שדי חמד/כללים/ב/מג: הבדלים בין גרסאות בדף

כנדצ"ל [ובנדפס:בהכ" !]
(כנדצ"ל [ובנדפס:בהכ" !])
 
שורה 14: שורה 14:
וראיתי להרב דברי מנחם בסי' קנ"ג תוך אות ה' שכתב בדף ע"ד ע"ב בשם הרב מוהריא"ג בכת"י דבהדי דקשו"ט בדין תשמישי קדושה אם קדושתם מדאורייתא כמ"ש הרב חק"ל שהביא שם וכתב דלא ידע מנין לו זה וכו' כתב דאי דעת החק"ל ס"ל דת"ק קדושתם מדאורייתא הוא מהא מילתא דמעלין בקדש ול"מ דהוי מדאורייתא הא לאו מילתא היא דזהו דוקא בקדושת משכן ומזבח דקדושתן מדאורייתא אבל בת"ק מנ"ל דקדישי מדאורייתא ומאי דאמור רבנן בהו מעב"ק ולא מורידין הוא משום דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ועכ"ל כן דהא קדושת בהכ"נ מדרבנן היא כמ"ש החק"ל ואפ"ה אמרינן בה מעלין בקדש וכו' ומ"ש חז"ל ואהי להם מקדש מעט אלו בהכ"נ שבבבל וכתב המרדכי דמטעם זה אסור לנתוץ דבר מבהכ"נ דמשמע דקדושת בהכ"נ דאורייתא וא"כ אפשר דגם תשמישי קדושה קדושתם מדאורייתא לא היא דודאי פשיטא דאינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא שהרי כתב הר"ן דקדושת בהכ"נ היא מדרבנן ומהיכא תיתי שתהא קדושת תשמישי קדושה מדאורייתא ושכן ראה להרב גו"ר כלל ב' סי' ל"א שכתב דת"ק קדושתן מדרבנן עכ"ד הרב מוהרא"ג והרב המחבר הביא ע"ז דברי הרב מטה יהודה הנז"ל (בד"ה וע"פ האמור ובהעתקתו מה שציין הרב מט"י לדברי המג"א בסי' קנ"ג העתיק ס"ק מ"ו לא ככתוב במט"י שלפני סק"מ אפריון נמטייה דשם יש שייכות לזה כמו שאבאר בס"ד) ואחר שהעתיק דברי המט"י ודברי המג"א שבס"ק מ"ו כתב נמצא דהרב מג"א לא קא משתעי בדין אי קדושת בהכ"נ מדאורייתא או מדרבנן אלא בענין איסור אתנן קמיירי דאיסור אתנן בבהכ"נ אינו אלא מדרבנן דקרא דלא תביא אתנן בית ה"א כתיב דהיינו בהמ"ק ולא בבהכ"נ ולא ידעתי מה יוכיח מזה לענין קדושת בהכ"נ ועיין בס' נר מצוה ח"א סי' י' אות ח"י דף ס"ד שכתב דמה שלא הזכיר הרמב"ם איסור נתיצת דבר מבהכ"נ ובה"מ היינו משום דבכלל מקדש הם וכמ"ש המרדכי ומיהו נראה אם נתץ דבר מבהכ"נ וכו' אין בו מלקות מן התורה מאחר דהרמב"ם לא כתב בהדיא דלוקה אלא בסותר אבן מן המזבח עכ"ד הרב נר מצוה ולא זכר שר לדברי הר"ן הנז' ולא דברי הרב מט"י והמעיין בדבר מוהריק"ו שרש קס"א יראה דס"ל דקדושת בהכ"נ אינה מדאורייתא עכ"ל הרב דברי מנחם. הנה תרווייהו קדישי נקטי בפשיטות כשיטת הר"ן דקדושת בהכ"נ היא מדרבנן ותמה על הרב נ"מ שלא זכר דברי הר"ן והא גרמא להו מה שלא ראו דברי הרא"ם וכל דברי הרבנים עליונים למעלה דסברי דקדושת בהכ"נ היא דאורייתא וספר נר מצוה אין מצוי אצלי לראות דב"ק. אבל נראה שכוון להלכה במאי דמתבאר ממ"ש בשמו בד"מ הנ"ל דס"ל דקדושת בהכ"נ היא מדאורייתא ומ"ש הרב דב"מ דהמעיין בדברי הרב מוהריק"ו שרש קס"א יראה דס"ל דקדושת בהכ"נ אינה מדאורייתא הנה עיינתי שם ודבריו בזה הם בסעיף ז' ולא ראיתי הוכחה בדבריו דס"ל כן ואדרבא דבריו מטים דס"ל דקדושת בהכ"נ היא מדאורייתא אלא שאינו מוכרח כן עכ"פ גם לאידך גיסא איני רואה בעניותי שום הכרח לזה. ומה שתמה על הרב מט"י עד דלא ידע מה היתה כונתו בציון דברי המג"א נלע"ד דלא היתה כונתו להוכיח מדברי המג"א לדין קדושת בהכ"נ אם היא מדאורייתא או מדרבנן. אלא כלפי מה שכתב דבנתיצת אבן דנפקא לן מלא תעשון כן לה' אלהיכם גם בהכ"נ נקרא לה' אלהיכם שהשכינה שרויה בה ואע"פ כן אינו מדאורייתא אלא במקדש ולא בבהכ"נ אהא קאמר ועיין מג"א וכו' כלומר ששם כתב כיוצא לזה לגבי אתנן דאע"ג דמדכתיב בית ה' אלקיך היה אפשר לומר דגם בהכ"נ בכלל בית ה"א היא שהשכינה שרויה בה מ"מ כתב שם הרב מג"א דאינו מן התורה אלא במקדש אבל בבהכ"נ הוא רק מדרבנן זה נ"ל פשוט וברור בכוונת הרב מטה יהודה:
וראיתי להרב דברי מנחם בסי' קנ"ג תוך אות ה' שכתב בדף ע"ד ע"ב בשם הרב מוהריא"ג בכת"י דבהדי דקשו"ט בדין תשמישי קדושה אם קדושתם מדאורייתא כמ"ש הרב חק"ל שהביא שם וכתב דלא ידע מנין לו זה וכו' כתב דאי דעת החק"ל ס"ל דת"ק קדושתם מדאורייתא הוא מהא מילתא דמעלין בקדש ול"מ דהוי מדאורייתא הא לאו מילתא היא דזהו דוקא בקדושת משכן ומזבח דקדושתן מדאורייתא אבל בת"ק מנ"ל דקדישי מדאורייתא ומאי דאמור רבנן בהו מעב"ק ולא מורידין הוא משום דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ועכ"ל כן דהא קדושת בהכ"נ מדרבנן היא כמ"ש החק"ל ואפ"ה אמרינן בה מעלין בקדש וכו' ומ"ש חז"ל ואהי להם מקדש מעט אלו בהכ"נ שבבבל וכתב המרדכי דמטעם זה אסור לנתוץ דבר מבהכ"נ דמשמע דקדושת בהכ"נ דאורייתא וא"כ אפשר דגם תשמישי קדושה קדושתם מדאורייתא לא היא דודאי פשיטא דאינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא שהרי כתב הר"ן דקדושת בהכ"נ היא מדרבנן ומהיכא תיתי שתהא קדושת תשמישי קדושה מדאורייתא ושכן ראה להרב גו"ר כלל ב' סי' ל"א שכתב דת"ק קדושתן מדרבנן עכ"ד הרב מוהרא"ג והרב המחבר הביא ע"ז דברי הרב מטה יהודה הנז"ל (בד"ה וע"פ האמור ובהעתקתו מה שציין הרב מט"י לדברי המג"א בסי' קנ"ג העתיק ס"ק מ"ו לא ככתוב במט"י שלפני סק"מ אפריון נמטייה דשם יש שייכות לזה כמו שאבאר בס"ד) ואחר שהעתיק דברי המט"י ודברי המג"א שבס"ק מ"ו כתב נמצא דהרב מג"א לא קא משתעי בדין אי קדושת בהכ"נ מדאורייתא או מדרבנן אלא בענין איסור אתנן קמיירי דאיסור אתנן בבהכ"נ אינו אלא מדרבנן דקרא דלא תביא אתנן בית ה"א כתיב דהיינו בהמ"ק ולא בבהכ"נ ולא ידעתי מה יוכיח מזה לענין קדושת בהכ"נ ועיין בס' נר מצוה ח"א סי' י' אות ח"י דף ס"ד שכתב דמה שלא הזכיר הרמב"ם איסור נתיצת דבר מבהכ"נ ובה"מ היינו משום דבכלל מקדש הם וכמ"ש המרדכי ומיהו נראה אם נתץ דבר מבהכ"נ וכו' אין בו מלקות מן התורה מאחר דהרמב"ם לא כתב בהדיא דלוקה אלא בסותר אבן מן המזבח עכ"ד הרב נר מצוה ולא זכר שר לדברי הר"ן הנז' ולא דברי הרב מט"י והמעיין בדבר מוהריק"ו שרש קס"א יראה דס"ל דקדושת בהכ"נ אינה מדאורייתא עכ"ל הרב דברי מנחם. הנה תרווייהו קדישי נקטי בפשיטות כשיטת הר"ן דקדושת בהכ"נ היא מדרבנן ותמה על הרב נ"מ שלא זכר דברי הר"ן והא גרמא להו מה שלא ראו דברי הרא"ם וכל דברי הרבנים עליונים למעלה דסברי דקדושת בהכ"נ היא דאורייתא וספר נר מצוה אין מצוי אצלי לראות דב"ק. אבל נראה שכוון להלכה במאי דמתבאר ממ"ש בשמו בד"מ הנ"ל דס"ל דקדושת בהכ"נ היא מדאורייתא ומ"ש הרב דב"מ דהמעיין בדברי הרב מוהריק"ו שרש קס"א יראה דס"ל דקדושת בהכ"נ אינה מדאורייתא הנה עיינתי שם ודבריו בזה הם בסעיף ז' ולא ראיתי הוכחה בדבריו דס"ל כן ואדרבא דבריו מטים דס"ל דקדושת בהכ"נ היא מדאורייתא אלא שאינו מוכרח כן עכ"פ גם לאידך גיסא איני רואה בעניותי שום הכרח לזה. ומה שתמה על הרב מט"י עד דלא ידע מה היתה כונתו בציון דברי המג"א נלע"ד דלא היתה כונתו להוכיח מדברי המג"א לדין קדושת בהכ"נ אם היא מדאורייתא או מדרבנן. אלא כלפי מה שכתב דבנתיצת אבן דנפקא לן מלא תעשון כן לה' אלהיכם גם בהכ"נ נקרא לה' אלהיכם שהשכינה שרויה בה ואע"פ כן אינו מדאורייתא אלא במקדש ולא בבהכ"נ אהא קאמר ועיין מג"א וכו' כלומר ששם כתב כיוצא לזה לגבי אתנן דאע"ג דמדכתיב בית ה' אלקיך היה אפשר לומר דגם בהכ"נ בכלל בית ה"א היא שהשכינה שרויה בה מ"מ כתב שם הרב מג"א דאינו מן התורה אלא במקדש אבל בבהכ"נ הוא רק מדרבנן זה נ"ל פשוט וברור בכוונת הרב מטה יהודה:


ודאתאן עלה אם קדושת בהכ"נ היא מדאורייתא השגתי עתה ס' תוכחת חיים ח"ב למרן החבי"פ וראיתי שם בפרשת תרומה דף פ"א שהאריך בענין קדושת בהכ"נ והביא דברי הרא"ם בס' היראים (נרשם שם סי' שס"ד וצ"ל שכ"ד), ועוד הביא דברי רז"ל בש"ס בכמה מקומות ודבריו מטין דס"ל דקדושת בהכ"נ היא מדאורייתא וכדעת הרא"ם הנ"ל (חידוש הוא שלא הזכיר דברי מ"ז הרב תק"ל דס"ל דקדושת בהכ"נ אינה אלא מדרבנן ולפלפל בסברתו שיש לתמוה עליו מדברי הרא"ם וכו' הנז"ל) עי"ש, וכן מתבאר מדברי הרב שנות ימין בח"א דף ט' דמשמע ליה דקדושת בהכ"נ היא מדאורייתא שהרי הרב חק"ל שסובר דקדושת בהכ"נ היא מדרבנן הכריח סברתו מדלא מצינו חיוב מן התורה לבנות בהכ"נ ואם אין חובה מדאורייתא לבנות בהכ"נ מהיכא תיתי בה קדושה מדאורייתא, כמ"ש בשמו הרב זכר דבר שם ואילו הרב שנות ימין שם כתב דבכלל מנות עשה ועשו לי מקדש הוא לבנות בהכ"נ משמע דלדעתו צריך לומר דקדושת בהכ"נ היא מדאורייתא ויותר מתבאר כן מדברי הרב נחמד למראה בפ"ח דמס' פאה דף מ"ב ע"ב שכתב דאף דלא מצינו מצוה מפורשת בכתוב לבנות בהכ"נ וגם מוני המצות לא מנו מצוה זו מ"מ נכלל בעשה דועשו לי מקדש כיון דדמו אהדדי כמ"ש מוהריק"ו בשרש קס"א והוכיח כן ממה שדרשו ואהי להם למקדש מעט אלו בכ"נ וממ"ש קדושתם אע"פ שהן חרבין ומתוך זה למד המרדכי דאסור לנתוץ דבר מבהכ"נ וילפינן דבהכ"נ תהיה גבוהה מבתי העיר מדכתיב לרומם בית אלהינו אע"ג דקרא כתיב גבי מקדש. והמרדכי בפ"ק דשבת כתב ושמא דומה לעליות היכל שנתקדשו וכו' הרי דאפילו למ"ד עליות עזרה לא נתקדשו עליות בהכ"י דמו להיכל אלו תו"ד רבינו מוהריק"ו וסיים, הנחמ"ל ובזהר פרשת נשא דף קפ"ז ע"א ועשו לי מקדש סתם דכל בי כנישתא דעלמא מקדש איקרי א"כ איכא למימר דאף דקרא דועשו לי מקדש בבנין בהמ"ק כתיב מ"מ בכלל נמי קאי לבנין בהכ"נ כדיליף המרדכי לענין נתיצת אבן מבהכ"נ דאף דליכא לאו בפ"ע עכ"ז כתב דאיכא איסור ולאו דילפינן מלאו דמקדש וה"ה בעשה דועשו לי מקדש ילפינן בהכ"נ מניה עכ"ל דמתבאר דמשמע ליה דהרבנים מוהריק"ו ומרדכי נקטי דמדאורייתא שוו בכ"נ לבהמ"ק לבנין ולנתיצה וא"כ ודאי דלפי זה קדושת בהכ"נ מדאורייתא היא ונראה דהרב נחמ"ל לא ראה דברי הרב מטה יהודה הנז"ל (בד"ה וע"פ האמור) דלדבריו אין ראיה מנתיצה דלא כתיב בה מקדש לבנין דכתיב מקדש, ומ"ש דהמרדכי יליף לאו לנתיצה בהכ"נ מלאו דמקדש אינו מדוקדק שהרי במרדכי לא הוזכר שיהא נותן דבר מבהכ"נ עובר בלאו רק כתב דאסור, ומ"ש עובר בלאו הוא לנתיצה מהמזבח כיעי"ש. גם בס' מעשה אברהם חא"ח סי' ל"ז כתב דבכלל עשה ועשו לי מקדש הוא בנין בהכ"נ, כמו שמתבאר מדברי מוהריק"ו וכו' והזה"ק בפרשת נשא וכו' והוסיף שם דגם צריך שיהא הבנין לשמה לשם בהכ"נ דומיא דבנין בהמ"ק וכו' ומטעם זה אסור לבנותה ע"י נכרים כשאפשר ע"י ישראל משום דנכרי אדעתא דנפשיה עביד ושקו"ט באם ישראל עומד ע"ג ומסייע קצת אי מהני עיש"ב:
ודאתאן עלה אם קדושת בהכ"נ היא מדאורייתא השגתי עתה ס' תוכחת חיים ח"ב למרן החבי"פ וראיתי שם בפרשת תרומה דף פ"א שהאריך בענין קדושת בהכ"נ והביא דברי הרא"ם בס' היראים (נרשם שם סי' שס"ד וצ"ל שכ"ד), ועוד הביא דברי רז"ל בש"ס בכמה מקומות ודבריו מטין דס"ל דקדושת בהכ"נ היא מדאורייתא וכדעת הרא"ם הנ"ל (חידוש הוא שלא הזכיר דברי מ"ז הרב תק"ל דס"ל דקדושת בהכ"נ אינה אלא מדרבנן ולפלפל בסברתו שיש לתמוה עליו מדברי הרא"ם וכו' הנז"ל) עי"ש, וכן מתבאר מדברי הרב שנות ימין בח"א דף ט' דמשמע ליה דקדושת בהכ"נ היא מדאורייתא שהרי הרב חק"ל שסובר דקדושת בהכ"נ היא מדרבנן הכריח סברתו מדלא מצינו חיוב מן התורה לבנות בהכ"נ ואם אין חובה מדאורייתא לבנות בהכ"נ מהיכא תיתי בה קדושה מדאורייתא, כמ"ש בשמו הרב זכר דבר שם ואילו הרב שנות ימין שם כתב דבכלל מנות עשה ועשו לי מקדש הוא לבנות בהכ"נ משמע דלדעתו צריך לומר דקדושת בהכ"נ היא מדאורייתא ויותר מתבאר כן מדברי הרב נחמד למראה בפ"ח דמס' פאה דף מ"ב ע"ב שכתב דאף דלא מצינו מצוה מפורשת בכתוב לבנות בהכ"נ וגם מוני המצות לא מנו מצוה זו מ"מ נכלל בעשה דועשו לי מקדש כיון דדמו אהדדי כמ"ש מוהריק"ו בשרש קס"א והוכיח כן ממה שדרשו ואהי להם למקדש מעט אלו בכ"נ וממ"ש קדושתם אע"פ שהן חרבין ומתוך זה למד המרדכי דאסור לנתוץ דבר מבהכ"נ וילפינן דבהכ"נ תהיה גבוהה מבתי העיר מדכתיב לרומם בית אלהינו אע"ג דקרא כתיב גבי מקדש. והמרדכי בפ"ק דשבת כתב ושמא דומה לעליות היכל שנתקדשו וכו' הרי דאפילו למ"ד עליות עזרה לא נתקדשו עליות בהכ"נ דמו להיכל אלו תו"ד רבינו מוהריק"ו וסיים הנחמ"ל ובזהר פרשת נשא דף קפ"ז ע"א ועשו לי מקדש סתם דכל בי כנישתא דעלמא מקדש איקרי א"כ איכא למימר דאף דקרא דועשו לי מקדש בבנין בהמ"ק כתיב מ"מ בכלל נמי קאי לבנין בהכ"נ כדיליף המרדכי לענין נתיצת אבן מבהכ"נ דאף דליכא לאו בפ"ע עכ"ז כתב דאיכא איסור ולאו דילפינן מלאו דמקדש וה"ה בעשה דועשו לי מקדש ילפינן בהכ"נ מניה עכ"ל דמתבאר דמשמע ליה דהרבנים מוהריק"ו ומרדכי נקטי דמדאורייתא שוו בכ"נ לבהמ"ק לבנין ולנתיצה וא"כ ודאי דלפי זה קדושת בהכ"נ מדאורייתא היא ונראה דהרב נחמ"ל לא ראה דברי הרב מטה יהודה הנז"ל (בד"ה וע"פ האמור) דלדבריו אין ראיה מנתיצה דלא כתיב בה מקדש לבנין דכתיב מקדש, ומ"ש דהמרדכי יליף לאו לנתיצה בהכ"נ מלאו דמקדש אינו מדוקדק שהרי במרדכי לא הוזכר שיהא נותן דבר מבהכ"נ עובר בלאו רק כתב דאסור, ומ"ש עובר בלאו הוא לנתיצה מהמזבח כיעי"ש. גם בס' מעשה אברהם חא"ח סי' ל"ז כתב דבכלל עשה ועשו לי מקדש הוא בנין בהכ"נ, כמו שמתבאר מדברי מוהריק"ו וכו' והזה"ק בפרשת נשא וכו' והוסיף שם דגם צריך שיהא הבנין לשמה לשם בהכ"נ דומיא דבנין בהמ"ק וכו' ומטעם זה אסור לבנותה ע"י נכרים כשאפשר ע"י ישראל משום דנכרי אדעתא דנפשיה עביד ושקו"ט באם ישראל עומד ע"ג ומסייע קצת אי מהני עיש"ב:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}