שיחה:בבלי/ראש השנה/יח/ב

בגמ' אין גזרת מלכות ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין

עי' שו"ע ומשנ"ב ריש סי' תק"נ דכיון דזה מעיקר הדין רשות ורק קבלו על עצמם לצום לכן מותר בשאר עינוים רחיצה, סיכה, וכו' ומותר עד עלה"ש, ועיי"ש במשנ"ב ושעה"צ דבעל נפש יחמיר כיון דהאידנא מצוי גזירות מהעכו"ם וממילא – דעת הרמב"ן והגר"א – דחל עצם החיוב על ג' תעניות כמו ט"ב, עיי"ש, ועיי"ש בהגהות אבן ישראל ופסקי תשובות. פניני משה (שיחה) 09:26, 7 במרץ 2021 (IST)

בתוד"ה זה תעשה בתמוז וכו'

עי' שו"ע סי' תק"נ ס"ב ומשנ"ב ובאה"ט שם. פניני משה (שיחה) 09:26, 7 במרץ 2021 (IST)

בגמ' ואמרו להם צאו והתענו על מה שהתעניתם

עי' שו"ע סי' תקס"ח ס"ה דהצם בחנוכה בעי למיתב תענית ולתעניתיה. אמנם עי' כאן ברש"י ומשמע דאינו כן מדלא פירש כפשוטו דחייבום לצום. פניני משה (שיחה) 09:26, 7 במרץ 2021 (IST)

בגמ' בתלתא בתשרי וכו' ואי ס"ד בטלה מגילת תענית קמייתא בטול אחרנייתא מוסיפין

קצ"ע דהלא זה גופא הובא במגילת תענית וא"כ מאי שייך למפרך קמיתא בטול – הלא מגילת תענית נכתבה לפני שבטלה. ולכאו' צ"ל דזה ברור דזה "הוספה" על מגילת תענית עי' בקדמת הריעב"ץ למגילת תענית והובא בשוטנש', ולזה מקשינן דאם בטל מגילת תענית ודאי דלא מוסיפין עלה. פניני משה (שיחה) 09:26, 7 במרץ 2021 (IST)

בגמ' הכא במאי עסקינן בזמן שביהמ"ק קיים

יל"ע מאי הו"א היה דזה בזמן החורבן הלא בזמן החורבן חייבים לצום צום גדליה – בפרט אי היה אז זמן הגזירות ואיך שייך לקובעו יום טוב דלא להתענאה בהון. ואולי צ"ל דזה היה מצב "אין גזירת מלכות ואין שלום – רצו מתענין רצו אין מתענין" (כדלעיל) ולכן יכול לקובעו יום טוב. פניני משה (שיחה) 09:26, 7 במרץ 2021 (IST)