שו"ת חתם סופר/ד/קג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יראה בנחמה בעיר ה' שמה ה"ה תלמידי הותיק הרב המופלג חרוץ בעל פיפיות כש"ת מהו' וואלף נ"י אב"ד דק"ק לוגאש יע"א:

ע"ד מה שהקשה ר"פ אמרו לו מודה ר"מ בבעל שפחה חרופה שיכול לומר לא גמרתי ביאתי ואמר מעלתו א"כ ע"כ צ"ל דאע"ג דהעדים ראו כדרך המנאפי' דספ"ק דמכות מ"מ עדיין אין חזקה שגמר ביאתו אלא שהערה וכן משמע מלשון הרמב"ם פ"א מאי' ביאה הלכה י"ט וא"כ תיקשי איך משכחת מלקות בשפחה חרופה דאפי' יודה הוא שגמר ביאה ומביא קרבן מ"מ היא תטעון לומר לא גמר ביאתו וכ' מעלתו דעפ"י מ"ש פ"י בפ"ב דכתובות בסוגי' דתרי ותרי ובק"א שם דמשו"ה מתרין ויקבל התראה שוב אין לו תי' ואמתלא כיון שהתיר עצמו למיתה ומלקות א"כ הנ"ל י"ל כן כיון שהתרו בה וקבלה עלי' ההתראה חייבות מלקות ושוב הוקשה למעלתו לפי דברי פ"י מנ"ל להוכיח ממכה אביו ואמו ומרוצח דאזלי' בתר רובא דלמא משום שקיבל התראה והתיר עצמו למיתה אלו דבריו:

הנה ק' זו על פ"י שגיאה היא ממעלתו הפ"י לא אמר אלא במילתא דהמותרה יודע כגון שמתרי' בבועל אשת איש ועכשיו טוענת ברי לי שכבר מת בעלי אז שלדעתו אין ממיתין אותה וכאשר אבאר לקמן אי"ה וע"ז מהני התראה כיון שקבלה התראה ולא הודיעה מיד להמתרי' כבר מת בעלי לא מהימנת שוב אבל במה שהוא עצמו אינו יודע כגון בן המכה אביו וא"א לו לידע אם אביו הוא או לאו לולי דאזלי' בתר רובא וכן הרוצח א"א לו לידע אם הנרצח שלם או טרפה מה יועיל קיבול התראה והיתר עצמו למיתה וכי בדידי' ורצונו תלי' להתיר עצמו על מגן וממילא ליתא נמי מה שרצה ליישב על קו' שלו הנ"ל מה יועיל שהשפחה קיבלה התראה בשעת ביאה עצמה למכות וקבלה על עצמו שאפי' יגמור ביאתו תלקה אבל מ"מ לבסוף נשמט ממנה ולא גמר ביאתו ומה לה לעשות ואיך תלקה וא"כ קושיתו עצומה:

אך ישמעני הנה יסודת דברי פ"י המה דברי רשב"א ביבמות ר"פ האשה רבה ומהרש"א שם והענין כל שאנו הורגי' על חזקה אם יטעון ברי לי שלא כן הוא נקי וצדיק אל תהרוג הא כיצד ב' אומרי' מת וב' אומרים לא מת מן התורה היא א"א גמורה דמוקמינן לה על חזקה קמייתא ואם בא עליה א' הוא והיא נחנקין אעפ"י שאפשר שמת בעלה מ"מ כך הל"מ דמוקמי' הדבר בחזקה כמו שהי' מאז מעולם ולא נשתנה אך אם הבועל והנבעלת צווחי' יודעי' אנו בודאי והיינו במיתתו ומיד לא קבלו התראה והרי דבריהם אפשר ע"ז כתיב נקי וצדיק אל תהרוג והוא סבר' נכונה וישרה:

אך יש חזקה אחרת כגון שבאה ובנה מורכב על כתיפה שבש"ע אה"ע סי' י"ט שסוקלי' על חזקה זו ולא מהימני לומר שאינה אמו של זה התם חזקה של מנהג עולם ואנן סהדי שנוהגין כך בודאי בנה הוא ושוב לא מהני ברי ובירושלמי יליף חזקה זו ממכה אביו ואמו פי' אפי' נימא דאזלי' בתר רובא ורוב בעילות אחר הבעל היינו אי היינו רואים שהבעל בעל רוב בעילות אמרי' כל דפריש מן הבעילות והצליח ולד מרוב בעילות של בעל פרשי ומהם נעשה הולד והמיעוט של נואף לא הצליח אך מי ראה שהבעל בעל רוב בעילות וע"כ זה נבנה על יסוד חזקת המנהג הנהוג בעולם שהבעל עם אשתו בועל רוב בעילות בזמנם ובהיתר ולא הנואף נמצא ממכה אביו ואמו מוכח רוב וגם חזקת המנהג ולזה לא מהני שום ברי אך חזקה דנימא העמד דבר על חזקתו כמו שהי' שעה א' עדיין כן הוא ולא נשתנה זה ילפינן מבית המנוגע וגזה"כ הוא ומשו"ה אשה שהיא בחזקת א"א אעפ"י שנשתנה הענין מ"מ היא בחזקתה והורגי' ע"ז אבל ברי שלה מועיל בשעת התראה תאמר מיד ברי לי שמת בעלי וגם הבועל יודע כן פטורי' שניהם לדעת הרשב"א הנ"ל הארכתי קצת מפני שהרב ב"ש סי' י"ט הנ"ל לא עמד בזה ע"ש.

ומאי דקמן יש לפנינו ב' חזקות הרואה כדרך המנאפי' סברא גדולה הוא וחזקת המנהג הנהוג בטבע העולם אש בנעורת ובודאי עשה אשר זמם והכניס עטרה לכה"פ והורגי' על זה ואינו יכול לומר ברי לי שלא הכנסתי אך יותר מזה אין כאן חזקת המנהג בטבע כי אפשר כיון ששבר יצרו ותאותו פורש ודש מבפנים וזורה מבחוץ כדרך המנאפי' אך מהכנסת עטרה ואילך נהי דפסקה חזקה הראשונה חזקת הטבע מ"מ מתחיל חזקה שני' כיון שידעי' בודאי שהכניס העטרה אמרי' כך הוא ולא פירש וחזקה כאשר הי' כן הוא ולא פי' עד שגמר ביאתו דאין לומר כאן הרי עכשיו פירש לפנינו זה הוא שטות שהלא כך היא וסת הענין להשאר שם עד שימות האבר ובכל העריות לא נפקא לן מידי דבהכנסת עטרה לבד חייב אך בשפחה חרופה דבעי גמר ביאה מהימן הוא לומר לא גמרתי ביאתי ואין לחייבו קרבן ואינו מכחיש עדים וא"ש דברי ש"ס ר"פ אמרו לו:

אך אם הוא מביא קרבן ואומר ברי לי שגמרתי ביאתי והיא טוענת ברי שלא גמר ביאתו מוקמי' ברי בהדי ברי' ואוקמה אחזקה ומלקי' אותה ודין זה לא שייך בשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת וניסת לא' מעדי' שאומר לא מת שהוא נהרג והיא פטורה לפע"ד בטוענת ברי לי כיון דיש לה כת עדים המסייעי' ולא משום סיוע שלה אלא משום דאיכא ספק בלא"ה מכח ב' עדים מה יתן ומה יוסיף דברי הבועל הזה אבל הכא דהן הן המכחישים זא"ז אוקמי' אחזקה ותלקה כנלפע"ד נכון בעזה"י:

מ"ש על הלח"מ פ"ט משגגות הוא דבר מפורסם לשגיאה מלח"מ ומ"מ בחי' הארכתי עפ"י הירושלמי ואין פנאי להאריך ולהעתיק והי' זה שלום לו ולתורתו ולכל אשר אתו הכ"ד אוה"נ דש"ת. פ"ב עש"ק חזון תקפ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

שולי הגליון