12,989
עריכות
אין תקציר עריכה
(לע"נ מאב"ן זצ"ל) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''ואע"ג דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם.''' ולא דמי לארנקי דבפ' חלון דאיכא למ"ד אפי' ארנקי מבטל איניש: | '''{{עוגן1|ואע"ג}} דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם.''' ולא דמי לארנקי דבפ' חלון דאיכא למ"ד אפי' ארנקי מבטל איניש: | ||
'''בית שמלאוהו תבן או צרורות ובטלו מבוטל.''' משנה זו שנויה ב[[משנה/אהלות/טו|פ' ט"ו דאהלות]] וזה לשון המשנה בית שמלאוהו עפר או צרורות ובטלו וכן כרי של תבואה וגל של צרורות אפי' כגלו של עכן אפי' טומאה בצד הכלים טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ולא גריס שם תבן אלא משום דמייתי לה הכא אתבן וכן בפ' חלון מייתי לה אמתני' דחריץ שבין שתי חצירות מלא קש או תבן טעו והגיהו בספרים תבן במקום עפר. ומה ששינה הלשון דרך התלמוד לקצר משניות של טהרות כשמביאן. ואין לומר דהך דמייתי הכא ברייתא היא דאין לו להביא ברייתא כיון שיכול להביא מן המשנה. והא דקאמר תבן ואין צריך לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר"י ורבנן ובמתני' דאהלות לא איירי רבנן מידי בתבן מ"מ מכ"ש ידע לה כיון דצרורות ועפר מצרכי רבנן ביטול כ"ש תבן. והא דפשיט לן הכא דתבן ובטלו הוי מיעוט לרבנן דייק לה מדתני במתני' דאהלות דאפי' כרי של תבואה מהני בי' ביטול כ"ש בתבן, והא דקאמר עפר סתם מחלוקת [ר"י ורבנן הוי מצי למימר דבעפר ואין עתיד לפנותו נמי פליגי דלרבנן לא בטיל אלא א"כ בטלו ואין עתיד לפנותו לאו היינו] ביטול אלא משום ר"י נקט עפר סתם דאפי' בסתם קא מבטל לי', ולא חש להאריך ולומר בתבן (ואפר) [ועפר] ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת: | '''{{עוגן1|בית}} שמלאוהו תבן או צרורות ובטלו מבוטל.''' משנה זו שנויה ב[[משנה/אהלות/טו|פ' ט"ו דאהלות]] וזה לשון המשנה בית שמלאוהו עפר או צרורות ובטלו וכן כרי של תבואה וגל של צרורות אפי' כגלו של עכן אפי' טומאה בצד הכלים טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ולא גריס שם תבן אלא משום דמייתי לה הכא אתבן וכן בפ' חלון מייתי לה אמתני' דחריץ שבין שתי חצירות מלא קש או תבן טעו והגיהו בספרים תבן במקום עפר. ומה ששינה הלשון דרך התלמוד לקצר משניות של טהרות כשמביאן. ואין לומר דהך דמייתי הכא ברייתא היא דאין לו להביא ברייתא כיון שיכול להביא מן המשנה. והא דקאמר תבן ואין צריך לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר"י ורבנן ובמתני' דאהלות לא איירי רבנן מידי בתבן מ"מ מכ"ש ידע לה כיון דצרורות ועפר מצרכי רבנן ביטול כ"ש תבן. והא דפשיט לן הכא דתבן ובטלו הוי מיעוט לרבנן דייק לה מדתני במתני' דאהלות דאפי' כרי של תבואה מהני בי' ביטול כ"ש בתבן, והא דקאמר עפר סתם מחלוקת [ר"י ורבנן הוי מצי למימר דבעפר ואין עתיד לפנותו נמי פליגי דלרבנן לא בטיל אלא א"כ בטלו ואין עתיד לפנותו לאו היינו] ביטול אלא משום ר"י נקט עפר סתם דאפי' בסתם קא מבטל לי', ולא חש להאריך ולומר בתבן (ואפר) [ועפר] ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת: | ||
'''והוצין יורדין בתוך עשרים אם צלתן מרובה מחמתן כשירה.''' וא"ת אמאי כשירה הא אי שקלת לי' לעליון ההוצין נופלים כדאשכחינן בפ"ק דעירובין גבי מקצת סכך בתוך עשרים ומקצת סכך למעלה מעשרים דפסלי דכי שקלת לה הויא לה חמתה מרובה מצילתה, וע"כ ה"פ לפי שלא היה יכול להתקיים הסכך שבתוך העשרים דמחמת קלישותא יצא הרוח ויפזרנו או יפול, דאין לפ' דאפי' הוא מתקיים כך הויא ליה חמתו מרובה מצילתו שבזה לא היו מכשירין אינך אמוראי דהתם דכיון שאין צילתו מרובה מחמתו אלא ע"י סכך של מעלה מעשרים א"כ סכך פסול מצטרף בהדי סכך כשר וי"ל דהכא מיירי שיש רוב הוצין וראוים הם להתקיים כך אם היה סומכן בדבר מועט. ולפיר"ת דמפרש לקמן דלמעלה מכ' לא מיקרי סכך פסול ניחא הכא: | '''{{עוגן1|והוצין}} יורדין בתוך עשרים אם צלתן מרובה מחמתן כשירה.''' וא"ת אמאי כשירה הא אי שקלת לי' לעליון ההוצין נופלים כדאשכחינן בפ"ק דעירובין גבי מקצת סכך בתוך עשרים ומקצת סכך למעלה מעשרים דפסלי דכי שקלת לה הויא לה חמתה מרובה מצילתה, וע"כ ה"פ לפי שלא היה יכול להתקיים הסכך שבתוך העשרים דמחמת קלישותא יצא הרוח ויפזרנו או יפול, דאין לפ' דאפי' הוא מתקיים כך הויא ליה חמתו מרובה מצילתו שבזה לא היו מכשירין אינך אמוראי דהתם דכיון שאין צילתו מרובה מחמתו אלא ע"י סכך של מעלה מעשרים א"כ סכך פסול מצטרף בהדי סכך כשר וי"ל דהכא מיירי שיש רוב הוצין וראוים הם להתקיים כך אם היה סומכן בדבר מועט. ולפיר"ת דמפרש לקמן דלמעלה מכ' לא מיקרי סכך פסול ניחא הכא: | ||
'''ומן הצד וכו' פחות מד' אמות כשירה.''' פי' כשירה על האיצטבא, אבל כולה סוכה לא מתכשרא משום פסל היוצא חוץ לסוכה דכיון דאמרינן דופן עקומה הרי הדופן מפסקת בין כנגד האיצטבא ובין חוץ לאיצטיבא, כנ"ל{{הערה|'''עי'''' בפסקי הרא"ש במכלתין [[רא"ש/סוכה/א/ג|כאן סימן ג']] שחזר בו וקיים את פי' רש"י{{צבע גופן|אפור|. תוספי תוספות לרש"א ורטהיימר}}}} | '''{{עוגן1|ומן}} הצד וכו' פחות מד' אמות כשירה.''' פי' כשירה על האיצטבא, אבל כולה סוכה לא מתכשרא משום פסל היוצא חוץ לסוכה דכיון דאמרינן דופן עקומה הרי הדופן מפסקת בין כנגד האיצטבא ובין חוץ לאיצטיבא, כנ"ל{{הערה|'''עי'''' בפסקי הרא"ש במכלתין [[רא"ש/סוכה/א/ג|כאן סימן ג']] שחזר בו וקיים את פי' רש"י{{צבע גופן|אפור|. תוספי תוספות לרש"א ורטהיימר}}}} | ||
'''אם יש משפת חקק ולכותל ג' טפחים.''' אע"ג דבפ"ק דשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/ז/ב|ז:]]}} גבי בית שאין תוכו עשרה וחקק בו כדי להשלימו לעשרה לא מחלק בין אם יש בין חקק ולכותל ג' טפחים או לא. י"ל דלא דמי דרשותא דשבת היא למנוע רגל הרבים אבל סוכה בעי' מחיצה סמוך לסכך: | '''{{עוגן1|אם}} יש משפת חקק ולכותל ג' טפחים.''' אע"ג דבפ"ק דשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/ז/ב|ז:]]}} גבי בית שאין תוכו עשרה וחקק בו כדי להשלימו לעשרה לא מחלק בין אם יש בין חקק ולכותל ג' טפחים או לא. י"ל דלא דמי דרשותא דשבת היא למנוע רגל הרבים אבל סוכה בעי' מחיצה סמוך לסכך: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||