מגיני שלמה/ביצה/כט/ב
מגיני שלמה 
ביצה כט ב
ד"ה שלא יזכיר לו, סכום מדה פי' רש"י קב או קבים וכו' וקשה דפשיטא. נלע"ד דלא קשיא דממ"נ אם על ת"ק הרי רשב"א פליג ומתיר סכום מדה וא"כ תנא לאפוקי מדרשב"א ואם על רשב"א נמי א"ש דלא אתא אלא להתיר סכום מדה דאינו אסור כ"א סכום דמים. ונ"ל דגם לדברי התו' צ"ל לדברי רשב"א כן דאל"כ פשיטא דאסור אפי' לא הזכיר לו החשבון כיון שאומר תן לי אגוזים בו' פשוטים הרי מזכיר סכום דמים ואסור אלא ש"מ לא אתא רשב"א לאסור זאת אלא להתיר מנין ומשום דיוקא נקטיה דסכום מקח אסור הא סכום מנין שרי וכן משמע קצת מלשון הרא"ש ז"ל שמפרש דברי רשב"א כמ"ש. וראיתי בר"ן ז"ל שהקשה קושיא זו על רב אלפס ז"ל ותירצה בע"א וכ"ת לפי' רש"י למה מתיר רשב"א מדה ומה לי מדה או דמים הא אמרינן דלא יזכיר לו מדה. י"ל דהיינו דוקא במשק' דאין דרך לקנותן כ"א במדה אבל אגוזים שדרך לקנותן במנין שרי לקנות במדה ולפי מה שאיישב קושיא השניי' יתיישב עוד בע"א:
והקושיא השניה נ"ל דאפי' רש"י לאו דוקא מדה אלא אפי' מנין שהוא מצומצם לפי שיעור המדה אסור כגון שבקב נכנסים מאה אגוזים לא יאמר לו המנין לפי המדה שיאמר לו מאה אגוזים כדי שידע החנוני שכוונתו לקנות קב וזהו סכום מדה ר"ל סכום אגוזים שהוא סכום מדה וכן סכום דמים כשיעור דינר וכיוצא בזה פי' התוספות ס"פ איזהו נשך על פי' ר"ח שאסר סכום מנין ואמרו כי חומרא גדולה היא ופירשו דמיירי כה"ג דנותנים ק' אגוזים בפרוטה דשייך המנין לצמצום הדמים כו' וא"כ רש"י ז"ל ס"ל דכה"ג אפי' בלא חשבון אסור:
ד"ה דדרו ברגלא פ"ה בעתר כו' עד וקשה דבסוף האומנין וכו' הנה על פי פי' רש"י שבכאן דבאגרא הוי בב' בני אדם לא ידעתי מאי קושיא דהתם קאי אחד פועל שנשא משא כבד באגרא כדקאמר בהדיא נפיש לחד וזוטר לתרי וכו' וא"כ ודאי נוח יותר לדרות משא כבד ברגלא באדם א' מבאגרא אבל הכא קאי אב' בני אדם שזה לא אפשר לעשות ברגלא כ"א במוט בשנים:
אך קשה לי דעיקר חסר והיכא נרמז בדברי רבא דקאי הכא אתרי. ואפשר דסתם אגרא הוא בתרי כדרך המוט וכדכתיב במוט בשנים ופריך בסוטה ממשמע שנאמר במוט איני יודע שהוא בשנים אלמא סתם מוט הוי בתרי אבל התם אמתני' קאי המעביר חבית ממקום למקום וע"ז תקן רב חייא ב"י:
ועי"ל דהתם אשינויא קאי ששינה יותר מן הרגיל באגרא שדרך לישא דרך משא כבד באגרא בראשו הא' כגון חבית א' והוא שינה ונשא שני משאות בב' ראשיו כפי' רש"י ז"ל וברגלא נשא ב' חביות גדולות משא ב' באחד כמבואר הכל ברש"י וא"כ קאי הכל אשינוי שנשא מה שאין דרך אדם א' לשאת אבל הכא לא מיירי בשינוי אלא במשא הרגיל להיות לאדם א' בזה אפשר כיון שאינו נושא בב' ראשיו אלא בראש א' קל יותר לדרות באגרא מברגלא:
הנכון יותר לומר דרש"י גריס התם כגירס' שלנו בדגלא בד' והכא ברגלא בר' והוי ענין א' תדע דהכא פי' שהוא עתר והתם פי' שהוא עץ מפוצל שקורין גב"לא אלמא ע"א הוא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |