיר חנכת הבית לדוד {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/ל#א|תהלים ל א]]}} וכי דויד בנאו והלא שלמה בנאו שנ' {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ו#ט|מלכים א, ו ט]]}} ויבן את הבית ויכלהו אלא שנתן דויד נפשו עליו נקרא על שמו והיכן נתן נפשו עליו שנ' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלב#א|תהלים קלב א]]}} זכור ה' לדויד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב, מה נאמר לו {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/יב#טז|מלכים א יב טז]]}} עתה ראה ביתך דויד הא כל דבר ודבר שאדם נותן נפשו עליו נקרא על שמו: ד"א שירת שלמה דכתיב שיר השירים אשר לשלמה {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/א#א|שיר השירים א א]]}}, תשיעית שאמר יהושפט שנ' {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/כ#כא|דברי הימים ב, כ כא]]}} ויועץ אל העם ויעמור משוררים לה' ומהללים להדרת קדש כצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, עשירית לעתיד לבוא שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מב#י|ישעיה מב י]]}} ואומר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קמט#א|תהלים קמט א]]}} שירו לה' שיר חדש תהלתו בקהל חסידים: כל תשועות שעברו נקראו על שם נקבה כשם שנקבה יולדת כך תשועות שעברו יש אחריהן שעבוד, אבל תשועה העתידה לבוא נקראת על שם זכר כשם שאין הזכר יולד כענין שנ' {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ל#ו|ירמיה ל ו]]}} שאלו נא וראו אם ילד זכר כך תשועה העתידה לבא אין אחריה שעבוד שנ' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מד#יז|ישעיה מד יז]]}} ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד: לה'. לה' אמרוה ולא לבשר ודם לא בענין שנ' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/יח#ו|שמואל א יח ו]]}} ותצאנה הנשים המשחקות מכל ערי יהודה לשיר והמחולות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלישים ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הבה שאול באלפיו ידור ברבבותיו אבל כאן לה' ולא לבשר ודם: ויאמרו לאמר. ר' נחמיה אומר רוח הקודש שרת על ישראל ואמרו שירה בבני אדם שקורין את שמע: אלעזר בן (הדאי) [תדאי] אומר משה פותח ואומר אשירה לה' וישראל עונין אחריו וגומרין עמו סוס ורוכבו רמה בים, משה פותח ואומר עזי וזמרת יה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו זה אלי ואנוהו, משה פותח ואומר ה' איש מלחמה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו ה' שמו: (דא) [אשירה לה'] לה' גאה גדולה לה' גאה גבורה לו תפארת והנצח וההוד ובן דויד אומר {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/כט#יא|דברי הימים א, כט יא]]}} לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד: מושלו משל לה"ד למלך בשר ודם שנכנס למדינה והיו מקלסין לפניו שהוא גבור ואינו אלא חלש: שהוא חכם ואינו אלא טיפש: שהוא עשיר ואינו אלא עני: שהוא רחמן ואינו אלא אכזרי: שהוא דין שהוא נאמן ואין בו אחת מכל המדות הללו אלא שמחנפין לו: שירו לה' שהוא חכם ה' בחכמה יסד ארץ {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ג#יט|משלי ג יט]]}}: ואומר עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יב#יג|איוב יב יג]]}}: שהוא עשיר שנ' הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/י#יד|דברים י יד]]}}: ואומר לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות {{ממ|[[תנ"ך/חגי/ב#ח|חגי ב ח]]}}: שהוא רחמן שנ' ה' ה' אל רחום וחנון {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לד#ו|שמות לד ו]]}}: ואומר כי אל רחום ה' אלהיך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#לא|דברים ד לא]]}}: שירו לה' שהוא דין שנ' כי אלהי (ה') משפט ה' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ל#יח|ישעיה ל יח]]}}: שומר אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/פב#א|תהלים פב א]]}}: שירו לה' שהוא נאמן שנ' האל הנאמן שומר הברית והחסד {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#ט|דברים ז ט]]}} אל אמונה ואין עול {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#ד|שם לב ד]]}}: שירו לה' שהוא גאה שהוא הדור שהוא משבח שנ' כי מי בשחק יערך לה' ידמה לה' בבני אלים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/פט#ז|תהלים פט ז]]}} שומר ה' אלהים צבאות מי כמוך חסין יה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/פט#ט|שם פט ט]]}} ואומר אין כמוך באלהים ה' ואין כמעשיך {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/פו#ח|שם פו ח]]}} שומר דודי צח ואדום דגול מרבבה ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים כול' עד זה דודי וזה רעי בנות ירושלים {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ה#י|שיר השירים ה י-טז]]}}: הא לה' נאה גבורה לו תפארת נצח והוד: וכן דוד אמר לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/כט#יא|דברי הימים א, כט יא]]}}: כי גאה גאה. הגאני והגיאתיו הגאני במצרים כה אמר ה' בני בכרי ישראל {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ד#כב|ד כב]]}} ואף אני הגאיתיו ואמרתי לפניו שירה השיר יהיה לכם כליל התקדש חג {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ל#כט|ישעיה ל כט]]}}: הגאני על הים ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל כול' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ד#יט|יד יט]]}} ואף אני הגאיתיו ואמרתי לפניו שירה זה אלי ואנוהו: ד"א כי גאה גאה גיאה הוא ועתיד להתגאות שנ' כי יום לה' על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות ועל כל מגדל גבוה ועל כל חומה בצורה ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב ה' לבדו ביום ההוא {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ב#יב|ישעיה ב יב-יז]]}}: דא כי גאה גאה מהגאה הוא על כל הגאים במה שאומות העולם מתגאין לפניו בו נפרע מהן: וכן את מוצא באנשי מבול שבמה שנתגאו לפניו בו נפרע מהן: וכן את מוצא באנשי מגדל ובאנשי סדום: וכן את מוצא במצרים שבמה שנתגאו לפניו בו נפרע מהן שנ' ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/א#כב|א כב]]}}: מה נאמר בהן מרכבות פרעה וחילו ירה בים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#ד|טו ד]]}}: וכן את מוצא בסיסרא שבמה שנתגאה לפניו בו נפרע ממנו שנ' ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו מחרושת הגוים אל נחל קישון {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ד#יג|שופטים ד יג]]}} ומהוא אומר מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ה#כ|שם ה כ]]}}: וכן את מוצא בסנחריב שבמה שנתגאה לפניו בו נפרע ממנו שנ' ביד מלאכיך חרפת ותאמר ברב רכבי [וגו'] אני קרתי ושתיתי מים ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/יט#כג|מלכים ב, יט כג-כד]]}}: מהוא אומר ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/יט#כה|שם יט כה]]}} אלו ראשי גייסות שלו: אמרו גדול שבהן הוא ממונה על מאה ושמונים וחמשה אלף: קטן שבהן אין פחות משני אלפים שנ' ואיך תשיב את פני פחת אחד עברי אדני הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים ועתה התערב נא את אדני המלך ואתנה לך אלפים סוסים {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/יח#כג|שם יח כג-כד]]}}: מהוא אומר זה הדבר אשר דבר ה' עליו בזה לך לעגה לך בתולות בת ציון אחייך הגיעה ראש בת ירושלים {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/יט#כא|שם יט כא]]}}: וכן את מוצא בנבוכדנצר שבמה שנתגאה לפניו בו נפרע שנ' (ותאמר) [ואתה אמרת] בלבבך אל השמים אעלה בין כוכבי אל ארים כסאי {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יד#יג|ישעיה יד יג]]}} מהוא אומר אך אל שאול תורד אל ירכתי בור {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יד#טו|שם יד טו]]}}: וכן את מוצא בנגיד צור שבמה שנתגאה לפניו בו נפרע ממנו שנ' בן אדם אמור לנגיד צור כה אמר ה' אלהים יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כח#ב|יחזקאל כח ב]]}}: מהוא אומר עליו מותי ערלים תמות ביד אדם כי אני דברתי נאם ה' אלהים הא במה שהאומות מתגאין לפניו בו נפרע מהן לכך נאמר כי גאה גאה: סוס ורוכבו. וכי סוס אחד ורכב אחד והלא כבר נאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יד#ז|יד ז]]}} ויקח שש מאות רכב בחור אלא מלמד שלא היה לפני המקום אלא כסוס אחד ורכב אחד בלבד: כיוצא בו אתה אמור כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כ#א|דברים כ א]]}} וכי בסוס אחד ורכב אחר אומות העולם יוצאין אלא כל זמן שישראל עושין רצונו של מקום אין אויביהם לפניהם אלא כסוס ורכב בלבד: ד"א סוס ורוכבו מלמד שהיה סוס קשור ברכב ורכב קשור בסוס: רמה בים. כתוב אחד אומר רמה בים וכתוב אחד אומר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/טו#ד|טו ד]]}} ירה כאיזה צד יתקיימו שני כתובים הללו: רמה שהיו עולין למרום: ירה שהיו יורדין לתהום ולא היו נפרדין זה מזה: בנוהג שבעולם אדם זורק שני כלים לאויר לא סוף אחד מהן ליפרד מחברו אבל כאן רמה ירה רמה שהיו עולין למרום: ירה שהיו יורדים לתהום ולא היו נפרדין זה מזה: דא רמה בים כיון שראו ישראל שרה של מצרים שנפל התחילו נותנין לפניו את השבח לכך נאמר רמה בים: וכן את מוצא שאין המקום נפרע מן המלכיות עד שמפיל את שריהן תחלה שנ' ביום ההוא יפקד ה' על צבא המרום במרום ואחר כך ועל מלכי האדמה על האדמה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כד#כא|ישעיה כד כא]]}}: ואומר איך נפלת משמים הילל בן שחר ואחר כך נגדעת לארץ חולש על גוים {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יד#יב|שם יד יב]]}}: ואומר כי רותח בשמים חרבי ואחר כך הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לד#ה|שם לד ה]]}}: ד"א סוס ורוכבו רמה בים היה הקב"ה מביא סוס ורוכבו ומעמידין בדין אומר לסוס מפני מה רצת אחר בני אומר לו מצרי מריצני בעל כרחי שנ' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יד#כג|יד כג]]}} וירדפו מצרים אחריהם כל סוס פרעה: אומר למצרי מפני מה רצת אחר בני והוא אומר סוס היה מריציני בעל כרחי שנ' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/טו#יט|טו יט]]}} כי בא סוס פרעה והיה הקב"ה מביא סוס ורוכבו ודנם כאחד: זו שאל אנטנינוס את רבי אמר לו ומאחר שאדם זה מת וגוף (כולה) [כלה] כלום הקב"ה מביא לדין אמר לו על שאתה משאליני על גוף טמא שאליני על נשמה שהיא טהורה מושלו משל לה"ד למלך בשר ודם שהיה לו פרדס והיו בו בכורות נאות והשיב בו שני עבדים חגר וסומא לשמרו אמר לו חגר לסומא בכורות נאות אני רואה אומר לו סומא וכי אני רואה אמר לו חגר וכי אני יכול להלך: מה עשו רכב חגר על גבי סומה והלכו נטלו את הבכורות וישבו במקומן: לימים בא המלך וישב עליהן בדין אמר להן היכן הן בכורות אמר לו סומה וכי רואה אני אמר לו חגר וכי יכול אני להלך: המלך פקח היה הרכיב חגר על גבי סומה והיו מהלכין אמר להן כך עשיתם ואכלתם את הבכורות: כך הקב"ה מביא גוף ונשמה ומעמידין בדין אומר לגוף מפני מה חטאת לפני אומר לפניו רבונו של עולם אני שחטאתי נשמה שחטאת מיום שיצאת ממני לא מושלך אני לפניך כאבן: אומר לנשמה מפני מה חטאת לפני אומרת לפניו רבונו של עולם אני שחטאתי גוף שחטא מיום שיצאתי ממנו לא טהורה אני לפניך: הקב"ה מביא נשמה ומכניסה לגוף ודנם כאחד שנ' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/ג#ד|תהלים ג ד]]}} יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו יקרא אל השמים מעל להביא נשמה ואל הארץ להביא הגוף ואחר כך לדין עמו מידיין עמו: ד"א סוס ורוכבו איסי בן שמאי אומר נאמר כאן סוס סתם ונאמר להלן {{ממ|[[תנ"ך/זכריה/יב#ד|זכריה יב ד]]}} ביום ההוא נאם ה' אכה כל סוס בתמהון ורוכבו בשגעון ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון ואומר {{ממ|[[תנ"ך/זכריה/יד#יב|שם יד יב]]}} וזאת תהיה מגפה אשר יגף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת: בא מפורש ולומר על הסתום מה מפורש בחמש מכות אף סתום בחמש מכות:

'''עזי''' אין עזי אלא תקפי שנ' {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/טז#יט|ירמיה יו יט]]}} ה' עזי ומעזי ואומר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כח#ז|תהלים כח ז]]}} ה' עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי: ד"א עזי אין עזי אלא תורה שנ' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כט#יא|שם כט יא]]}} ה' עז לעמו יתן ה' וגו' ואומר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/צט#ד|שם צט ד]]}} ועז מלך משפט אהב: ד"א עזי אין עזי אלא מלכות שנ' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כא#ב|שם כא ב]]}} בעזך ישמח מלך: ואומר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כח#ח|שם כח ח]]}} ה' עוז ומעוז ישועות משיחו הוא: ד"א עזי עוזר וסומך אתה לכל באי העולם ולי ביותר: וזמרת יה. זמרה את לכל באי העולם ולי ביותר שהרי אומות העולם אומרין גיאותו ושבחו של מי שאמר והיה העולם אבל שלי נעים לפניו שנ' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כג#א|שמואל ב כג א]]}} ונעים זמירות ישראל: הוא עשאני אימרא ואף אני עשיתיו אימרה: הוא עשאני אימרה וה' האמירך היום {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כו#יז|דברים כו יז]]}} ואף אני עשיתיו אימרה את ה' האמרת היום {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כו#יח|שם כו יח]]}} ישראל אומרין מי כמוך באלים ה' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טו#יא|טו יא]]}} ורוח הקודש מבשרת על ידיהן ואומרת אשריך ישראל מי כמוך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#כט|דברים לג כט]]}}: ישראל אומרין שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#ד|שם ו ד]]}}: ורוח הקודש מבשרת על ידיהם ואומרת ומי כעמך ישראל גוי אחר בארץ {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/יז#כא|דברי הימים א, יז כא]]}}: ישראל אומרין כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ב#ג|שיר השירים ב ג]]}} ורוח הקודש מבשרת על ידיהם ואומרת כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ב#ב|שם ב ב]]}}: ישראל אומרין זה אלי ואנוהו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#ב|טו ב]]}} ורוח הקודש מבשרת על ידם ואומרת ישראל אשר בך אתפאר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מט#ג|ישעיה מט ג]]}}: ויהי לי לישועה. ישועה אתה לכל באי העולם ולי ביותר: ד"א ויהי לי לישועה היה לי והווה לי: היה לי לשעבר והווה לי לעתיד לבוא שנ' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מה#יז|שם מה יז]]}} ישראל נושע בה' תשועת עולמים: זה אלי ואנוהו. רבי אלעזר אומר מנין שראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל שנ' {{ממ|[[תנ"ך/הושע/יב#יא|הושע יב יא]]}} וביד הנביאים אדמה: ואומר {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#א|יחזקאל א א]]}} נפתחו השמים ואראה מראות אלהים מושלו משל להד למלך בשר ודם שנכנס למדינה ואילת צפירה מקיפתו וחיילות מלפניו ומאחוריו וגבורים מימינו ומשמאלו הכל צריכין לשאל עליו ולידע איזה הוא מפני שהוא בשר ודם כיוצא בהן אבל כשעלה הקב"ה על הים לא נצרך אחד לשאל אלא הכירו כולם ופתחו כולם פיהם ואמרו זה אלי: ואנוהו ר' ישמעאל אומר וכי היא אפשר לו לאדם לגאות את קונו אלא היה נאה לפניו במצוה עשה לו סוכה נאה לולב נאה תפילין נאה ציצית נאה: אבא שאול אומר הדמה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום: ר' יוסי בן דורמסקית אומר עשה לו בית המקדש שנ' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לג#כ|ישעיה לג כ]]}} חזה ציון קרית מועדינו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן ואומר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/צג#ה|תהלים צג ה]]}} לביתך נאוה קודש ואומר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/י#כה|ירמיה י כה]]}} ואת נוהו השמו: ד"א ואנוהו ר' יוסי הגלילי אומר אדבר בניאותו ובשבחו שלמי שאמר והיה העולם ב"ה: ר' עקיבה אומר אומר ניאותו ושבחו של מי שאמר והיה העולם לפני אומות העולם שהרי אומות העולם משאלין את ישראל ואומרין להן מה דודך מדוד היפה בנשים {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ה#ט|שיר השירים ה ט]]}} שכך אתם מומתים עליו וכך אתם נהרגים עליו כענין שנ' על כן עלמות אהבוך {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/א#ב|שם א ב]]}} אל תקרא עלמות אלא אפלו על מית אהבוך ואומר כי עליך הורגנו כל היום {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/מד#כג|תהלים מד כג]]}}: כולכם נאים כלכם גבורים בואו והתערבו בנו: וישראל אומרין להם נאמר לכם מקצת שבחו אי אתם מכירים אותו דודי צח ואדום דגול מרבבה ראשו כתם פז {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ה#י|שיר השירים ה י]]}}: זה דודי מה רעי בנות ירושלים {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ה#טז|שם ה טז]]}} כיון ששמעו אומות העולם גיאותו ושבחו של מי שאמר והיה העולם אמרו להן לישראל נבוא עמכם שנ' {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ו#א|שם ו א]]}} אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך וישראל אומרין להן אין לכם חלק בו אלא אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ו#ג|שם ו ג]]}} אני לדודי ועלי תשוקתו {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ז#יא|שם ז יא]]}}: ד"א ואנוהו וחכמים אומרים נלונו עד שנבוא עמו לבית מקדשו מושלו משל לה"ד למלך בשר ודם שנכנס למדינה ואמרו לו הרי בנך במדינה פלונית יצא אחריו ועמד עליו: נכנס למדינה אחרת אמרו לו הרי בנך במדינה פלונית יצא אחריו ועמד עליו: כך ירדו ישראל למצרים שכינה עמהם שנאמר אנכי ארד עמך מצרימה: עלו שכינה עמהם שנ' ואנכי אעלך גם עלה: ירדו לים שכינה עמהם שנ' ויסע מלאך האלהים: באו למדבר שכינה עמהם שנ' ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך עד שבאו עמו לבית מקדשו שנ' {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ג#ד|שיר השירים ג ד]]}} כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי זה אהל מועד ואל חדר הורתי שמשם נתחייבו ישראל בהוראה: אלהי אבי. עמי נוהג במדת רחמים ועם אבותי נוהג במדת הדין: אלי אין אלי אלא מדת רחמים שנ' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כב#ב|תהלים כב ב]]}} אלי אלי למה עזבתני ואומר {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יב#יג|במדבר יב יג]]}} אל נא רפא נא לה ואומר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיח#כד|תהלים קיח כד]]}} אל ה' ויאר לנו: ד"א אלהי אבי אני אהובה בת אהובים [מלכה] בת מלכים טהורה בת טהורים קדושה בת קדושים: מושלו משל להד למלך בשר ודם שנשא אשה פעמים בוש בה פעמים בוש במשפחתה פעמים בוש בקרובותיה אבל אני אהובה בת אהובים מלכה בת מלכים טהורה בת טהורים קדושה בת קדושים: וארוממנהו. ר' שמעון בן אלעזר אומר כשישראל עושין רצונו של מקום שמו מתגדל בעולם שנ' {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/ב#י|יהושע ב י]]}} כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמורי וגו' ונשמע וימס לבבינו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי ה' אלהיכם הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת: וכשאין עושין רצונו של מקום מהוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/לו#כ|יחזקאל לו כ]]}} ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו: ד"א אלהי אבי וארוממנהו לא על נסים שעשה עמי בלבד אני נותנת לפניו את השבח אלא על נסים שעשה עם אבותי ועתיד הוא לעשות עמי לכך נאמר אלהי אבי וארוממנהו:

'''ה' איש מלחמה ה' שמו''' הרי זה מקרא [עשיר] במקומות הרבה מגיד שנגלה להן בכל כלי זיין: נראה להם כפרש כענין שנ' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/יח#יא|תהלים יח יא]]}} וירכב על כרוב ויעף נראה להם בשריון ובכובע שנ' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נט#יז|ישעיה נט יז]]}} וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו: נראה להם כגבור חגור חרב כענין שנ' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/מה#ד|תהלים מה ד]]}} חגור חרבך על ירך גבור: נראה להם בקשת כענין שנ' {{ממ|[[תנ"ך/חבקוק/ג#ט|חבקוק ג ט]]}} עריה תעור קשתך: נראה בצנה ומגן שנ' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/לה#ב|תהלים לה ב]]}} החזק מגן וצנה: נראה להם בחנית כענין שנ' {{ממ|[[תנ"ך/חבקוק/ג#יא|חבקוק ג יא]]}} לנגה ברק חניתיך: שומיע אני שצריך כל המדות הללו ת"ל ה' איש מלחמה ה' שמו בשמו הוא נלחם ואין צריך לכל מדות הללו: אם כן למה צריך הכתוב לפרט כל המקראות הללו: לומר שאם יצטרכו ישראל לאחד מהן הרי הוא עושה להם אוי להם לאומות העולם ממה ששומעת אזניהם שמי שאמר והיה העולם עתיד להלחם בהם: ד"א ה' איש מלחמה ה' שמו לפי שכשנגלה הקב"ה על הים נראה להם כבחור עושה מלחמה שנ' ה' איש מלחמה ונגלה עליהם בסיני כזקן עטוף כענין שנ' {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ז#כא|דניאל ז כא]]}} חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חיור ושעיר רישיה כעמר נקי יכול שהן שתי רשויות ת"ל ה' שמו ד"א ה' איש מלחמה ה' שמו הוא נלחם במצרים והוא על הים והוא על הירדן והוא על נחלי ארנון והוא בעולם הזה והוא לעולם הבא הוא לשעבר והוא לעתיד לבוא שנ' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#לט|דברים לב לט]]}} ראו עתה כי אני אני הוא ואומר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מא#ד|ישעיה מא ד]]}} אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא: ד"א ה' איש מלחמה ה' שמו יש גבור עומד במלחמה וכוחו עליו כבן ארבעים שנה אבל אין דומה לבן ששים או לבן שבעים שכל זמן שהוא הוליך כוחו מתמעט אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא ה' איש מלחמה הנלחם במצרים ה' שמו הוא לשעבר והוא לעתיד וכן הוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/חבקוק/ג#י|מלאכי ג י]]}} כי אני ה' לא שניתי: ד"א ה' איש מלחמה יש גבור עומד במלחמה ומשחץ יוצא מידו אין יכול להחזירו אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא כשאין ישראל עושין רצונו של מקום גזרה יוצאה מלפניו שנ' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#מא|דברים לב מא]]}} אם שנותי ברק חרבי עשו תשובה הרי הוא מחזירה שנ' {{ממ|שם}} ותאחז במשפט ידי שומיע אני שמחזירה ריקם ת"ל {{ממ|שם}} אשיב נקם לצרי אני מחזירה על אומות העולם: ד"א ה' איש מלחמה יש גבר עומד ומשקנאה וגבורה לובשתו ואפלו אביו ואפלו אחיו ואפלו קרובין אינו מבחין אלא מכה והוליך בחמה: אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא ה' איש מלחמה הוא עושה מלחמה ואעפ"י כן ה' שמו רחמן הוא על כל בריותיו מה שמו ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לד#ו|לד ו]]}}: