פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
תורה תמימה/ויקרא/יט
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לו == '''והין צדק. ''' מה ת"ל והין צדק, והלא הין בכלל איפת צדק היה, אלא לומר לך, שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק {{תוספת|רסה|וכתב הרמב"ם ב[[רמב"ם/דעות/ה#יג|פ"ה הי"ג]] מדעות דמצוה זו קאי רק על ת"ח, ולא ידעתי מנ"ל כן, ואולי כונתו דמדאיירי בסוגיא כאן במדות ת"ח כלל גם מדה זו, אבל אין ה"נ דשייכת בכל אדם. או דהרמב"ם מונה את המדות המשובחות שירכש לו בן ישראל ועל ידיהן הוא נקרא ת"ח, ואין כונתו לומר דדוקא ת"ח צריך שינהוג כן, וצ"ע. וע"ע בסוגיא כאן דבכלל מצוה זו גם שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב אלא יהיה תוכו כברו ולא יחשוב לשנות בשעה שהוא מדבר בפה, והובא ברמב"ם [[רמב"ם/דעות/ב#ו|פ"ב ה"ו מדעות]], והכ"מ לא הראה מקור מכאן. – ועיין ב[[בבלי/כתובות/פו/א|כתובות פ"ו א']] כתב [[רש"י/כתובות/פו/א|רש"י]] דהא דקי"ל פריעת בעל חוב מצוה הוא משום הן שלך צדק, ובחדושי ריטב"א כתב המקור למצוה זו מפסוק דפרשה תצא והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העביט, הרי דהטילה התורה לחובה על הלוה להחזיר המגיע למלוה. ובאמת יש סברא למקור שכתב הריטב"א עפ"י מש"כ רשב"ם ב[[רשב"ם/בבא בתרא/קעה/ב|ב"ב קע"ה ב']] דהא דקי"ל שעבודא דאורייתא סמכינן על אותו הפסוק דפ' תצא, ולפי"ז מוציא אותו הפסוק שני דינים מיסוד אחד. אמנם מה שהקשה הריטב"א על פירש"י הנ"ל דהא פסוק זה והין צדק אתא שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב [כמשכ"ל] תמיהני טובא, שהרי מפורש ילפינן כאן בגמ' גם להא דהן שלך צדק, דבזה כלול גם חובות האדם לאדם, וגם פריעת חוב, וצ"ע רב.}}. {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/סט/ב|שם ס"ט ב']]}}. '''יהיה לכם. ''' מכאן אמרו חכמים, כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין בית דין נענשים עליה {{תוספת|רסו|ענין המתן שכר פירש המפרש דדרשו ע"ד רמז יהיה לך שאם תעשה איפת צדק והין צדק יהיה לך – עושר, עכ"ל. ותמה אני שנדחק כ"כ לפרש בעוד שמפורש כתיב בענין זה בפ' תצא איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך. והרבותא שאין ב"ד נענשים הוא אע"פ שמחויבים להשגיח על זה ולהעמיד ממונים כמבואר לפנינו ס"פ תצא, בכ"ז אם לא עשו כן אין נענשים על זה, כיון דכל אדם בעצמו יודע ממתן שכרו בזה שפירשה לו התורה, כמבואר.}}. {{ממ|[[ירושלמי/בבא בתרא/ה/ה|ירושלמי ב"ב פ"ה ה"ה]]}}. '''אשר הוצאתי וגו'. ''' אמר רבא' למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים במשקלות, אמר הקב"ה, אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור, אני הוא שעתיד ליפרע ממי שטומן משקלותיו במלח {{תוספת|רסז|רומז למ"ש במדרשים, הרי שבאו עשרה רווקים על מצרית אחת ונתעברה מהם בעשרה עבורין עשרה בכורים שהם בכורים. לאביהם כולן מתו. וענין טומן משקלותיו במלח מבואר בפ' הקודם (אות רס"ג), והדמיון זל"ז הוא משום דגם ענין טומן משקלות במלח הוא דבר הנעלם מבני אדם ואין מכיר בו אלא הקב"ה.}}. {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/סא/ב|ב"מ ס"א ב']]}}. '''אשר הוצאתי וגו'. ''' על תנאי שתקבלו עליכם מצות מדות, שכל המודה במצות מדות כאלו מודה ביציאת מצרים, וכל הכופר במצות מדות כאלו כופר ביציאת מצרים {{תוספת|רסח|יתבאר עפ"י המבואר בדרשה הקודמת, יעוי"ש.}}. {{ממ|תו"כ}}. <noinclude> {{הערות תורה תמימה}} {{שולי הגליון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים