פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
תוספות יום טוב/מגילה/ד
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''הקורא את המגילה.''' אחר ששנה מה שקורין דבר יום ביומו בא לשנות סדר הקריאה ומנהגה והתחיל במגילה דמכילתין היא: '''ויושב.''' משא"כ בתורה דאמר קרא {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ה#כח|דברים ה' כ"ח]]}} ואתה פה עמוד עמדי כביכול [נאמר בהקב"ה כבאדם שיכול להאמר בו כן] [*ועי' מ"ש בפ"ו דסנהדרין [[תוספות יום טוב/סנהדרין/ו#ה|משנה ה']]] אף הקב"ה בעמידה. גמ'. והקורא בתורה ומשמיעה הוא כדרך הקב"ה שהשמיע התורה דהא מהאי טעמא אמרו בירושלמי שצריך שיעמוד אחד אצל הקורא שכשם שנתנה תורה ע"י סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה ע"י סרסור [*ומ"ש ה[[רע"ב/מגילה/ד#א|ר"ב]] רצה עומד רצה יושב. וכ"כ רש"י. נ"ל דהלשון עצמו מוכח כן מדלא תנן עמד ישב כדתנן לקמיה קראה כו'. אבל בירושלמי מדקדק מדתניא מעשה בר"מ שקראה מיושב. נ"ל משום דאפשר למשמע דמתני' ה"ק הקורא עומד ויושב כו' יצא אבל ממעשה דר"מ נשמע דמשמעות המשנה הקורא וכו' מותר לקרוא עומד או יושב]: '''יצאו.''' הקוראים והשומעין מן הקוראים רמב"ם [[רמב"ם/מגילה/ב|פרק ב']] מהלכות מגילה. ופי' ה[[רע"ב/מגילה/ד#א|ר"ב]] דכיון דחביבה להו כו'. דחדשה היא לו כמ"ש רש"י ב[[משנה/ראש השנה/ג#ג|משנה ג' פרק ג']] דר"ה והלכך תניא בגמרא משא"כ בתורה שלא יהא קורא אלא אחד: '''מקום שנהגו לברך.''' פי' ה[[רע"ב/מגילה/ד#א|ר"ב]] לאחריה. אבל לפניה חייב לברך בכל מקום מהטעם שכתבתי ב[[תוספות יום טוב/סוכה/ג#יא|משנה י"א פ"ג]] דסוכה. ומ"ש בין בלילה בין ביום. עיין [[תוספות יום טוב/מגילה/ב#ד|משנה ד' פ"ב]]: '''בשני ובחמישי כו'.''' התחיל בפחותין לפי שמעלין בקדש כו': '''קורין שלשה.''' גמרא. כנגד תורה נביאים וכתובים. אי נמי כנגד כהנים לוים וישראלים הראוין לקרות בה. הר"ן: '''הפותח והחותם מברך כו'.''' כתב ה[[רע"ב/מגילה/ד#א|ר"ב]] וכל שאר הקורין בתורה אין מברכין. משום דקריאת התורה חשיבא חדא מצוה וכולהו הוו כחד גברא. הר"ן. ומ"ש הר"ב והאידנא כו' בגמרא. ועיין [[תוספות יום טוב/מגילה/ג#ו|משנה ו' פרק דלעיל]]: '''והחותם.''' נראה בעיני דמשום כך נהיגי עלמא למקרי אדם חשוב באחרונה. כדי שהוא יזכה בברכה אחרונה. ואע"ג דהאידנא כולהו מברכין מ"מ לפי תקנה הקדומה לא בירך לאחרונה אלא החותם שהוא האחרון. ועוד נ"ל טעם אחר לפי דברי הרמב"ם ב[[רמב"ם/תפילה/יב#יח|פי"ב]] מהלכות תפלה שכתב וז"ל והאחרון שגולל ס"ת נוטל שכר כנגד הכל לפיכך עולה ומשלים אפי' גדול שבצבור ע"כ. ואע"ג דהאידנא לא רגילי שהאחרון גולל. אלא קונין הגלילה בדמים יקרים. מ"מ איכא למימר שנשתרבב המנהג מימי קדם כשנהגו עדיין שהאחרון גולל כדברי הרמב"ם: '''ולאחריה.''' ולא תליא במנהג כמו במגילה אלא חייב הוא לברך. הר"ן. וכ"כ הרמב"ם ב[[פירוש המשנה לרמב"ם/מגילה/ד#ב|משנה דלקמן]]. [*וטעמא נ"ל משום דאסמכוה אקרא בפרק מי שמתו דף כ"א ופ' שלשה שאכלו דף מ"ח. ודאמינא אסמכתא היא. לפי שהוכחתי כך בספרי מעדני מלך [[מעדני יום טוב/ברכות|פ"ק דברכות]] סימן י"ג]:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם