פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
תפארת ישראל - יכין/שבת/ז
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} {{עוגןמ|א}} '''כלל גדול אמרו בשבת''' <br> מדגדול עונש מחלל שבת. להכי נקט כלל גדול (ועמ"ש רפ"ז דשביעית): {{עוגןמ|ב}} '''כל השוכח עיקר שבת''' <br> ששכח או לא ידע מעולם שיש שבת בתורה: {{עוגןמ|ג}} '''ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת''' <br> על כל השבתות והמלאכות שעשה בהן. דכולהו חדא שגגה היא: {{עוגןמ|ד}} '''היודע עיקר שבת''' <br> שיש שבת בתורה. ושנאסרו בה מלאכות אלו שעשה: {{עוגןמ|ה}} '''ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה''' <br> ששכח שהיום שבת: {{עוגןמ|ו}} '''חייב על כל שבת ושבת''' <br> אף שלא נודע לו בינתיים. והו"ל הכל העלם א' אפ"ה אמרינן דימים שבינתיים הוה כידיעה. דא"א שלא שמע בינתיים. שאותו היום שבת היה. אלא דלא רמי אנפשיה למדכר. הלכך כל שבת ושבת הו"ל כשגגה בפ"ע: {{עוגןמ|ז}} '''היודע שהוא שבת''' <br> ששבת היום: {{עוגןמ|ח}} '''ועשה מלאבות הרבה בשבתות הרבה''' <br> שלא ידע שמלאכות אלו שעשה אסורות: {{עוגןמ|ט}} '''חייב על כל אב מלאכה ומלאכה''' <br> חטאת א'. ואע"ג שחזר וכפלן בשבתות הרבה. כל אב חדא שגגה היא. מדלא נודע בינתיים. וימים שבינתיים אינן כידיעה. דמכח הימים א"א שידע איזו מלאכה אסורה. רק ע"י שילמד דיני שבת. וה"ה בעשה כמה מיני תולדות שמאבות חלוקים שחייב על כל א' וא' חטאת לבד. רק בעשה אב ותולדה דידיה. או ב' תולדות שמאב א'. חייב רק חטאת א': {{עוגןמ|י}} '''העושה מלאכות הרבה מעין מלאבה אחת''' <br> ב' תולדות מאב א'. או אב ותולדה דידיה. אבל ב' תולדות מב' אבות חלוקות. חייב על כל א' חטאת א': {{עוגןמ|יא}} '''אבות מלאכות''' <br> ה"ק הא דתנן במשנה א' חייב על כל אב מלאכה. מ' חסר א' הן. אמנם מה הוא אב ומהו תולדה. עי' בתחלת כלכלת שבת ותרווה צמאונך: {{עוגןמ|יב}} '''ארבעים חסר אחת''' <br> עי' פי' כל מלאכה ומלאכה שבמשנה. בכללי ל"ט מלאכות שבתחלת הספר שבארנו שם הכל בס"ד באריכות: {{עוגןמ|יג}} '''הזורע והחורש והקוצר והמעמר''' <br> שאסף גדולי קרקע תלושין במקום חבורן: {{עוגןמ|יד}} '''הדש והזורה''' <br> (ווינדשויפעלען) להסיר המוץ מהגרעינין: {{עוגןמ|טו}} '''הבורר הטוחן והמדקד והלש והאופה הגוזז את הצמר המלבנו''' <br> שהלבין הצמר ע"י שפשוף או ע"י כבוס וכדומה: {{עוגןמ|טז}} '''והמנפצו''' <br> שהצמר הדבוק יחד כמו (קלאטטערען). נפץ והפרידו או סרקו במסרק: {{עוגןמ|יז}} '''והצובעו והטווה והמיסך''' <br> מתח חוטי השתי בכסא האורג מכובד עליון הנקרא (קעטטענבוים) לכובד תחתון הנקרא (צייגבוים): {{עוגןמ|יח}} '''והעושה שתי בתי נירין''' <br> שעשה או תיקן ב' טבעת או ב' עניבות (שבשאפט). שבהן מכניס בכל טבעת או עניבה חוט א': {{עוגןמ|יט}} '''והאורג שני חוטין''' <br> שהשליך ב"פ הערב בין חוטי השתי: {{עוגןמ|כ}} '''והפוצע ב' חוטין''' <br> שהתיר*) ב' חוטי ערב מבין חוטי השתי. ונראה לי דבכל חד דחשיב במתניתין דסלקא דעתך אמינא שאינו מועיל כלום. כגון אורג או תופר שני חוטין ודכוותיה נקט גבי שיעורה לאשמעינן דאפילו הכי חשיב מלאכה אף על גב שלא הועיל כלום: {{עוגןמ|כא}} '''הקושר והמתיר והתופר שתי תפירות הקורע ע"מ לתפור שתי תפירות הצד צבי השוחטו והמפשיטו המולחו והמעבד את עורו''' <br> בגמ' מקשה היינו מולח היינו מעבד. ומתרץ חשבינהו בחד. ועייל שרטוט במקומו: {{עוגןמ|כב}} '''והמוחקו''' <br> שגירד בברזל השער מהעור: {{עוגןמ|כג}} '''והמחתכו''' <br> שחתך או קרע עור או נייר כפי הצריך לו לתשמישו: {{עוגןמ|כד}} '''הכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה והסותר המכבה והמבעיר המכה בפטיש''' <br> ר"ל אפילו לא עשה רק פעולה קטנה כהכאת פטיש להשוות עקמימות שבכלי או להשוות הלבינה שבבנין. עכ"פ מדהתכוון לגמור עי"ז מלאכתו וחייב: {{עוגןמ|כה}} '''המוציא מרשות לרשות הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת''' <br> הא דנקט מ' חסר א'. ולא קאמר ל"ט. תי' אאמ"ו הגאון זצוק"ל. מדהקשה הר"ן למה לא חשיב מעביר ד"א ברה"ר. ותי' מדיש לכל אדם ד"א. הו"ל בכלל מוציא מרשות לרשות. א"כ לזה קאמר מ' כקושית הר"ן. וחסר א' כתירוצו. ובל"ש תי'. מ' עם תחומין. למאן דס"ל תחומין דאורייתא. וחסר א' דעכ"פ פטור עלה. ולמה דקיי"ל תחומין דרבנן (כמג"א ת"ד סק"ב). איכא מחמר שהוא מדאו'. ופטור עלה. והא דהדר תנא הרי אלו מ' חסר א'. ה"ט מדאינו חייב על תופר אא"כ קושר ג"כ. להכי לאחר שמנה תנא כל הל"ט מלאכות. קאמר הרי לפי מניננו הם מ'. דהרי בכלל תפירה יש ג"כ קושר. ומחייב עלה ב' חטאות. ואפ"ה חסר א'. מדכבר נמנה קושר: {{עוגןמ|כו}} '''ועוד כלל אחר אמרו''' <br> משום דרצה תנא לפרש "הוצאה" דהיינו מה דסיים במנין האבות מלאכות. להכי הקדים כלל זה שבדיני הוצאה: {{עוגןמ|כז}} '''כל הבשר להצניע''' <br> מצד עצמו. שאינו נזרק לאיבוד. רק ראוי להצניעו לצורך אדם. ולמעוטי דם נדה. דאף שיש שיצניעוהו להאכילו לחתול. עכ"פ עי"ז נחלש האדם. ומכ"ש שאר דבר מאוס דלא חזי כלל: {{עוגןמ|כח}} '''ומצניעין כמוהו''' <br> ר"ל שגם בגדלו יש שיעור שראוי להצניעו: {{עוגןמ|כט}} '''והוציאו בשבת חייב עליו חטאת''' <br> אפי' המוציא עשיר. שאין הדבר חשוב בעיניו: {{עוגןמ|ל}} '''וכל שאינו בשר להצניע ואין''' <br> או אין וכו': {{עוגןמ|לא}} '''מצניעין כמוהו והוציאו בשבת אינו חייב אלא המצניעו''' <br> ר"ל אותו אדם שהדבר חשוב בעיניו: {{עוגןמ|לב}} '''עצה''' <br> תבן של קטניות: {{עוגןמ|לג}} '''עמיר''' <br> רש"י ור"ב פירשו קשין של שבלים. ולפמ"ש (פ"ג ד') דקשין הוא הדק הנקצר עם השבולת. נ"ל דנקט שפיר תבן כמלא פי פרה. מדהוא קשה ועב. וחזי רק לפרה. אבל עמיר שהוא הקש הדק העליון שהוא רך. חזי גם לטלה: {{עוגןמ|לד}} '''עשבים''' <br> דרך יותר: {{עוגןמ|לה}} '''כמלא פי גדי''' <br> דזוטר מטלה. ולהכי אף דחזי גם לטלה. לחומרא משערינן: {{עוגןמ|לו}} '''עלי שום ועלי בצלים לחים''' <br> דחזו לאדם: {{עוגןמ|לז}} '''כגרוגרת''' <br> ככל מאכל אדם. ולא משערינן במלא פי גדי. מדלא חזו לגדי: {{עוגןמ|לח}} '''ואין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן''' <br> הקל אינו מצטרף להחמור. דעצה אמ"צ לתבן להתחייב כמלא פי' פרה אבל תבן מצטרף לעצה להתחייב כמלא פי גמל: {{עוגןמ|לט}} '''המוציא אוכלים כגרוגרת חייב ומצטרפין זה עם זה''' <br> כל מאכלי אדם: {{עוגןמ|מ}} '''מפני ששוו בשיעוריהן חוץ מקליפיהן''' <br> שאינן מאכל: {{עוגןמ|מא}} '''וגרעיניהן ועוקציהן''' <br> זנב הפרי: {{עוגןמ|מב}} '''וסובן''' <br> (גראָבע קלייע): {{עוגןמ|מג}} '''ומורסנן''' <br> (פיינע קלייע). ויש מפרשים איפכא: {{עוגןמ|מד}} '''רבי יהודה אומר חוץ מקליפי עדשים שמתבשלות עמהן''' <br> ולהכי מצטרפות עמהן: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם