12,864
עריכות
←ב: קישור לפסוק
(←ב: קישור) |
(←ב: קישור לפסוק) |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
'''חל להיות בע"ש עיירות ומוקפים בו ביום.''' כתב ה[[רע"ב/מגילה/א#ב|ר"ב]] שאין קריאת מגילה בשבת גזירה שמא יטלנה וכו'. דהכל חייבין בקריאת מגילה ואין הכל בקיאין כדאיתא בגמרא. וקשיא לי א"כ למה קורין בס"ת בשבת כדתנן ב[[משנה/מגילה/ד|פרק בתרא]]. וכ"פ הר"ב בסמוך בפרשת ויבא עמלק. אבל בקריאת הלל ל"ק דרשאין לקרות בעל פה כיון דרגילין בו מידי דהוה מעמדות במנחה. כדתנן ב[[משנה/תענית/ד#ג|משנה ג' פ"ד]] דתענית. וניחא לי במ"ש בטור א"ח [[טור/אורח חיים/קלט|ר"ס קל"ט]] דהקורא בפרשה צריך לסדר אותה תחלה פעמים ושלש בינו לבין עצמו וכו' וא"כ כל הקורין בקיאין הן דומיא לתירוץ ב' דתוספות במילה שלא גזרו כמ"ש בשמם ב[[תוספות יום טוב/סוכה/ד#ב|משנה ב' פ"ד]] דסוכה דטעמא דאין אדם מל אא"כ הוא בקי: | '''חל להיות בע"ש עיירות ומוקפים בו ביום.''' כתב ה[[רע"ב/מגילה/א#ב|ר"ב]] שאין קריאת מגילה בשבת גזירה שמא יטלנה וכו'. דהכל חייבין בקריאת מגילה ואין הכל בקיאין כדאיתא בגמרא. וקשיא לי א"כ למה קורין בס"ת בשבת כדתנן ב[[משנה/מגילה/ד|פרק בתרא]]. וכ"פ הר"ב בסמוך בפרשת ויבא עמלק. אבל בקריאת הלל ל"ק דרשאין לקרות בעל פה כיון דרגילין בו מידי דהוה מעמדות במנחה. כדתנן ב[[משנה/תענית/ד#ג|משנה ג' פ"ד]] דתענית. וניחא לי במ"ש בטור א"ח [[טור/אורח חיים/קלט|ר"ס קל"ט]] דהקורא בפרשה צריך לסדר אותה תחלה פעמים ושלש בינו לבין עצמו וכו' וא"כ כל הקורין בקיאין הן דומיא לתירוץ ב' דתוספות במילה שלא גזרו כמ"ש בשמם ב[[תוספות יום טוב/סוכה/ד#ב|משנה ב' פ"ד]] דסוכה דטעמא דאין אדם מל אא"כ הוא בקי: | ||
'''ומוקפין בו ביום.''' דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ט|אסתר ט']]}} בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לקרות עם הכפרים ביום הכניסה הכי איתא בגמ' ולא ידעתי מי הכריח להר"ן לתת טעם אחר משום שבו קריאה לרוב העולם. ומ"ש ה[[רע"ב/מגילה/א#ב|ר"ב]] ושואלין וכו' כל אותה שבת. [גמ']. [ובגמרא] משמע דאצטריך לאשמועינן דלא תימא נגזור דרשא אטו קרייה. והרמב"ם ב[[רמב"ם/מגילה/א|פ"ק הלכות מגילה]] כתב כדי להזכיר שהוא פורים ומ"ש הר"ב דסעודת פורים לכ"ע אין עושין בשבת דלעשות אותם ימי משתה כתיב את ששמחתו תלויה בב"ד יצא זה ששמחתו בידי שמים ואינו מתקנת מרדכי: | '''ומוקפין בו ביום.''' דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ט#כא|אסתר ט' כ"א]]}} בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לקרות עם הכפרים ביום הכניסה הכי איתא בגמ' ולא ידעתי מי הכריח להר"ן לתת טעם אחר משום שבו קריאה לרוב העולם. ומ"ש ה[[רע"ב/מגילה/א#ב|ר"ב]] ושואלין וכו' כל אותה שבת. [גמ']. [ובגמרא] משמע דאצטריך לאשמועינן דלא תימא נגזור דרשא אטו קרייה. והרמב"ם ב[[רמב"ם/מגילה/א|פ"ק הלכות מגילה]] כתב כדי להזכיר שהוא פורים ומ"ש הר"ב דסעודת פורים לכ"ע אין עושין בשבת דלעשות אותם ימי משתה כתיב את ששמחתו תלויה בב"ד יצא זה ששמחתו בידי שמים ואינו מתקנת מרדכי: | ||
'''חל להיות בשבת.''' למאי דכתיבנא במשנה ה' דפ"ה דסוכה דאין עושין יוה"כ באחד בשבת הה"נ בע"ש דהני טעמי נמי שייכי. ולפיכך הכא דוקא בזמן שמקדשין ע"פ הראיה. דאל"כ כשיחול פורים בשבת יבא יו"כ בע"ש. וכ"פ המגיד [[[מגיד משנה/מגילה/א#יג|פ"א מהלכות מגילה הי"ג]]]: | '''חל להיות בשבת.''' למאי דכתיבנא במשנה ה' דפ"ה דסוכה דאין עושין יוה"כ באחד בשבת הה"נ בע"ש דהני טעמי נמי שייכי. ולפיכך הכא דוקא בזמן שמקדשין ע"פ הראיה. דאל"כ כשיחול פורים בשבת יבא יו"כ בע"ש. וכ"פ המגיד [[[מגיד משנה/מגילה/א#יג|פ"א מהלכות מגילה הי"ג]]]: | ||